הציבור לא נוהר לשוק הגמל: אין חגיגת הפקדות סוף השנה

סוף השנה האזרחית עומד בפתח, ובבתי ההשקעות שוב עסוקים כמדי שנה במאמץ של הרגע האחרון לשכנע את הציבור שיפקיד עוד כספים לקרנות ההשתלמות ולקופות הגמל, כדי שיוכל ליהנות מהטבות המס שהמדינה מעניקה.

פעילות השיווק מתמקדת בקרנות ההשתלמות הנחשבות לאפיק ההשקעה הטוב בישראל: לא רק שהן פטורות ממס על רווחי הון וריבית, אף ניתן לפדותן בתדירות של אחת לשש שנים.

אלו הן הסיבות לכך שמתחילת 2000 ועד סוף נובמבר 2013 הופקד בקרנות אלו סכום של כ-37 מיליארד שקל, כאשר מתוכו 15 מיליארד שקל (כ-40%!) הופקדו בחודשי דצמבר, במה שידוע כחגיגת הגיוסים הגדולה של סוף השנה.

אלא, שבעוד שחגיגת ההפקדות בקרנות ההשתלמות נמשכת כבר שנים ארוכות, המצב בקופות הגמל הוא בכי רע. מתחילת 2000 ועד סוף 2007 נמשך מהקופות סכום של כ-12 מיליארד שקל, וברור כי אלמלא חגיגת הפקדות של כ-10 מיליארד שקל בחודשי דצמבר בשנים אלו, היו סכומי המשיכות גדולים בהרבה.

למי זה משתלם

בינואר 2008 נכנס לתוקף תיקון 3 לחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, שקבע כי משיכת כספים מתוך הפקדות חדשות בקופת הגמל כבר לא תהיה אפשרית, אלא כקצבה חודשית הניתנת בהגעה לגיל הפרישה.

מאז אותה חקיקה התעצמו המשיכות מהקופות (של כספים שהופקדו קודם לתיקון), ומתחילת 2008 ועד סוף נובמבר השנה נפדה מהן סך של כ-31 מיליארד שקל. כך, סוף השנה אמנם הגיע, אבל חגיגת ההפקדות בקופות הגמל כבר מזמן הסתיימה.

האם העובדה שמשיכת כספי הגמל היא מעתה אפשרית רק בעוד זמן כה רב, גורמת לציבור לוותר על ההטבות שהמדינה מעניקה לו כאן ועכשיו? זהו, שהציבור כמובן לא ויתר על דבר, ומי שיחפש להיכן הגיעו הפדיונות מקופות הגמל יוכל למצוא אותם בקרנות הפנסיה החדשות. מאז תחילת 2006 הופקד בהן סכום של כ-80 מיליארד שקל, ובשנה החולפת עומד היקף ההפקדות בהן על קצב של כ-1.5 מיליארד שקל בחודש.

בפרספקטיבה של חמש שנים אחורה, נראה כי תיקון 3 העלים את היתרון היחיד שהיה לקופות הגמל על קרנות הפנסיה, והוא האפשרות למשיכה הונית וחד פעמית של מלוא הסכום שנצבר. אם כבר קצבה - כך הבין הציבור - אז עדיפה הפקדה לקרן פנסיה המציעה רכיב ביטוחי זול יותר וסבסוד ישיר של כספי העמיתים על ידי המדינה.

כ-30% מתיק ההשקעות של קרנות הפנסיה החדשות מושקעים כיום באג"ח מיועדות של ממשלת ישראל, "המייצרות" תשואה ריאלית של כ-4.8% לשנה. מדובר בתשואה חסרת סיכון, הגבוהה בהרבה מהתשואה האפסית המגולמת באג"ח של המדינה הנמצאות בתיקי ההשקעות של קופות הגמל, כאשר הפרשי התשואות הם למעשה סבסוד ישיר של קרנות הפנסיה מתוך תקציב המדינה.

"המיועדות" אינן רשומות למסחר, ובניגוד לאג"ח ממשלתיות סחירות בהן משקיעות הקופות, הן לא צפויות להציג הפסדי הון ביום בו תחל הריבית לעלות. בכך, הן משמשות ככרית ביטחון ליום סגריר, ומדובר ביתרון אדיר שיש לקרנות על פני הקופות.

מי שנהנה מהיתרון הזה לקרנות הן חברות הביטוח, המחזיקות בזכויות הניהול של קרנות הפנסיה. מי שנפגע מאותה רגולציה ממשלתית הם בתי ההשקעות, אשר שילמו על זכויות הניהול של קופות הגמל מחירים מפולפלים ששיקפו שיעורי צמיחה עתידיים גבוהים. לפחות הם יכולים להתנחם בקרנות ההשתלמות, אשר עד היום הניבו להם רווחים יפים.

 הפקדה