"רק בחודש יולי האחרון הורם המתג לביצוע הרפורמה בפועל. זה ארגון שנושא על גבו 20 אלף תיקים לא מטופלים. ארגון שבתל אביב ובמרכז יש מופע של 1,000 אנשים ביום. שישה חודשים לא היו נפתחים מכתבים במינהל מקרקעי ישראל וזו הייתה מציאות של שנים. קשה לשנות את המצב". כך אמר הבוקר (ד') מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת.
לדברי ליברמן "יש חסר היסטרי בהיקף העובדים גם היום ואת הרפורמה בחנו על פי האנשים שפרשו. אחרי שהתחלנו עם הרפורמה אתה רואה את הדברים שעוד צריך לתקן. עכשיו התמונה מתבהרת. לא הייתה בקרה במינהל ומערכת המיחשוב שעובדים איתה היא אולי מרצדס אבל במודל של פני 20 שנה. התחלנו תהליך קשה שאנחנו בתחילתו. במהלך 2014 כל חודש נשתפר. אם בסוף 2014 לא נשתפר לא הצלחנו".
דבריו של ליברמן חושפים את המציאות הבעייתית, בלשון המעטה, של פעילות מינהל מקרקעי ישראל בשנים האחרונות עוד טרם הפיכתו לרשות. מציאות שלדברי ליברמן מתגלה במלואה רק כעת עם יישום הרפורמה.
הדיון בוועדה התמקד בדו"ח מבקר המדינה על סדרי העבודה של שר השיכון ורשות מקרקעי ישראל ועל התערבות השר הממונה על רמ"י במקרים פרטניים בפעילות הרשות. על נושא הביקורת של מבקר המדינה אמר ליברמן: "המעורבות שלהם (של השרים) היא הכרחית. ישבתי עם השרים כל שבוע על שיווקיים. יש חסמים ששר צריך לפתור. לא נתקלתי בשאלות או במעשים לא לגיטימיים ולא נכנסה פוליטיקה לדיונים. כולם יודעים שיש חיץ שאסור לעבור אותו. בהנחייות לעובדים או התנהלות העבודה עצמה לשר לא צריך להיות חלק ועד כמה שאני מכיר גם לא היה".
שר הבינוי והשיכון לשעבר,אריאל אטיאס (ש"ס), שהדו"ח המדובר של מבקר המדינה התייחס לתקופת כהונתו, אמר: "יש אנומליה בין סמכות לאחריות. הבוחרים רואים בנבחר הציבור את הכתובת. לא בפקיד. הם לא רוצים לשמוע שיש נושאים שקשורים למצוקת אזרחים שאני כשר לא יכול לטפל. בתקופת כהונתי היו מאות תלונות בשבוע על פעילות המינהל. במועצת מקרקעי ישראל קובעים מדיניות תיאורתית אבל איך בודקים מה נעשה בפועל? זה על ידי כניסה לאירועים פרטניים. מדובר בנושא עקרוני שכל שר ייפול למלכודת הזו פעם אחר פעם. השר לא נבחר במכרז ואנחנו כתובת הציבור לבעיות שלו".
אטיאס הוסיף ואמר: "כל שבוע הייתי נפגש עם ראש המינהל למשך שלוש שעות וחלק נכבד עסק בפניות הציבור. מדובר בבעיות של אזרחים פשוטים, לא קבלנים או יזמים כי להם יש סוללת עורכי דין שמטפלת בנושאים הללו. בתקופה של משבר דיור חריף צריך לתת תשובות לאנשים. יועץ משפטי צריך לקבוע מה מותר ומה אסור, לא ברמה של החלטה כללית כי יש כזו גם היום. אין לשר ברירה אלא להיכנס גם למקרים פרטניים כדי לשחרר פקקים או לטפל בדברים במהירות. גם השר הנוכחי יראה שהוא נאלץ להתמודד עם הדברים הללו. צריך גם להבין שיו"ר מועצת מקרקעי ישראל הוא חסר כח, כל החלטות המועצה וכל ההתייחסות המשפטית נעשית בתוך המינהל. ההמלצה שלי היא לקבוע כללים בעולם המעשה ולא בעולם התיאוריה ולאפשר לשר השיכון את הגמישות בפעילות שלו. הרי השר הוא ממונה על ראש המינהל, אם הוא לא יכול לטפל בדברים אז מה הרעיון?"
