"גלובליזציה" ו"ניאו ליברליזם" תופסים מקום של כבוד באוצר הגידופים של השמאל העולמי זה 20 שנה. המערכה להבאשת ריחן של השקפות עולם פרו-קפיטליסטיות הייתה חסרת אבחנה לא פחות, אולי יותר, מן המערכה שקדמה לה להשלטתן של ההשקפות האלה.
אמריקה הלטינית הייתה הזירה העיקרית במאבק נגד ה"ניאו-ליברליזם", והתוצאות מדברות בעדן - עיינו ערך ונצואלה, או ארגנטינה, או בוליביה. אבל הרפלקסים האנטי-אמריקאים של פיקת הברך הלטינו-אמריקאית היו תמיד צפויים, ובדרך-כלל לא-כל-כך מעניינים.
בצרפת הם היו קצת יותר נועזים: מפלגה סוציאליסטית דמוקרטית הבטיחה שלוש פעמים ב-32 השנים האחרונות למצוא חלופה מעשית לידו הנעלמה של השוק. נכון לעכשיו היא נחלה כישלון חרוץ למדי.
מאז ועד היום, הפוליטיקה של הארצות הדמוקרטיות התקשתה מאוד למצוא את החלופה המיוחלת ל"קונצנזוס של וושינגטון" (עוד גידוף איום באוצר הגידופים של השמאל העולמי, http://tinyurl.com/2979gr) - אלא אם כן נתייחס ברצינות אל "הסוציאליזם של המאה ה-21" מבית היוצר של אוגו צ'אווס. הוא אמנם קרא תיגר על הקונצנזוס הנ"ל, ותכנן לממן את הקריאה באמצעות ההכנסות העצומות מנפט. במותו, לפני שנה וחצי ויותר, צ'אווס הוריש כלכלה מתמוטטת, אינפלציה דוהרת, מחסור במוצרי מזון בסיסיים, ואפילו הפסקות חשמל ארוכות.
אין זאת אומרת שפסק החיפוש אחר אלטרנטיבות. מה הטעם בדמוקרטיה, אם אין היא חוזרת ומעמידה בספק את אמתותיה הגדולות. מפלגת העבודה הבריטית טוענת שיש לה נוסחת התאוששות שאינה כרוכה בצריבת הבשר החי - והסקרים מעניקים לה יתרון לקראת הבחירות הכלליות הבאות, הצריכות להיערך לכל המאוחר במאי 2015. הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים לא הצליחו לשכנע את הבוחרים בתוקף הנוסחה שלהם בבחירות של חודש ספטמבר, אבל הם עכשיו שותפים בקואליציה של אנגלה מרקל. סילביו ברלוסקוני טען שהוא יוציא את איטליה מן הבוץ (שהוא, במידה רבה, הכניס אותה אליו) בהרבה פחות כאב.
מי צריך להיות רציונלי
אנחנו ממעטים לחפש מקורות השראה מחוץ לליגת המתועשות המערביות. אבל השבוע נפל דבר בהודו, המצדיק תשומת לב גם אצל אנשים הממעטים להתעניין בפוליטיקה המרתקת שלה. מוסרות השלטון באזור עיר הבירה דלהי עברו לידי מפלגה שזה מקרוב קמה, המתכחשת לאמות-מידה שאנחנו נוטים לחשוב לרציונליות. היא מודיעה על כוונתה לספק מים בחינם, ולהקטין בחצי את תעריפי החשמל.
זו מפלגה שקצת קשה לאפיין אותה במושגים מקובלים. חלק ניכר מן הרטוריקה שלה נשמעת שמאלית, אבל היא אינה מפלגת שמאל במובן המערבי. היא בקעה מרחמה של תנועת מחאה לא פוליטית נגד שחיתות. צירוף נסיבות העניק לה תנופה לא צפויה. שנה אחת לאחר ייסודה, היא זכתה כמעט ב-40% מן המושבים באסיפה המחוקקת. השבוע הושבע מנהיגה, לא-פוליטיקאי ששמו ארווינד קג'ריוואל (http://tinyurl.com/5r3ep5j) לראש הממשלה ("צ'יף מיניסטר") של אזור דלהי.
