"דור חדש של מורים לפיזיקה? זו בעיה אסטרטגית"

בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, שהתקיימה לפני כשבועיים, נערך פאנל בנושא "חדשנות טכנולוגית כמנוע צמיחה". בדרך כלל, מסתיים הפאנל בסשן שאלות ותשובות קצר, שבו משתתפים מהקהל חולקים את תחושותיהם בלי יותר מדי התייחסות, מה גם שכולם בדרך לארוחת הצהריים. הפעם הייתה הפתעה. את המיקרופון ביקש מולי אדן, נשיא אינטל ישראל ואחד מבכירי אנשי ההיי-טק המקומיים, והטיח במשתתפי הפאנל ביקורת על האופטימיות, בעוד הוא רואה "אינדיקטורים מדאיגים בכל פינה".

לאותם אינדיקטורים, וכמה אחרים, מתייחס אדן בשיחה עם "גלובס" לקראת כנס החדשנות הטכנולוגית iNNOVEX2014 שיתקיים בחודש ינואר. אדן, שעתיד להמריא הערב לארה"ב לקראת השתתפות בכנס ה-CES, מתייחס לשתי נקודות עיקריות: החינוך המדעי-טכנולוגי בישראל וההשקעות המדינה במחקר ופיתוח.

"אני רואה אינדיקטורים שלא מצביעים על דברים חיוביים", אומר אדן, "נושא החינוך הוא בדמנו, גם מבחינת הערכים וגם בהישגיות הטכנולוגית. הדור הזה הולך להזין גם את תעשיית ההיי-טק וגם את עמדות המפתח במדינה בעוד 15-20 שנה. נכון שזה לא בוער, כי זה לא מיידי, ואם אין מספיק הישגים במתמטיקה זה לא משהו שרואים מחר, ולכן יש נטייה להיות שאננים. אני חרד כי יש מה לעשות. משרד החינוך מנסה הרבה דברים וגם תעשיית ההיי-טק נרתמת, אבל הייתי רוצה לראות תוכנית אסטרטגית של מספר שנים שרותמת משאבים מהמשק. ניתן לעשות יותר בנידון".

לפני יומיים התפרסם מחקר של מוסד שמואל נאמן, לגבי ההוראה בתחום במדעים (ראו ידיעה נפרדת). הממצאים היו מעורבים: מצד אחד עלייה של 60% במספר מורי המתמטיקה בחטיבות העליונות בין 1998-2010, בצמוד לגידול בשעות הלימוד, ומצד שני, ירידה בכמות ובשעות העבודה של מורים במדעי הטבע (פיזיקה, כימיה ומדעי המחשב).

אדן מתייחס למצב ההוראה במדעים כמי שרואה את התיכונים כמעין יצרני תשומות עבודה עבור אינטל: "קראתי שהגיל הממוצע של מורי הפיזיקה מתקרב ל-60 ורובם היו אינפוזיה שקיבלנו מהעלייה הרוסית. לדעתי לדאוג לקאדר חדש של מורים לפיזיקה, זו בעיה אסטרטגית, לא של מנהל בית ספר. בפינלנד המעמד של המורה הוא מאוד גבוה, ו-20% מהילדים רוצים להיות מורים. אנחנו צריכים לדאוג לקאדר של מורים טובים, עם שיפור של מעמד המורה ואולי שיפור בשכר, אבל צריך להפנות לשם משאבים".

"לוודא שיש תשתית בארץ"

אינטל ישראל מעסיקה כיום קרוב ל-9,500 עובדים, לאחר שירשה את 800 העובדים ממפעל מיקרון שנסגר בקרית גת. מצד הפיתוח, המרכז בחיפה הוא הגדול והאסטרטגי ביותר שנמצא בישראל של חברה בינלאומית, ולמרות שההשקעה של אינטל עצומה בפעילות הפיתוח בישראל, לאדן יש ביקורת על כך שההשקעות המקומיות בתחום המו"פ מגיעות ברובן מחברות בינלאומיות, מה שדי מובן בעקבות מרכזי הפיתוח הרבים שקמו כאן לאחר שביצעו רכישות מקומיות.

אדן: "אם חברה רב לאומית תעזוב את מדינת ישראל מסיבה כלשהי, זה ישפיע באופן מידי על המו"פ כאן. האם מדינת ישראל שבה המשאב האנושי הוא כל כך חשוב האם נוכל להרשות לעצמנו שחלק כל כך גדול מהמו"פ אינו בשליטה ממשלתית אלא חיצונית? לדעתי לא, למרות שאני יכול להבין את המגבלות התקציביות. אני לא רואה פתרון פשוט לזה. יש שתי אפשרויות או להשקיע תקציבי מדינה, או ליצור יותר חברות רב לאומיות ישראליות, כגון צ'ק פוינט או מלאנוקס, כאשר הן משקיעות במו"פ השיקולים שלהן הן מעבר לרווחיות ולבעלי המניות, אלא גם שיקולים לוקאליים".

