שנה איטית באירופה

סיום השנה האזרחית הם הזדמנות לבדוק כיצד התרבות והמנהגים הפוליטיים של מדינה משפיעים על הכלכלה. באיטליה, המסורת היא שהכלכלה צומחת יותר ככל שהפוליטיקאים עסוקים בעניינים אחרים, דבר שהוכח גם אשתקד. בתחילת 2013 כלכלת איטליה המשיכה להתכווץ בהשפעת ממשלת הטכנוקרטים, שניסתה לנהל את הכלכלה לפי הכללים והספר. אבל אחרי שהממשלה נוטרלה לחצי שנה בגלל הבחירות, איטליה עברה ברבעון האחרון לצמיחה מתונה.

האירוניה היא, שאיטליה תמשיך כנראה לצמוח בקצב איטי גם ב-2014, כי הפוליטיקאים לא יעסקו בכלכלה ובדאגה למשק, אלא בבונגה-בונגה של סילביו ברלוסקוני; בהתפרקות הקואליציה והאופוזיציה בו-זמנית, בניסוח חוק בחירות חדש ועוד. החוק הנוכחי (שדומה לו רוצים להעביר בישראל) "חוק המשילות", נפסל על-ידי בית-המשפט שכינה אותו "חזירי". כך שאם איטליה לא תנסח חוק חדש, הפרלמנט יפוזר ויקוימו בחירות בהתאם לחוק מימי מוסוליני.

בצרפת, המגבלות שמטיל האיחוד האירופי על התערבות ממשלתית, תנאי השוק הבינלאומיים והצורך בהשקעות מחו"ל, גרמו לממשלה לסטות מהמסורת של ניהול הכלכלה בעזרת תמיכה בחברות, קשרים עם ארגוני העובדים ושכר-מינימום. הנשיא פרנסואה הולנד מחמיר את המצב, כי הוא אינו מסוגל להחליט אם להתעמת עם האיחוד האירופי וארגוני המעסיקים, ולחזור למדיניות הסוציאליסטית שמתערבת בהחלטות עסקיות, או לסייע למפעלים על-ידי הורדת מסים ומתן סובסידיות למשקיעים גם במחיר של העלאת מסים לציבור.

וכך, צרפת נמצאת בקיפאון פוליטי-כלכלי ובאובדן אמון בשלטון. הצרכנים ביטאו את חששם בהקטנת הצריכה הפרטית.

ב-0.3% בספטמבר-אוקטובר, והמשקיעים בהקטנת ההשקעות השנה ב-3.5%. והתחזיות קודרות. תחזית ה-OECD היא שהאבטלה בצרפת תעלה ב-2014, לכ-11%. כדי שמצבה ישתפר, הולנד יצטרך לשנס מותניים ולחזור למסורת של ראשי-ממשלה נחרצים יותר ולהתחיל לנהל את מדינתו. אחרת הוא יגלה שלציבור בצרפת יש מסורת ארוכה של הפגנות, וכשאלה תופסות תאוצה, שליטים עלולים לאבד את כיסאם ולפעמים את הראש.

בגרמניה, המסורת הפוליטית היא של יציבות, והבחירות האחרונות הראו שהיציבות תישמר. בהתאם, הצמיחה צפויה להמשיך ולעלות בקצב גבוה יותר מהשנה. לשם כך הממשלה החדשה תתמקד יותר במדיניות פנים-אירופית ופחות במדיניות חוץ. שותפיה החדשים של הקנצלרית אנגלה מרקל יעבירו כספים מרווחי החברות הגרמניות לקידום עובדים, התקרבות למדינות אירופה, ולחיזוק קשרי הסחר של גרמניה.

הממשלה תשקיע יותר משאבים גם באנרגיה ירוקה ובהוזלת מוצריה. צעדים, שיגדילו את העניין של גרמניה במדינות המפיקות נפט, כולל איראן, ויקטינו את עניינה בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מבחינת אירופה, השינוי במדיניות הגרמנית מבשר שניצני הצמיחה שלה מ-2013 ימשיכו ל-2014. השקעות הגרמנים במדינות אחרות, נכונותם לאפשר לבנק המרכזי לשמור על ריבית נמוכה, והכלכלה הצומחת שלה יביאו לכך שגם ספרד, יוון ומדינות דרום היבשת יחלו לצמוח באיטיות בשנה הבאה.

השינויים המבניים שעשתה ממשלת ספרד, למשל, גורמים לכך שחברות הרכב הגדולות שהעבירו מפעלים מספרד למקומות אחרים, חוזרות הביתה. כך שבקרוב ייתכן שנראה פורד תוצרת ספרד במקום טורקיה גם בארץ. גם הולנד, אוסטרייה ובלגיה שחוו השנה קשיים כלכליים צפויות להתאושש מעט ולצמוח ב-2014. וכך, אירופה תשפר את קשריה ותחל לייבא ולייצא יותר.

הכותב הוא כלכלן במכללה האקדמית נתניה ובאוני' בר-אילן