הכפתור האדום

האלימות הגוברת ברחובות המדינה, בגנים הציבוריים ובמסדרונות בתי הספר לא פסחה גם על העול הווירטואלי. לאלימות המקוונת פנים רבות: השתלחויות המתבצעות בעילום שם על ידי פחדנים, הזוכים לכינוי המכובס טוקבקיסטים; הפצת חומרים פוגעניים, השמצות ועלבונות, המופצים ברשתות החברתיות במהירות הבזק וללא יכולת תגובה מצד הנפגעים; התנפלות קבוצתית, חרמות והשפלות פומביות המתבצעות חדשות לבקרים על ידי בני נוער כלפי נערה או נער שנופלים קורבן לקלות הבלתי נסבלת שמאפשרת הטכנולוגיה לתוקפיהם; וכמובן תחבולות של סוטים למיניהם, שמשתמשים באלמוניות הרשת כדי להתקרב אל טרפם תחת מסווה כלשהו, לפתות את קורבנותיהם לצאת מהעולם הווירטואלי ולפגוש אותם בעולם האמיתי, ואז לפגוע בהם כרצונם.

המציאות הקשה הזו שכבר גבתה קורבנות בנפש, גם בישראל, חיברה בין שלושה יזמים ישראלים צעירים והניעה אותם להקמת "הכפתור האדום", סטארט-אפ חברתי שמנסה לתת בידי הציבור כלים לדווח על אירועי אלימות ברשת ולהתמודד עימם.

עדי זוטא הוא בוגר בית הספר הריאלי והמכללה הקדם צבאית בחיפה. שירת בצבא כלוחם וכמפקד בחיל האוויר. הוא מגדיר את עצמו כ"מתנדב סדרתי, מכור לפרויקטים ומיזמים מאתגרים". אלון בר דוד הוא בוגר מסלול פיקודי וקצין ביחידת מורן. זה איננו המיזם הראשון שלו ובעבר עסק בסחר אלקטרוני ובתוכניות יזמות לבני נוער. הצלע השלישית הוא לירון פטאו, גם הוא בוגר מסלול פיקודי וקצין מצטיין בחיל האוויר. פטאו הוא יזם סידרתי, מנכ"ל של חברת תוכנה בתחום הסחר האלקטרוני ברשת. השלושה חברו למיזם הכפתור האדום במסגרת לימודי מנהל עסקים במרכז הבין תחומי בהרצליה והגדירו את מטרתם "ליצור מציאות חדשה בישראל בה לכל גולש יש כתובת לדיווח על אלימות ברשת".

המרכיב הטכנולוגי בכפתור האדום הוא תוסף חינמי לדפדפן האינטרנט, שמאפשר לכל גולש לדווח מיידית על אלימות ברשת, ברגע שהוא חווה אותה כקורבן או כעד להתרחשות. לחיצה על הכפתור האדום בדפדפן מצלמת את אירוע האלימות ומתקשרת אותו למרכז הבקרה של המיזם. שם נבחן האירוע על ידי מתנדבים, שפועלים להסרת התוכן הפוגעני, לדיווח לגורמים המתאימים ולהגשת סיוע במקרים חריגים. בעתיד יפרסם המיזם מדד, שיתאר את רמת שיתוף הפעולה והסרת החומר הפוגעני של אתרים שונים.

פגשתי את יזמי הכפתור האדום לפני מספר חודשים. הם היו נחושים לעמוד במשימתם וניכר היה שהנושא בוער בעצמותיהם, כי כל יום שעובר הוא פתח לאלימות ולהצטברותם של קורבנות נוספים. הם הבטיחו לדבוק במשימה ההתנדבותית שלקחו על עצמם עד שהשירות יופעל ויעניק הגנה ראויה למי שכל כך זקוקים לה. בשבוע שעבר יצרו איתי קשר שוב: הכפתור האדום עלה לאוויר.

מה הביא אתכם למיזם הזה?

"הרבה בני נוער וגולשים אחרים נפגעים מאלימות ברשת, ולעיתים התופעה גולשת למציאות ומגיעה אפילו לאובדנות. אנחנו רואים את עצמנו אחראיים לחברה בה אנו חיים. בשבוע האחרון הגיעו אלינו באמצעות הכפתור האדום מקרים חריגים ביותר ולאחר שדאגנו שיוגש סיוע מתאים הרגשנו שהצלנו חיים. אין הרגשה טובה מזו".

לייק נגד האלימות

יש לכם מסקנות מהימים הראשונים של הפעלת הכפתור האדום?

"מאז שעלינו לאוויר הגיעו אלינו דיווחים מזעזעים באמת על אלימות ברשת, חלקם הגיעו ממצוקה קיצונית. בכולם טיפלנו והכוונו גורמי סיוע מקצועיים. כמו כן הבאנו להסרת התוכן הפוגעני. יש לנו קרוב ל-100% אחוזי הצלחה בהסרת תוכן. אגב, כל הדיווחים שקיבלנו בשבועיים מאז שפרסמנו הם מהרשתות החברתיות".

לאיזו עזרה אתם זקוקים?

"אנחנו מתמקדים בשני מישורים - המשך פיתוח טכנולוגי (בעיקר לדפדפנים נוספים, בנוסף ל"כרום", ולמערכות הפעלה של מכשירים ניידים), והמשך פרסום והפצת הכפתור. לשם כך אנחנו בעיקר זקוקים לתמיכה כספית ולעזרה בפרסום הפרויקט".

כתבתי כאן בעבר יותר מפעם אחת על האלימות ברשת, על אוזלת היד של השלטונות וגורמי האכיפה. מחיתי על כך שענקי האינטרנט ובראשם פייסבוק אינם לוקחים על עצמם את האחריות המתבקשת מאליה להירתם למיגור האלימות המקוונת ובעיקר זו הפוגעת בבני הנוער ברשתות החברתיות. הכפתור האדום צריך היה להיות לחצן המצוקה של משתמשי הרשת באשר הם ומן הראוי היה שפייסבוק תהיה זו שמשקיעה מיליוני דולרים בהגנת משתמשיה ובהפעלת מרכזי בקרה ומענה מיידי לפניות הציבור.

ואולם, עד שזה יקרה, יזמי הכפתור האדום הישראלי, עדי אלון ולירון, זקוקים לעזרתכם. בימים אלה הם מגייסים מתנדבים למרכז הבקרה ומנסים לאתר מקורות מימון להרחבת הפרויקט לפלטפורמות שונות, עד לכיסוי מירבי של קהילת הגולשים בישראל, ולפחות בני הנוער והילדים שביניהם. בתור התחלה, אני מזמין אתכם לגלוש אל אתר הכפתור האדום www.redbutton.co.il, להוריד את התוסף החינמי, להתקין אותו אצלכם ולהתחיל לדווח על אירועי אלימות ברשת. ואל תשכחו לעשות להם לייק, בעד היזמות החברתית ונגד האלימות.