לאדן יש זווית ראיה מאוד ברורה בכל הנוגע להקמת חברות מקומיות, ומתי ראוי למכור ומתי לא, גם בתקופה שבה האקזיטים מוצלחים למדי. "ישנם שני סוגי סטארט-אפים", הוא טוען, "יש כאלו שמפתחים אפליקציה, מוכרים אותו, עושים כסף, ויוצאים כמה אנשים עשירים. הללויה, אני מפרגן להם, אבל זה לא יעודד את התשתית הכלכלית של מדינת ישראל. ויש סטארט-אפים שיוצרים תשתית טכנולוגית, כמו מלאנוקס, ויכולים לגדול, וצריך לראות איזה תמריץ לתת כדי שלא ימכרו מהר מדי. גם אם יקנו אותם צריך לוודא שיש תשתית מספיק יציבה בארץ, כך שישאירו את הפיתוח כאן כחברה בת, וייצרו מקומות עבודה".

התחזית: מחסור חמור במורים למדע

נתונים של מוסד שמואל נאמן בטכניון: רק 10% מהתלמידים לומדים 5 יחידות מתמטיקה

הגיל הממוצע של מורים למדע וטכנולוגיה בישראל עלה בעשור האחרון. מעבר למגמה הכללית של התבגרות המורים, שיעור בני ה-55 ומעלה, אשר נמצאים לפני פרישה, גדל משמעותית ואילו שיעור בני ה-35 ומטה - ירד. המשמעות היא שצפוי מחסור משמעותי במורים לטכנולוגיה בעתיד הקרוב.

בדרך כלל סוקרים הדוחות של משרד החינוך את היצע וביקוש המורים בו זמנית בכלל מקצועות ההוראה, אך דוח שפורסם על ידי פורום החינוך והטכנולוגיה של מוסד שמואל נאמן שבטכניון, מתמקד במורים לטכנולוגיה ובמחסור בהם. את הפורום מובילה פרופ' אורית חזן, ראש המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

בנוסף לנתונים שהוצגו לעיל, בין השנים 1999-2010 הצטמצם המספר הכולל של המורים בכל המקצועות הטכנולוגיים למעט ביולוגיה. שיעור המורים שהם בוגרי מדעים באוניברסיטאות הולך וקטן; בעוד שיעור המורים למדעים בוגרי מכללות הולך וגדל.

התוצאה משפיעה גם על התלמידים. שיעור הלומדים מתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, עמד על 10% בלבד מכלל התלמידים ב-2012, ונמצא במגמת ירידה בעשור האחרון. שיעור המצטיינים מבין אלה, נמוך והולך וקטן עם הזמן.

ניתן להתנחם בכך שבמגזר הערבי שיעור לומדי 5 יחידות מתימטיקה עלה, אולם המשמעות היא שבאוכלוסייה הכללית, הירידה אף חדה מאשר ניתן להסיק מהנתונים שלעיל. בדומה לכך, שיעור הבנות שלומדות 5 יחידות מתמטיקה עלה, ואילו שיעור הבנים ירד.

חזן מספרת כי צה"ל מתלונן לעיתים קרובות על מחסור בבוגרי תיכונים ברמה גבוהה מהתחום הטכנולוגי, ועל הצורך להכשירם בעצמו. זאת למרות עלייה בגיוס חיילות למקצועות הללו. גם במגזר העסקי מתלוננים על מחסור בכוח אדם מיומן, בעיקר בתחום התוכנה והאלקטרוניקה.

כל עוד לא תחול עלייה במספר התלמידים במקצועות המדעיים, הרי שיש מספיק מורים במערכת החינוך עבורם. אולם, מטרת משרד החינוך היא להכפיל פי 2 את מספר התלמידים ולכן צפוי מחסור חמור (למעט בתחומי המתמטיקה והביולוגיה, שם לא חסרים מורים).

בעוד התוכניות לעידוד עניין של תלמידים בלימודי מדע וטכנולוגיה הן רבות ומקיפות, הרי שתוכניות ייעודיות לעידוד לימודי הוראה בתחומים אלה, בעיקר על ידי בוגרי מוסדות לימוד יוקרתיים שיש להם גם ברירות אחרות, הן מעטות. ללא מורים מעולים יהיה קשה להכשיר תלמידים נוספים, גם אם ניצת בהם עניין רב בתחום.

בדוח מציינים לטובה את תוכנים מבטי"ם (מהנדסים/מדענים בחינוך טכנולוגי מדעי), שהושקה לאחרונה בטכניון, ובמסגרתה שבים בוגרי ובוגרות הטכניון ללמוד בטכניון תואר ראשון נוסף בהוראת הטכנולוגיה והמדעים ומקבלים מהטכניון פטור מלא משכר לימוד, מבלי להתחייב ללמד במערכת החינוך. התואר כולל תעודת הוראה לבתי ספר על יסודיים ולמכללות לטכנאים והנדסאים. עד היום החלו ללמוד בתוכנית 220 סטודנטים שעשויים להפוך למורים. הטכניון מממן את התוכנית הזו, ככלי לתמיכה בהוראת טכנולוגיה לנוער, לשם ייצור עתודה חדשה של סטודנטים טכנולוגיים גם בעתיד.