דלהי היא כמעט-מדינה של הפדרציה ההודית, מה שאומר שיש לה קצת פחות סמכויות אוטונומיות מאשר ל-28 המדינות המלאות. אבל יש לה פרלמנט של 70 מושבים, ובממשלתה מכהנים שישה שרים. אוכלוסייתה מעמידה אותה בקבוצת המדינות הקטנות, רק 18 מיליון בני אדם (בהודו יש מדינות עם 200 מיליון, 116 מיליון ו-103 מיליון). אבל מהיותה עיר הבירה היא נמצאת תחת מיקרוסקופ, ומעוררת עניין החורג הרבה מערב לגודלה היחסי. ממילא עלייתה של "מפלגת האדם הפשוט" (Aam Aadmi, בהינדית) הייתה סנסציה פוליטית בשבועות האחרונים.
מלכודת ל"אדם הפשוט"
המפלגה אמנם טענה לכל אורך מערכת הבחירות שלה שהיא עומדת לנצח, אבל מעטים מאוד התייחסו ברצינות אל הטענה הזו. אפילו לאחר סגירת הקלפיות הצליח סקר יציאה אחד לחזות לה רק שישה מושבים. היא קיבלה 28. מרשים כאשר יהיה המספר הזה - והוא מרשים הרבה יותר מהישגי ד"ש (1977) ו"יש עתיד" (2013) - הוא נופל בשמונה מושבים מן הרוב המוחלט הנחוץ לכינון ממשלה.
מפלגת העם ההודית (BJP), הימנית-דתית-לאומית, קיבלה 31 מושבים. מפלגת הקונגרס של משפחת גאנדהי, השולטת בהודו זו השנה העשירית ברציפות, נחלה תבוסה איומה ונוראה. היא שלטה בדלהי ב-15 השנה האחרונות. באסיפה המחוקקת הקודמת היו לה 43 מושבים. היא איבדה 35 מהם.
להלן התחיל תמרון פוליטי, שעניינו המשוער היה הטמנת מלכודת ל"אדם הפשוט". BJP מיהרה להודיע שלא תודה, היא תוותר על זכותה לנסות ולהקים ממשלה, ומוטב ש"האדם הפשוט" תנסה. גם מפלגת הקונגרס הועילה להציע תמיכה פרלמנטרית "ללא תנאי" ב"אדם הפשוט". שמונת מושביה יספיקו לרוב מוחלט.
"האדם הפשוט" קצת נבהלה. היא רצתה שלטון, אבל לא בדיוק ציפתה לו. היא הקדימה להודיע שלא תכונן בריתות ולא תיכנס לקואליציות. הכול הבינו את הכוונה: היא לא תהפוך לשותפת זוטרה בממשלה שתקים אחת המפלגות הגדולות. היה צריך מידה גדולה של העזה, כדי להעלות על הדעת ש"האדם הפשוט" היא שתרכיב ממשלה, ומפלגה היסטורית תהיה שותפת זוטרה, או חיצונית.
דמוקרטיה של SMS
הפוליטיקה ההודית, כמו זו הישראלית, היא אקט נמשך של היאבקות חופשית. ממשלות מיעוט אינן מאריכות ימים. אם הן מורשות לקום, אין זה אלא מפני שמפלגה אחת מחכה להזדמנות נאותה כדי לנעוץ סכין בגבה של מפלגה אחרת. אנשי "האדם הפשוט" רצו לדעת מה פשר תמיכתן של BJP ושל הקונגרס. הם הגישו להן אפוא רשימה של 18 תנאים. BJP דחתה אותם על הסף. הקונגרס קיבלה אותם בשלמותם, ללא תנאי.