גם שר השיכון הנוכחי, אורי אריאל, נכח בדיון והתייחס הן לפעילות רמ"י כיום והן לסוגיית הביקורת ומעורבות השר בפעילות הרשות. "רשות מקרקעי ישראל מאוד משתפרת. אני לוקח את התנועה הקיבוצית שתקועה כבר שנים. על שיוכים וכל מציאות הקרקע. אני מסתכל על הנחלות במושבים, אותו הדבר. עוד חודשיים זה ייגמר. תהיה החלטה. בעזרת הרשות והעומד בראשה. במקביל, יש עוד הרבה מה לשפר וגם את זה יש להגיד, בעיקר ביחס מול האזרחים. ישבנו עם האוצר אתמול כדי להוריד פרקים משמעותיים בצורך האזרח להגיע אל המינהל. העלות המוערכת של פעולות אלו בין מיליארד למיליארד וחצי שקל ל-20 שנה. בסוף נגיע עם האוצר להסדר".
כאמור, השר אריאל התייחס גם לסוגיית התערבות שר השיכון בנושאים פרטניים בפעילות רמ"י, הנושא עליו התייחסה הביקורת של משרד מבקר המדינה ואמר: "בא אליי היועץ המשפטי של רמ"י ואומר לי שאני לא יכול להביא משהו למועצת המינהל בגלל שזה נושא פרטני. שאני יכול לעסוק בהחלטות רוחביות כמו של קבינט הדיור למשל. אני אומר לו תודה על הייעוץ אבל אני לא יכול לא להיכנס לזה. נושא החרמון למשל. זה נושא מאוד מיוחד. המדינה זועקת שההתנהלות והמחירים לא בסדר. מה עושים עם זה? צריך להתייחס. יושב השר ומגיעות אליו פניות כל יום. פניות מהציבור. פנו לפני חודשיים ומחרתיים זורקים אותם מהדירה. וזה מקרים שקורים. ואתה שואל עצמך מה קורה פה? ואומרים לשר שאסור לו להתערב. אני מעביר לייעוץ את הפניות ואומרים לי אם אפשר או אי אפשר להתערב. נניח ואני חושב שראש המינהל טועה בטיפול במשהו, אני אזמן אותו ואעיר לו. אני אפעל שיהיה נוהל פנימי שישפר את ההתנהלות".
יו"ר הועדה, ח"כאמנון כהן(ש"ס), אמר כי: "אני מתוסכל מפעילות רשות מקרקעי ישראל. יש פניות מאזרחים שמצביעים על מצוקה אמיתית. לא מוציאים שומה 12-17 שנה ואין עם מי לדבר. יש קבוצה גדולה של מאכרים שמטפלים בנושאים האלו תמורת שלמונים. זה לא מצב תקין. אני כחבר כנסת שמקבל פניות כאלו לא יודע איך לטפל בהן. צריך לפתור את הבעיה הזו. התערבות של שר לפעמים נחוצה. לכנס מועצה ולהכריע בנושאים מסויימים. אבל היום אין שיפור ומי שרוצה היום להגיע לרמ"י ולקבל תשובות אין להם למי לפנות".
שמואל גולן, המשנה למבקר המדינה: "ידוע שקיימת רגישות גדולה בין השר הממונה לראשי חטיבות הסמך. בעבר נקבע כי רשות מקרקעי ישראל תוכל לפעול מבלי להיכנס לפוליטיקה. השר מתווה את המדיניות והרשות עצמה עוסקת בפעילות עצמה. ברשות קיימת מועצה מראשה עומד השר הממונה. המועצה הזו נועדה לתרגם את החלטות הממשלה ולהתוות מדיניות. המועצה מוגדרת כגוף מנחה ומפקח על פעילות הרשות בעוד הפעילות האופרטיבית היא של הרשות. דו"ח הביקורת העלה בעייתיות בדפוסי עבודה בין שר השיכון הממונה דאז (אריאל אטיאס) לרשות. בדו"ח ציינו כי השר הגיע לרמת התערבות בעניינים פרטניים שסברנו שיש להצביע עליהם. אנחנו לא טוענים שהשר לא צריך להיות מעורב אבל השאלה מה מידת המעורבות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
