ניל בוש: "לא מבין איך אי.די.בי הסתבכה"

באופן אירוני ולא מתוכנן, רק כמה שעות לפני שאיש העסקים האמריקאי ניל בוש נחת בישראל לביקורו הרביעי פה בחודשים האחרונים, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב שהשליטה בקונצרן אי.די.בי תצא מידיו של הבוס הבלתי מעורער לשעבר נוחי דנקנר, ותעבור לידי קבוצת המשקיעים שבראשות מוטי בן-משה ואדוארדו אלשטיין. בוש, בנו של נשיא לשעבר ואחיו הצעיר של נשיא לשעבר, התבשר על-אודות הפסיקה זמן קצר לפני שנפגשנו בקומה ה-17 של מלון הילטון תל אביב. שמו של איש העסקים בן ה-58 הפך למוכר בישראל לראשונה כשקבוצת המשקיעים שבראשותו גילתה עניין ברכישת הקונצרן הישראלי, שהגיע לחדלות פירעון. אולם יומיים בלבד לפני התאריך להגשת הצעת הרכש של הקבוצה (תחילת נובמבר), הודיעו המשקיעים כי הם פורשים מן המירוץ.

"היו לא מעט פרסומים על כך שאי.די.בי נמצאת בצרות, ועל כך שפעם היא הייתה אחד מהיהלומים של העולם העסקי בישראל, וחבר שלנו, שעשינו איתו עסקה בסינסנטי, סיפר לנו שהיא עומדת למכירה", מסביר בוש, בראיון בלעדי ל-G, מדוע חשב בכלל להשתלט על אי.די.בי ולמה החליט לפרוש מן המירוץ. "כשבאנו הנה - למען האמת כנראה באיחור - כדי לבצע את בדיקת הנאותות שלנו, שכרנו צוות גדול ממשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן, מפירמת רואי החשבון דלויט ועוד (על הייעוץ האסטרטגי מופקד משרד בן חורין אלכסנדרוביץ'). ניסינו להבין את התמונה כולה, כי היא מאוד מסובכת. פגשנו כמה מהמנכ"לים של החברות הגדולות יותר בתאגיד, ואני זוכר שהתרשמתי למדי מרמת המנהיגות של כמה מהיחידות - מחברת הביטוח (כלל), מסלקום - אבל כשהתחלנו לחפור עמוק יותר במבנה הבעלות ולראות איך כל קומה של המבנה נשענת על אחרת, הגענו למסקנה שבעצם אין לנו מספיק מידע כדי להעריך את מצב החברה כמו שצריך. מעבר לזה, היו עניינים רגולטוריים שלא הרגשנו איתם נוח ב-100% כדי לעבור את התהליך הזה".

- והכול קרה ממש ברגע האחרון.

"דחפנו בכל הכוח את רואי החשבון שלנו ודחקנו באי.די.בי לספק לנו גישה למידע, והם פתחו לנו איזה חדר ארכיון שלמעשה לא היה בו שום דבר", הוא פורץ בצחוק מתגלגל. "אבל ברצינות, היינו מתוסכלים כי חשבנו שיש פה הזדמנות טובה להשתלט על חברת אחזקות שיש בה נכסים מצוינים ממש. חשבנו שאם ניקח כמה מהנכסים הללו ונשביח אותם נוכל להביא אותם לפוטנציאל המרבי שלהם. הוצאנו המון כסף על הבדיקה הזו, אבל זה היה שווה את זה. בסופו של דבר, התעניינו בחברה עם נכסים שניתן להגדיל בעולם, ואני לא בטוח שבסופו של דבר זה התאים לנו. החברות החזקות של אי.די.בי הן סלקום ושופרסל, והן חברות מקומיות בסופו של דבר".

- האנשים שעבדו בשבילכם יעצו לכם שלא ללכת לעסקה?

