האוצר ורה"מ רוצים לקצץ בתקציב - ב"י מעדיף העלאת מסים

מחלוקת חדשה התגלעה בין בנק ישראל למשרד האוצר סביב קצב הגידול הרצוי של תקציב המדינה. עד שנת 2010, שיעור ההוצאה גדל בהתאם לריבוי הטבעי באוכלוסייה.

עם זאת, באותה השנה, החליטו בכירי האוצר, בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה שהגידול בשירותים הממשלתיים חייב להיות תואם לצמיחה במשק אך גם בהתאם למתווה חוב ציבורי פוחת, ולכן הוחלט על נוסחה.

אותה נוסחה (כלל ההוצאה), מורכבת מרמת החוב הרצויה (60% תמ''ג) חלקי רמת החוב הנוכחית (כ-68% תמ''ג), כפול שיעור הצמיחה הממוצעת ב-10 השנים האחרונות. לפי נוסחה זו, קצב הגידול של תקציב המדינה יעמוד ב-2013-2014 על כ-4% - שיעור גבוה מזה של קצב הצמיחה הנוכחית של התוצר.

כלל זה, שאינו לשביעות רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו וגם לא של פקידי האוצר שכן הוא מרחיב למדי, נמצא על שולחן הדיונים וצפוי בימים הקרובים לעבור שינוי יסודי.

כפי שנחשף ב"גלובס", קצב גידול ההוצאה הושפע בשנה האחרונה באופן מהותי גם מהשינוי הטכני בשיטת המדידה של התוצר על ידי הלמ''ס, מה שהשפיע מאוד על הפרמטרים הפיסקאליים העיקריים.

הדבר הגדיל משמעותית את רמת התמ''ג הישראלי וגם הקטין את רמת החוב כאחוז מהתמ''ג, דבר שהוביל לגידול משמעותי בשיעור רמת ההוצאה בהתאם לכלל הוצאה הקיימת (ביותר מ-0.6 נקודות אחוז).

כעת, כאמור, שלושת הגופים הכלכליים - האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה - נמצאים בעיצומו של ויכוח נוקב בנוגע לרמת ההוצאה הרצויה וקצב גידולה. האוצר ובנק ישראל מסכימים על דבר אחד בלבד והוא שרמת החוב חייבת להמשיך לרדת והגירעון חייב לעמוד סביב 3% תמ''ג לכל היותר. אך הדרך להשיג יעדים פיסקאליים אלו, לפי השקפת שני המוסדות, היא כאמור, שונה.

בבנק ישראל סבורים כי לא ניתן להפחית באופן מהותי את רמת ההוצאה האזרחית, שהיא בין הנמוכות ב-OECD, זאת מבלי לפגוע ברמת השירותים הממשלתיים.

לפיכך, להערכתם, יש מקום להעלות מסים ולמתן את השינוי בנוסחה תוך פגיעה מינימלית בשיעור הגידול ברמת ההוצאה.

מנגד, באוצר סבורים כי אין מקום להגדיל את שיעור המיסוי, בעיקר המסים הישירים (מס הכנסה), ולכן יש לשנות את הנוסחה בצורה כזו שתוריד בחדות את שיעור הגידול בהוצאה. באוצר מעדיפים לראות קצב גידול של כ-2.5% ועד 2.7% לשנה.

נתניהו יכריע

ל"גלובס" נודע כי קיימות שתי חלופות עיקריות: האחת, להוריד את יעד החוב מ-60% תמ''ג לרמה של 50% תמ''ג - מהלך שיגרום לקיטון בשיעור הגידול; השנייה, להחליף את שיעור הצמיחה בעשור האחרון (שעומד כעת על כ-4%) ובמקומו להציב משתנה אחר שהוא שיעור הגידול הטבעי באוכלוסייה (שעומד על 1.8% בלבד ב-20 השנים האחרונות). הדבר צפוי להקטין עוד יותר את שיעור הגידול בהוצאה.

מי שיחליט בנושא הוא ראש הממשלה שנחשב ליותר ניצי, ולכן צפוי להכריע לטובת האוצר. המשמעות המעשית של אימוץ נוסחה "מצמצמת יותר" הוא לכאורה ביצוע קיצוץ דרסטי של בין 5 ל-10 מיליארד שקלים בתקציב ל-2015, מה שלא נראה קל בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית. עם זאת, גורמים באוצר הבהירו כי כפי שהוכח לאחרונה "למשרד האוצר יש רזרבות סמויות" שיאפשרו לא לבצע קיצוצים דרמטיים.

כמו כן, בשיחה עם "גלובס" השמיעו גורמים באוצר ביקורת על מה שהם מכנים "התערבות היתר" של בנק ישראל בסוגיה: "יש לנגיד שני תפקידים מרכזיים: לנהל את המדיניות המוניטרית ולשמש כיועץ כלכלי של הממשלה. כעת נשאלת השאלה כמה דגש צריך לתת לתפקיד השני.

לקרנית פלוג (הנגידה - א.פ) אתגרים רבים כמו שקל חזק ומערכת בנקאית ללא גרעיני שליטה, וכדאי לה להתרכז בנושאים הללו", אמר בכיר באוצר.