"המקור", ד', 21:00 ערוץ 10
המילה "תחקיר", פירושים רבים לה, גם בטלוויזיה. לפעמים מדובר במשהו שהופך במהירות לשיחת-היום, כפי שראינו רק לאחרונה בעין המצלמה הנסתרת של אילנה דיין ו"עובדה" - שתיעדה רופאים בכירים דורשים תשלום-יתר מתיירי מרפא, עבור שירותיהם הטובים. במקרים אחרים זה יכול להיות תחקיר צרכני, כמו זה של "כלבוטק" (ז'אנר שעליי להודות שמעולם לא העביר אותי על דעתי מרוב עניין, אבל גם לו שמורים כמה מקומות של כבוד בפנתיאון התוכניות שהפכו תחקיר לנושא שיחה מרכזי - מאותם קוליפורמים בחומוס ועד להתעללות בבעלי חיים במשחטה).
"המקור" בעיניי היא שונה. היא סומכת על האינטליגנציה של צופיה, זורקת להם פיתיון ונותנת להבנה שלהם להשלים אותו לבד. היא לא מבקשת, לרוב, להאיר איזו עוולה נקודתית, אלא להראות לנו מבפנים את "השיטה".
בעבר פתחה התוכנית הזאת חזית מול ראש הממשלה, אלא שמי שצפה בקרב התקשורתי-משפטי ההוא הבין מיד, כי לא היה זה האיש, אלא האישיו: "המקור" פשוט חשפה עוד טפח בדרך הבזויה שבה מתנהלת "השיטה". בעקבות זאת נקלעה מערכת התוכנית לעימות ישיר עם המשפחה השלטת, זו שמפליאה ללהטט באותה "שיטה" כדי להפוך את עצמה למורמת מעם.
לא מעט עיתונאים מוכשרים התחלפו על הכיסא שלצד רביב דרוקר. לפחות שניים מהם עברו לצד שאותו ביקרו בחריפות עד לפני זמן לא רב - לזכות שניהם ייאמר שהם עשו כן מתוך רצון לשנות מבפנים, ולא מאהבת מנעמי השלטון (אם כי זה לא מבטיח שלא יתרגלו אליהם). אבל דרוקר בשלו: העיתונאי שלא רוצה להיות פוליטיקאי, לא רוצה להיות "מקורב", לא מבקש להיות שותף סוד, אלא רק לחשוף ולבקר. לכאורה טריוויאלי כל-כך כשמדובר בעיתונות, ולמעשה זן נדיר שנמצא בסכנת הכחדה במקומותינו.
החל מהערב יסתער דון רביב קישוט דרוקר על יער של טחנות-רוח כשחרבו מקוצצת-התקציב של ערוץ 10 היא נשקו היחיד. כתבת הפתיחה, שחושפת את ההיסטוריה הישראלית הקרובה מנקודת מבטם של מי שהיו עדים לה כעוזרים קרובים לראשי-ממשלות ישראל, היא פחות אגרסיבית, אם כי לא פחות מרתקת. במילים אחרות: לא מוכרחים לאהוב כדי להתפעל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
