שאלות לחברה לישראל

דירקטורים יקרים, לפני שלוש שנים בדיוק אישרתם לחברה לישראל להתקשר בעסקת ענק לרכישת גז מצרי מחברת EMG. העדפתם את EMG על פני ההצעה המתחרה שהגישה "תמר" הישראלית, בעיקר משיקולי מחיר.

לא יכולתם לנחש שחודש אחרי שחתמתם על העסקה יקרוס שלטונו של חוסני מובארק ויחד איתו יגוז גם חלום הגז המצרי. אף אחד מגופי המודיעין לא צפה זאת ואתם אינכם אמורים להבין במודיעין טוב מהם. לא הבנתם שמשק הגז המצרי גולש למשבר חמור וסובל ממחסור מחריף בגז טבעי. רוב מומחי הגז העריכו שמצרים תתקשה לעמוד בהסכמים ליצוא גז. אתם העדפתם כנראה להאמין למומחי גז לא-מוצלחים. זה לא טוב, אבל זה מה יש. בדבר אחד הייתם אמורים להיות המומחים. בעשיית עסקים. בעסקאות, כידוע לכם היטב, אמינות המוכר חשובה לעתים לא פחות מהמחיר. אם זה נכון לגבי מוכר מכונית משומשת זה ודאי נכון לגבי מי שמוכר גז ב-9 מיליארד דולר למשך 15 שנה.

אספקת הגז המצרי לישראל החלה כבר ב-2008, כך שבעת שאישרתם את עסקת הענק עם EMG לא הייתם צריכים להתאמץ יותר מדי. הייתם יכולים, למשל, לשאול את שר התשתיות הלאומיות בנימין בן אליעזר, שמעולם לא היה חשוד בעוינות לשלטון המצרי. בחודש שעבר אמר בן אליעזר בוועידת ישראל לעסקים ש"הספק המצרי לא עמד בהתחייבויותיו אפילו שבוע רצוף אחד. כל כמה ימים הייתי צריך להתקשר לעומר סולימאן וכל פעם היה להם סיפור אחר".

דירקטורים יקרים, השאלות הבאות נשאלות באיחור, אך מוטב מאוחר מאשר אף פעם. האם בכך שאישרתם את עסקת הגז עם EMG עמדתם בחובות האמון שלכם לחברה ווידאתם כי הנהלתה לא תתקשר בעסקה פזיזה ומסוכנת? האם לאחר מעשה דרשתם ממנהלי החברה בראשות ניר גלעד דין וחשבון מלא על חלקם בעסקת הנפל? ושאלה אחרונה לגבי העתיד. החברה לישראל תקבל בסופו של דבר את הגז שהיא זקוקה לו ממאגר תמר. הבעיה היא שהגז הזה יבוא על חשבון גז שהיה יכול להגיע ללקוחות אחרים. מפעלי תעשייה בפריפריה המעסיקים אלפי עובדים נמצאים בסכנת סגירה כתוצאה ממחסור בגז טבעי. האם לדעתכם נושאת החברה לישראל באחריות כלשהי לגורלם של אותם מפעלים ועובדים - ישירה או עקיפה, משפטית או לכל הפחות מוסרית?