כדורגל למטרת רווח בישראל? בקרוב

כמה דקות לפני שהתפזרה בשבוע שעבר האסיפה הכללית של ההתאחדות לכדורגל, הצביעו עשרות הנוכחים על אישור של אחד משינויי התקנון המשמעותיים ביותר: מועדונים יוכלו לבחור אם לעבור ממודל של מלכ"ר, למודל של חברות למטרת רווח. מדובר בשינוי תקנון שהיה חלק מהמלצות שהגישו בוועדת שטרוזמן ו-ועדת דודי כהן לפני כשנה. הכוונה, בגדול, היא שקבוצות יוכלו להתנהל כעסק לכל דבר ועניין, בעיקר בענייני מיסוי, ואם צריך יוכלו הבעלים ליהנות מפירות ההשקעה בעונות טובות ולמשוך רווחים ודיבידנדים החוצה לכיסם. ממש כמו שנהוג בקבוצות הפרטיות באירופה.

הרציונל מאחורי החלטת ההתאחדות לכדורגל אומר שאם גם ככה חלק מהקבוצות בליגת העל הפכו כבר מזמן לחברות פרטיות בפועל, כשנרכשו על-ידי אנשי עסקים (שחר, הרציקוביץ', יואב כץ, ברקת, יאמר, שניידר, גולדהאר, מוני הראל, טביב וכו'), אז למה לא לתת להן להתנהל כמו חברות פרטיות פר-אקסלנס?

***

אלא שהעובדה שההתאחדות שחררה מבחינתה את הרגולציה, לא מייצרת בינתיים שום שינוי מהותי. הסיבה: לא ההתאחדות היא שקובעת בעניין. רשויות המס, שהן אלו שאמורות לאשר שינוי סטטוס, מתבצרות בעמדתן ונחושות שלא לאפשר לקבוצות הכדורגל - שלטענתן הן עסק מפסיד מיסודו - ליהנות מקיזוזי מע"מ שמהם נהנים עסקים מפסידים.

מה הפתרון? יו"ר ההתאחדות אבי לוזון טען באסיפה הכללית, כי במסגרת הדיונים שהוא מנהל באופן אישי מול ועדה מיוחדת שהוקמה לבחינת העניין ברשויות המס (בחלק מהדיונים הופיעו גם יו"ר הבקרה התקציבית עופר אורליצקי וראשי הקבוצות הגדולות), פועלים כרגע לבחון מודל שלפחות יאפשר לקבוצות הגדולות והעשירות להתנהל כעסק. לטענת לוזון באסיפה הכללית, המודל שהועלה בפני רשות המסים הוא ש"קבוצות שיש להן תקציב גדול, של לפחות 10 מיליון דולר בעונה, יוכלו לקבל אישור לעבור ממלכ"ר לארגון למטרת רווח".

כדי להראות לרשויות המס שקבוצות הכדורגל לא רוצות ליהנות מכל העולמות, מתחייבים בהתאחדות כי מועדונים שיוותרו על סטטוס מלכ"ר, יאלצו לוותר במקביל גם על ההקצבות הציבוריות שלהם (טוטו, עיריות וכו'), או לחלופין תימצא נוסחה במסגרתה הכסף הציבורי לא יגיע לקבוצות הפרטיות עצמן - אלא יופנה למחלקות הנוער שלהן, או לארגונים אחרים של הקבוצות שהם ללא מטרות רווח.

***

לעניין הזה של שינוי סטטוס יש משמעויות גדולות. קודם כל במשיכת משקיעים - הסיכוי למצוא משקיעים זרים שייכנסו לכדורגל הישראלי ויסכימו להזרים אליו הון, לטענת ראשי הקבוצות ולטענת בכירים בהתאחדות לכדורגל, יגדל באופן משמעותי ברגע שאותם בעלי הון יבינו שהם נכנסים לגוף שפועל כעסק רגיל. "היום כל איש ממון, שרוצה להיכנס לכדורגל, רוצה לקחת את זה על עצמו כעסק לכל דבר, עסק שבסוף גם מרוויח, ולא כפעילות פילנטרופית", מסביר מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל רתם קמר. לטענת גורמים בכירים בכדורגל, קיים קושי גדול לגורמים שמגיעים מבחוץ, בעיקר אלו מתרבות הפרנצ'ייז האמריקאית, ומעניינים אותם לגבי רכישת קבוצה - להבין ולקבל את מודל המלכ"ר הזה, שמקשה עליהם להפעיל את העסק כפי שהם רואים לנכון.

"הרשויות באות ואומרות היום 'רגע, הכדורגל הוא עסק מפסיד, אנחנו לא רוצים להיות מקום שבו באים ומקזזים אצלו הפסדים'", אומר קמר. רק שלהבדיל מהעבר, ראשי הקבוצות טוענים כי העניין פחות רלוונטי להיום: ההשתתפות של קבוצות דרך קבע כיום במפעלים האירופיים, ובמקביל הגדלת סכומי הכסף עבור השתתפות במפעלים הללו, עוזר להן בעונות מסוימות להתאזן ואף להרוויח.

רו"ח ג'ק בלנגה, שמייצג את מכבי חיפה מול רשות המסים, מסביר ל"גלובס" כי "כרגע יש ויכוח בין מס הכנסה לבין מע"מ האם לאפשר לקבוצות לפעול כעסק לכל דבר, ומע"מ כרגע לא מסכימים לעניין הזה", כאשר גם בתוך מע"מ יש מחלוקת בעניין: "הדרג המקצועי של מע"מ חשב שאולי שקבוצות צריכות להיות עסק, אבל הדרג המנהל החליט שזה מוקדם מדי".

בלאנגה טוען כי "החשש הוא שאנשים שמחזיקים בקבוצות כדורגל יגדילו את החזרי המע"מ שהם מקבלים מהמדינה. הבעיה שזה מסבך מאוד את הקבוצות, וחוסם אותן בכל פעילות נלווית שהן רוצות לעשות - מאופנה, דרך שידורים, בריאות, הכל. הרי קבוצות כדורגל מתפרנסות ממוצרים נלווים. מחר תבוא נייקי לקבוצת כדורגל ותגיד לה בואו נעשה חנות משותפת, אבל זה לא ניתן לביצוע כי אתה לא יודע אם הנעליים יהיו מוכרות או לא מוכרות במע"מ".

אגב, אחד הטיעונים איתו מגיעות קבוצות הכדורגל לדיונים ברשויות המסים הוא שיש חריג אחד לעניין הזה: מכבי ת"א כדורסל. "מכבי ת"א הצליחה לשכנע לפני שנים רבות את רשויות המס שתעניק לה מעמד של ארגון למטרת רווח", ומאז היא ורק היא מתנהלת תחת הסטטוס הזה, אומר בלאנגה. מישהו יכול לזכור עונה אחת של מכבי ת"א כדורסל בעשור האחרון שהסתיימה ברווח?