"האדם הפשוט" נדחקה אל הקיר. מאין לאנשיה כל ניסיון פוליטי קודם, הם הבינו שיתקשו מאוד לנהל פרלמנט בחסדי אויביהם המושבעים. מפלגת הקונגרס לא העניקה להם את ההזדמנות ההוגנת למשול, אלא את ההזדמנות למשול זמן ארוך מספיק כדי להיכשל. בדמוקרטיה יציגה, ממשלה מקבלת מנדט של כמה שנים למשול, ואינה נבחנת בדרך-כלל על יסוד הציונים של הסמסטר הראשון. אבל כאן, ברור בהחלט שהציון השלילי הראשון יעניק תירוץ להפלתה.
גם BJP, גם הקונגרס, מאמינות שבחירות חדשות יפיגו את קסמיה של המפלגה החדשה, בייחוד אם כמה חודשים בשלטון ימרטו את נוצותיה.
המפלגה החליטה אפוא לשתף את בוחריה בהחלטה. היא קראה להם לשלוח טקסטים סלולריים, והזמינה אותם לאסיפות מקומיות במחוזות בחירה. היא אומרת שקיבלה 750 אלף תגובות, ו-70% מהן תמכו בכינון ממשלה של "האדם הפשוט". נשיא הודו (בעל סמכויות לא-ביצועיות) נתן את הסכמתו הנומינלית, והמשנה למושל דלהי (מינוי פדרלי) הטיל את הרכבת הממשלה על קרג'יוואל. הפעיל החברתי הרדיקלי הזה, אויב הקפיטליסטים ושונא הסדר הפוליטי הקיים, הפך אתמול (ד') לצ'יף מיניסטר של אזור דלהי.
הקפיטליסטים ייצאו? שייצאו
כדי להבין מה קרה כאן, הקורא הישראלי מוזמן לחשוב על מחנות האוהלים של שדרות רוטשילד, אשר התקוממות הקיץ הנועזת שלהם התנדפה ברדת הסתיו. שערו בנפשכם מצב שבו מנהיגת האוהלים הייתה מקימה מפלגה, והייתה מקבלת 40% מן המושבים בכנסת. דברים כאלה ממעטים לקרות בדמוקרטיות "בוגרות", אלא אולי בתנאי משבר קיצוניים. נדידה כה מסיבית של קולות יכולה להיות ביטוי חולף של שאט נפש, או שהיא יכולה להתחיל את מה שהבריטים נהגו לכנות "שבירת התבנית".
ממשלת דלהי החדשה מבטיחה לשבור תבניות. היא מודיעה שתאציל סמכויות ייעוץ וחקיקה לאסיפות שכונתיות. היא תורה מייד על בחינת פנקסיהן של החברות המספקות חשמל לדלהי, שעל מנת להוריד דרסטית את התעריפים. "ואם טאטה והאחים אמבאני ייצאו, אז ברוך שפטרנו", אומרים אנשי "האדם הפשוט" על שני תאגידי האחזקות הגדולים ביותר בהודו, שידם להם רב בכל תחום של פעילות עסקית, כולל אנרגיה ותקשורת.
הם גם מבטיחים 750 ליטר מים בחודש לכל בית בדלהי, חינם אין כסף. זו תשובתם הניצחת לחוסר היעילות ולחשדות השחיתות, הסובבים את מינהלת המים עצומת הממדים של דלהי. "המאפיה של המים" מתוארת כאחד מארגוני הפשע הגדולים ביותר, והיא שנואת נפשה של האוכלוסייה.
"אלוהים שומר את ראשי"
מחוות הפתיחה של ממשלת "האדם הפשוט" קלעה בהחלט לטעמו של האדם הפשוט: ראש הממשלה החדש הודיע שהוא ושריו דוחים את מעונות השרד שכהונותיהם מעניקות להם. הם יוסיפו להתגורר בדירותיהם הזעירות.
