נעילה מעורבת בבורסה; כת"ב זינקה 4%, בזק ירדה 1.5%

נתניהו הכריע אתמול לטובת האוצר והחליט לאמץ את כל השינויים שהציע המשרד בהקשר של נוסחת הגידול בתקציב ■ בזן השלימה הנפקת הזכויות בהיקף של כ-150 מיליון דולר ■ פקיעת אופציות המעו"ף: 1,329.44 נקודות

המסחר בבורסה באחד העם (ה')נחתם במגמה מעורבת, כשמדד המעו"ף נחלש ומנגד מדד ת"א 75 ננעל בעלייה. בוול סטריט נרשמת מגמה חיובית לאחר שהמשקיעים שבו מחופשת חג המולד. היום פקעו אופציות המעו"ף לחודש דצמבר בפתיחת המסחר. מדד המעו"ף לפקיעה נקבע ברמה של 1,329.44 נקודות.

בתחום המאקרו, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע אתמול לטובת האוצר והחליט לאמץ את כל השינויים שהציע המשרד בהקשר של נוסחת הגידול בתקציב על מנת לצמצם בחדות את קצב הגידול בהוצאה ממשלתית - כך נודע ל"גלובס". לפיכך, תקציב המדינה לשנים הבאות יגדל בקצב של בין 2.5%-2.6% בלבד לעומת קצב של 4% שנתי כפי שנקבע בנוסחה הנוכחית. המשמעות היא שניתן יהיה להימנע מהעלאות מסים נוספות בעתיד.

כאמור, הבורסה בת"א היא בין הבורסות הבודדות בעולם שבה התנהל אתמול (ד') מסחר, היות ורוב שוקי העולם לא פעלו לרגל חופשת חד המולד. בכל אופן, יום תנודתי באחד העם נסגר במגמה מעורבת. מחזור המסחר הסתכם בכ-611 מיליון שקל.

השקל החזק ממשיך להטריד את בכירי המערכת הכלכלית ובעיקר את הייצואנים. אתמול נסחר הדולר בירידה של כ-0.3% סביב 3.477 שקלים והאירו נסחר ביציבות מול השקל סביב 4.77 שקלים. שלשום צוטט ב"גלובס" בכיר במערכת הפיננסית, אשר ציין כי "יש לשקול לקבוע רצפה לדולר, מדיניות בנק ישראל הגיעה לסוף דרכה". עם זאת, מדגיש הבכיר כי מדובר במהלך מסוכן כי הוא לא מאפשר לטשטש את התוצאות שלו ומעמיד בסכנה את המוניטין והאמינות של בנק ישראל. להערכתו, כדי לנקוט בצעד כזה זקוקים לתמיכה מקיר לקיר מצד כל הגורמים שקשורים למדיניות הכלכלית - האוצר, ראש הממשלה והכנסת.

בזן השלימה גיוס של כ-150 מיליון דולר

קבוצת בזן דיווחה היום כי הליך הנפקת הזכויות נענה במלואו ובכך היא השלימה בהצלחה גיוס של כ-150 מיליון דולר, מתוכם כ-100 מיליון דולר מבעלי השליטה והיתרה מהציבור.

ארז ויגודמן צפוי להתמנות לתפקיד מנכ"ל טבע . ההכרזה הרשמית על כך צפויה רק בינואר, אבל המינוי של ויגודמן עשוי לחזק את "הזיקה הישראלית" שחשובה לחלק מחברי הדירקטוריון של החברה הבינלאומית.

ואם בטבע עסקינן, אז החברה היא אחד מהחברות הגדולות, כמו גם כיל, שמדינת ישראל אפשרה להן לשלם את מיסי הרווחים הכלואים ישירות לחשבון המט"ח שלה המנוהל בבנק ישראל. זאת, כי מדובר במס בסכום של כמיליארד דולר, והחשש היה שאם הוא יומר לשקלים בבנקים ואז ישולם למדינה, הדבר ישפיע על שער הדולר ויעצים את מגמת ההיחלשות שלו מול השקל. מהלך זה גם חוסך לחברות את עלויות המרת המטבע.