"פגשנו הרבה אנשים שהיו להם דעות שונות על האפשרות לרכוש את החברה, אבל היו הרבה שאמרו לנו, 'למה לכם להסתבך עם אי.די.בי כשבעצם יש לכם הרבה הזדמנויות עסקיות אחרות בישראל, שהן לא פחות מושכות, אבל נקיות יותר'. עם דנקנר דיברתי בטלפון. שמעתי עליו שהוא בחור נחמד ונתקלתי בלא מעט דעות עליו. מנהגי מוניות ועד מקורבים יותר. יש אנשים שאומרים שהוא עשה דברים טובים לכלכלה הישראלית, אבל הבנתי שהוא גם סבל מבריונות, ושהפכו אותו לנער הפוסטר של המחאה החברתית נגד הטייקונים.

"בסופו של יום, זו ההחלטה שהגענו אליה, ואכן במהלך התהליך שעברנו סביב אי.די.בי מצאנו אפשרויות אחרות שאנחנו בוחנים עכשיו. האסטרטגיה שלנו כרגע היא לנצל את הקשרים שלנו באסיה ובאמריקה לא רק כדי לאסוף הון אלא לזהות אצלכם חברות - צעירות או ותיקות - עם טכנולוגיות מבטיחות לשווקים הללו".

בהקשר הזה (וגם בהקשרים פחות נעימים, אבל על כך בהמשך) לבוש בהחלט יש הומור עצמי. הוא מספר שבמהלך שלושת ביקוריו הקודמים בישראל התוודע באיחור לתעשיית ההיי-טק המקומית, והשתכנע בכך שלפיתוחים טכנולוגיים רבים יש יישומים גלובליים. "אנחנו ממש התעוררנו מאוחר", הוא צוחק, "הרי את הספר הזה, 'סטארט-אפ ניישן' פרסמו כבר ב-2009, לא? כך שאחרי שירדנו מעניין אי.די.בי בילינו יומיים מאוד אינטנסיביים בפגישות עם יזמים".

- ומה גיליתם?

"שזה שוק מעניין מאוד, ושהחדשנות שיש לכם פה רוצה עוד הון ועוד שווקים. אני יודע שאנחנו ממש לא הראשונים להיכנס לפה, אבל אני חושב שיש לנו הרבה מה להציע לחברות שזקוקות להזרמה של הון ולדחיפה שתסייע להן. אנחנו מחפשים גם חברות בשלב מוקדם שיש להן טכנולוגיות שנוכל לקחת למקומות אחרים בעולם. הסיכויים הלוא אינם גדולים, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים להשקיע בהרבה חברות במקביל. העצה שלי לקבוצת המשקיעים שלנו היא למצוא חברות עם דרג ניהולי שיש לו היכולות עם ידע ותשוקה חזקה, אבל הון מוגבל. אני חושב שהסינרגיה שאנחנו יכולים לייצר לחברות כאלו עם משקיעים זרים - בעיקר באסיה - בהחלט יכולה לדחוף אותן קדימה".

ביקורים בים המלח

בעשור האחרון פועל בוש עם משקיעים במזרח הרחוק ורוב עסקיו מתנהלים על ציר ארצות הברית-סין-סינגפור. על רקע ייחוסו המשפחתי, הוא נמצא בפוזיציה המתאימה לשמש כפותח הדלתות וכפנים המוכרות של קבוצת המשקיעים האנונימית יחסית. לראיה - בביקוריו האחרונים בישראל נפגש בוש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ועם נשיא המדינה שמעון פרס. עם זאת, לדבריו, למרות החברות האמיצה בין אחיו ג'ורג' לבין ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (שהיה קשור בעקיפין לקונצרן אי.די.בי כיו"ר קבוצת תעבורה של משפחת לבנת), השניים לא נפגשו, ואולמרט לא מילא תפקיד כלשהו במגעים שניהל עם אנשי אי.די.בי.

