בספטמבר השנה פרסמה הוועדה לשכלול המסחר ועידוד הנזילות בבורסה, בראשות יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, את המלצותיה. אחת מהן הייתה לעודד את פעילות המסחר האלגוריתמי בבורסת תל אביב, ולהגביר את חלקה היחסי במסחר.
בהמשך לאותה המלצה, פרסמה אמש המחלקה הכלכלית של רשות ני"ע, בראשות ד"ר גיתית גור גרשגורן, נייר עבודה המתאר את התפתחות המסחר האלגוריתמי בישראל עד היום, ומצהיר על כוונת הרשות להרחיב ולהסדיר את התחום.
המסחר האלגוריתמי בשוק ההון, הנקרא גם "אלגו-טרייד", הוא שימוש בתוכנות מחשב לצורך קבלת החלטות השקעה והגשת פקודות מסחר על בסיס אוטומטי. קיימים שני סוגים עיקריים של אלגוריתמים למסחר. האחד נקרא "אלגוריתם-ביצועי" (EA), שתפקידו ליצור פוזיציות בני"ע על בסיס כללי אצבע שהוגדרו לו מראש, ותוך כדי השפעה מינימלית על מחיר השוק. מי שעושות באלגוריתם זה שימוש הן בדרך כלל קרנות הגידור המנהלות כספי אחרים.
הסוג השני, הנפוץ בקרב סוחרי נוסטרו, נקרא "מסחר בתדירות גבוהה" (HFT), ותפקידו הוא ביצוע מהיר במיוחד של החלטות מסחר וביצוע סימולטני של מספר פקודות גדול במיוחד.
תוכנות "האלגו-טרייד" נשענות על קווי תקשורת מהירים, המחוברים ישירות אל מחשבי הבורסה, והן יודעות להעביר פקודות מסחר במהירות של מאית השנייה - מהר הרבה יותר מכל גוף מוסדי, קרן נאמנות או כל משקיע קטן מהציבור.
בדרך זו מקנות תוכנות "האלגו-טרייד" למשתמשים בהן יתרון יחסי על פני משקיעים "רגילים", מה שמעורר לעיתים ביקורת והתנגדות בקרב גופים מוסדיים וסוחרי יום כאחד.
בשיחה עם "גלובס" דחתה ד"ר גור גרשגורן את הביקורת, והסבירה כי סוחרי האלגו-טריידינג אמנם גובים פרמיה על מחיר העסקה, אך בסופו של דבר הם מאפשרים לגוף המוסדי לבצע פעילות בהיקף כספי גדול יותר, ובכך תורמים להגברת הנזילות בשוק. לדבריה, "האלגו-טרייד הוא כמו שואב האבק של השחקנים הגדולים, והוא ניזון מהפירורים שהם משאירים".
כך, על אף האנטגוניזם שהמסחר האלגוריתמי יוצר, נראה כי רשות ני"ע דווקא רואה בו כלי חשוב לעידוד הפעילות בבורסה ולמניעת ירידה במחזורי המסחר, אשר עד לפני זמן לא רב היו דלילים במיוחד.
במחקר שפורסם אמש טוענת רשות ני"ע , כי למסחר האלגוריתמי בתל אביב יש תרומה משמעותית להגדלת רמת הנזילות והיקף המסחר בשוק. נוסף על כך מביא המסחר האלגוריתמי לתמחור נכון יותר של ני"ע, ויוצר בקרב הסוחרים תחושת יציבות והוגנות. תרומתו של "האלגו-טריידינג" מורגשת במיוחד בתקופות של משבר ונזילות מועטה.
ירידה לעומת 2011
ברשות ני"ע טוענים, כי חלקם של שחקני האלגוריתמים בנפח המסחר הוא כבר היום משמעותי למדי. על פי הכתוב במחקר הגיע חלקם של שחקני האלגוריתמים במסחר בחוזים בשוק המעו"ף לשיא של כ-40% ב-2011, ומאז ירד חלקם לכ-25% ב-2013.
בשוק האג"ח הקונצרני נצפתה תמונת מצב דומה: חלקם של שחקני האלגוריתמים במסחר היומי הממוצע הגיע לשיא של 27% ב-2011, ומאז ירד ל-19% ב-2013, וזה אף המצב בשוק תעודות הסל, שבו נרשמו שיא של 41% ב-2011, ו-32% בלבד ב-2013. ביתר השווקים בבורסת ת"א נרשמה נוכחות קטנה יותר של פעילות "אלגו-טריידינג", אך היקפה המספרי לא צוין בדוח.
