בכירי בנק ישראל מודעים לנזק העצום למשק הישראלי בכלל וליצוא בפרט כתוצאה מהמשך ייסוף השקל מול הדולר והאירו ומטבעות נוספים (בעיקר התעשיות "עתירות העבודה" אשר מדאיגות במיוחד את בכירי בנק ישראל). כך כותבים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון בסקירת המאקרו השבועית שלהם.
מה עוד בנק ישראל יכול או עשוי לנסות? אולי השיטה הצ'כית/שווייצרית. "באותן מדינות הבנק המרכזי הכריז על רמת שער חליפין בה הוא יתמוך בכל מחיר ויימנע ייסוף מתחת לאותה רמה. צ'כיה אימצה מדיניות זו (בתמיכת קרן המטבע וה-OECD) ב-7 בנובמבר (נקבעה רמה של 27 קרונה ליורו) והצליחה לשמור על רמה זו (כעת שע"ח עומד על 27.47 ) . בחודש נובמבר הבנק המרכזי הצ'כי רכש כ-200 מיליארד קרונה או כ-5% מהתוצר.
עם זאת, קיימים הבדלים בין צ'כיה וישראל. "צ'כיה נמצאת במיתון וסובלת מדפלציה. לכן, כוונת הבנק המרכזי הצ'כי הינה לא לעקר את ההזרמה המוניטארית הנובעת מרכישת המט"ח. לא כך המדיניות בישראל. למרות ההבדלים, תוכנית זו ישימה גם אצלנו".
עוד מציינים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון כי מדיניות אמיצה זו דורשת תמיכה רוחבית משר האוצר וראש הממשלה ועשויה להצליח רק במידה והיא מקרינה אמינות. כלומר, השווקים משוכנעים ביכולתו של הבנק המרכזי למנוע את חציית הקו האדום. "אימוץ גישה זו בישראל בהחלט אפשרי. כמובן שמדובר בשינוי תפיסה ונסיגה במדיניות שע"ח חופשית, אבל גם רכישות המט"ח המסיביות של בנק ישראל מאז המשבר הכלכלי הינן התערבות גסה בשוק המט"ח".
לדעתם, בהחלט אי אפשר לפסול אימוץ מדיניות זו בתקופה הקרובה או לפחות במחצית השנייה של 2014 בה, כנראה, תידרש העלאת ריבית ובנק ישראל צפוי לחשוש מהשפעת הייסוף כתוצאה מצעד זה. דרך אגב, הצ'כים לא התחייבו על תקופה מוגדרת בה מדיניות זו תאומץ ורשאים לסגת ממנה בכל עת. ב-7 נובמבר גם בוצע פיחות בקרונה של כ-4.7% (על ידי רכישת מט"ח), לפני הפעלת המדיניות החדשה. "אין לפסול מהלך דומה אצלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