בוש מעיד על עצמו שהוא ביקר בסין לעסקים מעל מאה פעמים, ושהוא מחובר היטב לנעשה במדינה. "רק השנה הייתי בסין עשר פעמים, ולמעשה אני מגיע משם ממש עכשיו (השעון שעל פרק ידו עדיין מכוון לשעון שנחאי בזמן הראיון). אני יכול להגיד לך שהסינים מחפשים הכול: טכנולוגיות בתחום המים, האנרגיה, הטכנולוגיה, הביומד. יש להם כל-כך הרבה צרכים, ואנחנו מרגישים שאנחנו יכולים להביא לשם חברות ולגרום להן להצליח שם בקלות יחסית".

ליבת ההון של הקבוצה העסקית שמוביל ניל בוש מגיעה מגורדון טאנג, איש עסקים סינגפורי שמקפיד על פרופיל תקשורתי נמוך. טאנג פועל בעיקר בסין ובארצות הברית ומאז 2003 עומד בראש APIC, חברת אחזקות שבסיסה בפורטלנד, שבמדינת אורגון בצפון-מערב ארצות הברית, ועוסקת בעיקר בנדל"ן ובמלונאות. אחד משותפיו הבכירים של טאנג הוא ד"ר וילסון צ'ן, אמריקאי ממוצא סיני שהשכלתו היא בתחום ניהול משאבי מים. על-פי הביוגרפיה הרשמית שלו, צ'ן ייעץ במשך שנים בנושאים סביבתיים וב-2002 החל לשתף פעולה עם טאנג והקים איתו את היישות העסקית שהפכה ל-APIC.

למרות העניין החדש בסטארט-אפ ניישן כחול-לבן, בוש וחבריו לא ויתרו עדיין על עסקה גדולה יותר בישראל, כאשר הם עוקבים בעניין גם לגבי עתידן של החברות שמוחזקות על-ידי אי.די.בי. "מה שאנחנו מחפשים", מצהיר בוש, "הוא חברות אחרות כמו אי.די.בי, ויש כמה כאלה. אולי הן לא גדולות כמו אי.די.בי או מסובכות כמו אי.די.בי, אבל יש חברות שהן ממונפות מאוד או שצריכות להיפטר מנכסים בגלל חוקי הריכוזיות החדשים שלכם; אז אני חושב שנוכל למצוא חברות בוגרות שיתאימו לנו".

- מי, למשל?

"אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל אומר לך שאנחנו מתעניינים כעת בשתי חברות אחזקה ונמצאים בתהליך בדיקת נאותות שלהן". ל-G נודע שאחת מהן היא חברת אחזקות גדולה מתחום הנדל"ן, ושהמגעים בעניינה משמעותיים יותר. רמז אפשרי לכיוון השקעה נוסף שבוחנים בקבוצתו של בוש, ניתן אולי למצוא בכך שהוא ביקר פעמיים באזור ים המלח, ולא למטרות ציפה על המים או התמרחות בבוץ.

- והאסטרטגיה שלכם היא להביא לצמיחה, למכור חלק מהאחזקות, לצאת מהבורסה?

"כל מקרה לגופו. אנחנו לא יודעים מה נרצה לעשות עם חברת אחזקות כזו אם נקנה אותה. בשלב הראשון אני מניח שנרצה לאזן אותה ולסדר את הנתיב הפיננסי שלה כך שהנושים שלה יקבלו את מה שמגיע להם, ואז להחליט מה קורה איתה".

"אני לא מבין איך אי.די.בי נהייתה כל-כך מסובכת", חוזר בוש לעסקה שלא יצאה אל הפועל. "החברה הזו מחזיקה את החברה הזו, וזו מחזיקה את ההיא, ולכולן יש חובות", הוא אומר ומתאר בשתי ידיו מבנה קומתי. כשאני אומר לו שתנועות הידיים שלו סיפרו את כל הסיפור, הוא פורץ בצחוק גדול. "אתה יודע, דיברנו עם אנשים שלא מאמינים שהם יקבלו שום חלק בהשקעה שהם עשו שם. אנחנו לא מסתכלים אחורה ולא מתחרטים שאנחנו לא חלק מהסיפור הזה. אילו היינו יכולים להבין טוב יותר את המספרים ולתת הצעה כלשהי... אני לא יודע".

*** הכתבה המלאה במוסף G של "גלובס"