כיוצא בזה הם יפשטו ממכוניות השרד שלהם את האזעקות המהבהבות, שתושבי דלהי מתעבים כל אימת שנושאיהם מקצרים תורים ונתיבי תנועה, ועוברים באור אדום (על הזכאויות למהבהבות בוויקיפדיה, http://tinyurl.com/qeb2hgu).
כאשר הוצעה לקרג'יוואל שמירת משטרה צמודה, הוא כתב בנימוס למפקח המשטרה, "תודה על ההצעה, אבל אין לי צורך בשומר ראש. אלוהים הוא שומר הראש הגדול ביותר שלי. אנא הואל להשתמש בשירותיו של שומר הראש שאתה מציע לי, כדי לספק בטחון לאדם הפשוט של דלהי".
לשם השוואה, עד לפני שנתיים היו לראש הממשלה של מדינת אוטאר פראדש 416 שומרי ראש צמודים. למנהיג האופוזיציה הפדרלית יש 36 שומרי ראש. ממשלת הודו הודתה לאחרונה שהיא הוציאה בשנה שעברה קרוב ל-60 מיליון דולר על שמירת ראשיהם של אנשים-חשובים-מאוד.
עכשיו, כאשר מפלגת האדם הפשוט דחתה את רוב טובות ההנאה של כהונה ציבורית, לא נותר אלא לראות אם היא תצליח לברוא תרבות פוליטית חדשה ונקיית כפיים. הבחירות לפרלמנט הפדרלי צריכות להיערך בתוך ארבעה חודשים. קרג'יוואל מתכוון להתחרות בהן, אל נכון כדי לנצל את תנופת נצחונו בדלהי.
פוטנציאלית, הוא עשוי לטרוף את הקלפים בזירה הארצית כפי שטרף אותם בדלהי. גם אם איש אינו מצפה ברצינות שהוא יהיה ראש הממשלה הבא של הודו, הוא יכול לזרוע זרעים של שינוי. "האדם הפשוט לשלטון" עוד תוכל להיות יום אחד סיסמת הבחירות של הרבה מפלגות בהרבה ארצות.
האדם הפשוט והמקושר
הפוליטיקה ההודית עוברת בשנים האחרונות תהליך מסחרר של אלקטרוניזציה. המדיה החברתית משמשת היטב את האופוזיציה נגד מפלגת הקונגרס השלטת.
בשבוע שעבר האזינה "מפלגת האדם הפשוט" לדעותיהם של תומכיה על האפשרות שהיא תרכיב ממשלה. בערך 650 אלף דעות שוגרו אליה באמצעות טקסטים סלולריים. את עמוד הפייסבוק שלה אוהבים כמעט 825 אלף בני אדם.
המפלגה הציגה את סיפורה ביוטיוב. הסרטון הוא אמנם בהינדית, אבל הווידיאו מדבר בעדו. השם החוזר ונשנה בו הוא זה של שילה דיקשיט, ראש הממשלה של אזור דלהי, שנחלה תבוסה ניצחת בבחירות. מנהיג "האדם הפשוט", ארווינד קרג'יוואל, גבר עליה במחוז הבחירה שלו. בסרט אפשר לראות את שביתת הרעב נגד שחיתות, שקרג'יוואל השתתף בה ב-2011. היא היתה קרש הקפיצה של מפלגתו.
אתר הרשת של "הינדוסטן טיימס" מפרסם פלייליסט לא רשמי של שירי "האדם הפשוט". כדאי להאזין בייחוד לראשון.
אפשר לקרוא את פרטי מצעה של המפלגה.
כאן אפשר למצוא אוסף מגוון של קטעי וידיאו מרשת החדשות בכבלים של הודו, NDTV, על "האדם הפשוט".
רשימות קודמות: ב-yoavkarny.com וב-bit.ly/1aPv4Id.
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.