המיליארדר שדואג לעניים בהודו לחלב טרי

"מה שאנחנו צריכים היום הוא חדשנות. המימון הוא לא חסם", כך אומר ג'נשיד גורדג' (jamshyd godrej), יו"ר קונצרן גורדג' ההודי, אחד מתאגידי הענק של המדינה. כאשר גורדג' מדבר על היי-טק וחדשנות, כדאי להביא בחשבון שהחברה שלו היא חברת מוצרי צריכה שפעילה בעיקר בהודו. חדשנות, מסתבר, היא עניין של גיאוגרפיה.

"אחד המגזרים שאליהם אנחנו רוצים להתרחב, הוא לתחתית הפירמידה, לאנשים הכי עניים בהודו", הוא אומר.

היי-טק לעניים? דווקא כן, הוא אומר. קחו למשל את המקרר. רק ל-20% מההודים יש כזה - מדובר ב-80% מבני המעמד הגבוה ומעמד הביניים בערים הגדולות, ורק ב-1% מתושבי הכפר. יש כפרים שאין בהם אפילו מקרר אחד וגם לא תשתית חשמל.

מה עושים? מפתחים מקרר זעיר על בטרייה המחזיקה לטווח ארוך, אבל איפה מוצאים כזו בטרייה? גורדג' השקיע במספר חברות מוליכים למחצה אמריקניות, שמפתחות את הטכנולוגיה העתידנית שיכולה לאפשר למקרר ממוזער כזה לכבוש את הודו. "אפילו אם רק לבעל המכולת יש מקרר, הרי שהציבור הזה יכול כעת לקבל מוצרים בטמפרטורה וטריות שלא הכיר", הוא אומר.

מדוע לא להביא לכפרים הללו כל יום חלב טרי ולשים אותו בצידנית? ובכן, איש לא מגיע לכפרים הללו כל יום. הדואר ההודי הממשלתי מגיע מעת לעת, והוא הגורם הרלוונטי היחיד. כדי להבין את שורשי החדשנות ההודית, צריך להבין את השוק המקומי שמבוסס על מסורת בת מאות שנים, שלא ממהרת להשתנות.

גורדג' הגיע לישראל כחלק מפורום הודו ישראל שקיימה אוניברסיטת תל אביב, כדי לחפש כאן חדשנות.

"כדי לשווק בהודו, צריך להבין את התרבות וגם את השוני בין ההודים השונים", הוא אומר, "אנחנו מעסיקים בחברה שלנו לא רק מהנדסים ואנשי שיווק אלא גם היסטוריונים, סוציולוגים ומתמטיקאים כי הרב-תחומיות מאפשרת חשיבה יצירתית".

להודים יש אופי יזמי? במערב סיפרו לנו על תרבות הודית שמאמינה מאוד בגורל, ובכך שלכל אחד יש תפקיד משלו בחברה, קבוע מראש.

גורדג' מרים גבה מול הסטראוטיפ הבוטה הזה. "בהחלט. החשיבה ההודית היא מאוד יזמית, מערכת החינוך מעולה והרבה אנשים לומדים גם בחו"ל. יש המון רעיונות, אם כי הם נתקעים בשלב השאלה 'איך עושים מזה כסף', כי אין ליזמים הודים ניסיון עסקי עשיר כמו בארה"ב. עד כה, ליזמים ההודים גם לא הייתה גישה להון, אבל זה משתנה.

"הודו שונה מאוד ממה שהייתה בעבר. היזמים מאוד נמרצים, הצרכנים יותר נלהבים - עד 1991 שבה פתחנו את הכלכלה לתחרות, לא הייתה לצרכנים הרבה אפשרות בחירה. כעת זה השתנה, ובמהירות רבה.

"השינויים בדת ובמערכת המשפחתית הם איטיים יותר. שיטת הקאסטות חיה וקיימת, נישואין בין בני קאסטות שונות הם עדיין משהו שלא מביטים בו בעין יפה. כמה זמן ייקח עד שזה ישתנה? שני דורות? עשרה דורות? אנחנו לא יודעים, וזה בהחלט משפיע על הכלכלה, אבל אין מה לעשות - זוהי הודו".

- הצעירים שלכם שנוסעים ללמוד בחו"ל, חוזרים בדרך כלל?

"אם הם מחפשים אתגר, הם חוזרים להודו. עם ההשכלה והקשרים שלהם, יש להם בהודו הזדמנויות בלי סוף, אבל בלי התשתיות ובלי המשכורת ובלי התנאים שיש להם בארה"ב. אני חזרתי, אבל זה קרה כי היה לי עסק משפחתי. מישהו חיכה לי".

