בית המשפט עצר את התוכניות של ארז חטר-ישי, בעל השליטה בחברת אביב-סהר, לרכוש את המרכז המסחרי בשכונת גני אביב בלוד אותו הקים אביו, עו"ד דרור חטר-ישי, עוד בימיו כבעל השליטה (יחד עם דודי אפל) בחברת מגדל הזוהר, הנמצאת בפירוק.
על-פי ההסכם שנחתם בין שתי החברות בחודש יוני 2009, הייתה אביב-סהר אמורה לרכוש ממגדל הזוהר כ-20 דירות בשכונת גני אביב ואת המרכז המסחרי עצמו, תמורת 12 מיליון שקל (בתוספת מע"מ). הרוכשת אמורה הייתה לשלם למגדל הזוהר במעמד ההסכם את מלוא התמורה.
אולם לאחרונה ביטל שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חגי ברנר, את ההסכם למכירת המרכז המסחרי. ברנר קיבל את התביעה שהגיש המנהל המיוחד לחברת מגדל הזוהר, עו"ד ארז חבר, שותף ומנהל מחלקת כינוסים ופירוקים במשרד עמית, פולק מטלון ושות', בדרישה לבטל את מכירת הנכס. חבר דרש להשיב למגדל הזוהר את הבעלות בשטחים המסחריים הכוללים 3,300 מ"ר שטחי מסחר, שטחים טכניים בני 600 מ"ר ומרתפי חניה בשטח 15,000 מ"ר.
חבר טען כי הסכם המכר משנת 2009 היה "למראית-עין בלבד", ומטרתו האמיתית הייתה להבריח נכסים בין שתי חברות קשורות שבבעלות בני משפחת חטר-ישי, ערב פירוק.
השופט קבע כי ההסכם המקורי ננטש והחברות עברו למתווה חדש של הסכם, שאותו לא העלו על הכתב כדרישת חוק המקרקעין ולשון ההסכם. מאחר שהדירות נמכרו לצדדים שלישיים, ההסכם המקורי אינו בר-ביצוע היום, ועל כן ההסכם בין החברות מבוטל.
מפסק הדין עולה כי בסופו של יום, אביב-סהר לא שילמה למגדל הזוהר את התמורה בגין הרכישה כמוסכם. בין החברות הוסכם על הסדר חלופי, לפיו אביב-סהר תפרע את חוב מגדל הזוהר לבנק מזרחי-טפחות, בסך 12 מיליון שקל, על-ידי מכירת הדירות לצדדים שלישיים.
אביב-סהר טענה כי היא זו שמכרה את 20 הדירות, תמורת 8.7 מיליון שקל, בעוד חבר טען מנגד כי מגדל הזוהר היא שמכרה את הדירות, וכי מכרה 24 דירות תמורת 9.8 מיליון שקל, שתמורתן שימשה לכיסוי מרבית החוב לבנק.
ביחס ליתרת החוב לבנק, להשלמת סכום ההסדר של 12 מיליון שקל, טען חבר כי הופקדו 2.1 מיליון שקל נוספים בלבד, וגם אלה לא על-ידי אביב-סהר. אביב-סהר טענה כי הזרימה מכספיה 3.5 מיליון שקל מעבר לתמורה ממכירת הדירות.
לגבי שווי המרכז המסחרי, המנהל המיוחד הגיש שמאות לפיה שוויו עומד על 26 מיליון שקל, ואילו אביב-סהר הגישה שמאות לפיה שווי המרכז עומד על 3.4 מיליון שקל בלבד.
השופט קבע כי שווי המרכז המסחרי עומד על 14.7 מיליון שקל (בדיוק הממוצע בין שתי ההצעות), ואביב-סהר שילמה בגינו סכום של 1.5 מיליון שקל בלבד.
בנסיבות אלה, קבע השופט, "אין מנוס מן המסקנה כי אביב-סהר ביקשה לרכוש בנזיד עדשים את המרכז המסחרי". בנוסף קבע השופט כי אביב-סהר לא הוכיחה כמה השקיעה בשיפוץ הדירות, ולכן לא ניתן לזקוף לזכותה הוצאות בגינו.
"התמורה ששילמה אביב-סהר בגין המרכז המסחרי רחוקה מלהיות סבירה", ציין ברנר, וקבע כי הסכם המכר מבוטל ושטחי המרכז המסחרי יושבו למגדל הזוהר.
אביב-סהר חויבה בהוצאות משפט בסך 100 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.