על פניו מדובר במספרים מרשימים, אולם ברשות ני"ע טוענים כי שוק האלגו-טריידינג המקומי התפתח באיחור, וכי הוא עדיין רחוק בהיקפו וברמת התחכום שלו משוקי ההון המובילים במערב. ברשות מצטטים את מגזין ה"אקונומיסט" הבריטי, הטוען כי 20 שנה לאחר שהחל השימוש בו, תופס אלגוריתם ה-HFT בארה"ב נתח של כמחצית מהיקף המסחר כולו, וכ-60% מהיקף המסחר במניות. על פי קבוצת המחקר Tabb Group הגיע כיום שוק ה-HFT לרוויה, והתחרות בתחום שחקה את הרווחיות באופן שכבר מרתיע מתחרים חדשים מלהיכנס.
ברשות מעריכים, כי תחום "האלגו-טריידינג" בישראל רחוק ממצב של רוויה, והוא יוסיף להתחזק כתוצאה מהצטרפות של שחקנים זרים לשוק המקומי ומשיפור ביכולת המקצועית של השחקנים המקומיים.
עוד נאמר במחקר: "העובדה שקיימות בישראל חברות חדשניות רבות הפעילות בתחום זה מחוץ לגבולות ישראל, עשויה להוביל להגברת פעילות המסחר האלגוריתמי בשוק המקומי בעתיד".
מי שיקרא את נייר העמדה של הרשות יוכל להתרשם מהאופטימיות שלה ביחס לעתיד המסחר האלגוריתמי בישראל. אלא שדפדוף בדפי ההיסטוריה של התחום יגלה שיש בו לא מעט כשלים ובעיות.
כך למשל, בשישי במאי 2010, באירוע אשר קיבל את הכינוי Flash Crash, התרחשה נפילה פתאומית ובלתי מוסברת של 1,000 נקודות (כ-9%) במדד דאו-ג'ונס, ודקות ספורות לאחר מכן היא תוקנה כאילו כלל לא קרתה. בדוח של "ארגון הגג של רשויות ני"ע בעולם" (IOSCO), שפורסם אחר כך, לא השאירו מקום לספק כי השימוש בטכנולוגיית HFT הביא להקצנת הקריסה במדד.
במקרה אחר, שאירע ב-3 בפברואר 2010 כשלוש שניות לפני תום המסחר, שלחה תוכנת ה-HFT של חברת ניהול ההשקעות Infinium אלפי פקודות קנייה של חוזי נפט עתידיים לבורסת הסחורות בניו-יורק (ה-NTMX), וכתוצאה מכך השתבשה פעילות המחשב שלה.
באוגוסט 2012 הגיעה חברה בשם Knights Capital לסף פשיטת רגל כתוצאה מפגם בקוד האלגוריתם, שגרם לה להפסיד כ-440 מיליון דולר ב-45 דקות.
דומה כי הכשל האלגוריתמי המפורסם ביותר ארע ב-18 במאי 2012, שהיה יום המסחר הראשון במניית פייסבוק. מערכת המסחר של בורסת הנאסד"ק הוצפה באותו יום בכמות אדירה של פקודות - קנייה, מכירה וביטול - שגרמו לה לחדול מלתפקד במשך 17 שניות ארוכות, שבהן הפאניקה בחדרי המסחר הייתה בשיאה. כל פעילי השוק האמריקאי היו תמימי דעים כי האחראים לכאוס היו סוחרי ה-HFT.
"לא כדאי לוותר למרות הכשלים"
בבורסה של תל אביב לא מתכחשים לכך שהתרחבות השימוש במסחר האלגוריתמי יכולה להקצין את התנודות בשווקים, ואף ליצור כשלים. הם מתכחשים גם ליתרון היחסי הנוצר לסוג אחד של משקיעי "אלגו-טריידינג" על פני משקיעים מסורתיים אחרים.
למרות זאת מדגישים בבורסה, כי התועלת הנובעת מהשפעת האלגו-טריידינג על התרחבות מחזורי המסחר היא משמעותית, וכי לא כדאי לוותר עליה, ולכן קיימת לדעתם חשיבות לשמר את התועלת הנובעת מהמסחר האלגוריתמי בישראל בכל רגולציה עתידית.
עליה
מסחר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