אתה דור שלישי בעסק המשפחתי. איך מצליחים לשמר את העסק לאורך הדורות?

"אנחנו מאמינים שכל אחד צריך להיות מעורב בעסק המשפחתי באופן כלשהו, אבל לא כל אחד צריך להיות מנהל. המבנה אצלנו הוא מיוחד כי יש לנו חמישה ענפים של המשפחה, כל אחד אחראי לענף אחר של העסק אבל מקבל אותו דיבידנד בדיוק".

- מה מצבה של כלכלת הודו היום?

"המצב בעייתי, כי הצמיחה ירדה מ-7%-8% לכ-5%, ואחת מן הסיבות לכך היא שהכלכלה הפכה מכוונת צרכנות ולא מכוונת השקעות, אין בה מספיק השקעה בתשתיות חברתיות ופיזיות. רמת ההשקעה ירדה משום שאין מספיק תמיכה ממשלתית ומספיק תיאום בין הגורמים השונים. עם זאת, היה לנו מונסון מעולה השנה, והוא ייצור עודף חקלאי ענק שיוביל לכלכלה טובה יותר בכפרים.

"הממשלה יודעת שהבחירות קרובות ולכן יש סיכוי שהיא תקבל החלטות טובות יותר. צריך להגביל את ייבוא הזהב, שבו אנשים השתמשו ככלי לשימור ערך הנכסים וזה פגע בשער הרופי. יש לנו ייבוא עצום של נפט וגז, וצריך להגביל אותו איך שהוא, להגביל את סובסידיות הגז לעניים על ידי בדיקה טובה יותר מי באמת עני, או למצוא להם תחליפים לגז, שבו הם משתמשים לבישול וזו לא צורת ניצול האנרגיה היעילה ביותר. אבל כשיש לך 100 מיליון איש מתחת לקו העוני, קשה להגיע לכולם".

- הפערים החברתיים הם בעיה?

"בוודאי. היום יש הרבה יותר עזרה לעניים. זכות לאוכל - אם כי הם מקבלים רק את המינימום של המינימום ההכרחי בהתחשב בהוצאת הקלוריות הגבוהה של האנשים הללו, שרובם גרים בכפרים ועובדים עבודה פיזית.

"יש זכות לחינוך ואיסור עבודה עד גיל 16, זכות ל-100 שעות עבודה בתשלום לאדם אחד מכל משפחה עניה. המיזמים הללו עולים הרבה וחייבים להשתלם מהר. אני מאמין שברגע שהכלכלה הכפרית תשתפר, כל הכלכלה שלנו תשתפר".

- כיצד שכבת העשירים בהודו, שאתה חלק ממנה, מרגישה לגבי הכלכלה והפערים החברתיים?

"עסקים בהודו היו תמיד מודעים לחברה ולסביבה. אנחנו ספציפית מאוד מודעים ויש לנו סיסמה 'good and green'. אם מוצר לא טוב לחברה ולסביבה, נוותר עליו. כבר קרה שוויתרנו והתפשרנו".

- אתה מדגיש את הסביבתיות והירוק. האם אתם לא אומרים לפעמים - בואו קודם כל נאכיל את כל האנשים האלה?

"אבל אז הכול יקרוס. לא ניתן להתחיל עכשיו בפיתוח מואץ ולא סביבתי, בתקווה לשנות לפיתוח סביבתי יותר לאורך הדרך. זה פשוט לא עובד ככה. זה יתנקם בנו אחר כך. אנחנו לא יכולים להרשות זאת לעצמנו.

"תראי מה קרה בסין. הם טעו. הם צמחו בלי לדאוג לסביבה ולחברה וזה מאוד חבל. הם מגלים היום כמה זה חבל. למשל אין שם מספיק תחבורה ציבורית אלא יותר מדי מכוניות וכולם נעים לאט מדי. וזו רק דוגמא".

- אתם פעילים בישראל?

"חברות ישראליות מייצרות בעזרתנו ציוד בטחוני - הן מחויבות להעביר חלק מן הייצור להודו כדי לזכות בחוזים מול הממשלה ההודית. אנחנו מקווים ליצור קשרים בתחומים נוספים בקרוב. אנחנו גם תומכים בפילהרמונית - אני וזובין מהטה זורואסטרים פרסים (בני הדת הזורואסטרית) וקצת קרובי משפחה".