צפו בווידיאו: תמונת מצב מעיר הבה"דים המוקמת בנגב

עשר שנים לאחר הנחת אבן הפינה לקרית ההדרכה של צה"ל בנגב, ובשמה המוכר יותר עיר הבה"דים, ההבטחות על העתקת בסיסי צה"ל לנגב הופכות למציאות. ביקור בקרית ההדרכה, המתפרסת על 1,600 דונם בצומת הנגב, אינו מותיר ספק - אם העבודות ימשיכו בקצב הנוכחי, ובינתיים עומדים בקצב - הקריה החדשה, שתכלול שמונה בסיסי הדרכה ותאכלס 10-11 אלף חיילים, תיפתח לקראת סוף 2014. שנה מהיום.

לפני שנתיים, חוץ משלט ושתי בטונדות, לא היה כאן כלום. ועכשיו? 90% מתשתיות החשמל, הביוב והתקשורת ו-60% מתשתיות המים הונחו; כשליש מהכבישים נסללו; המטבח בנוי ומבני המגורים וההדרכה נמצאים בשלבי בנייה מתקדמים.

עיר הבה"דים מצטרפת לעוד פרויקטים גדולים שאמורים להפריח את הנגב: ארבעה מרכזים מסחריים גדולים, ביניהם קומפלקס בתי קולנוע שמוקם בעלות 450 מיליון שקל, ופארק ההיי-טק של באר שבע שמוקם בעלות למעלה ממיליארד שקל ועתיד להיחנך בסוף 2014. אך הפרויקט הגדול והמשמעותי, הוא עיר הבהד"ים.

על פי מחקר מקיף של חברת נגבקו משנת 2012, המעבר של משרתי צה"ל לדרום (כולל מעבר בסיס התובלה של חיל האוויר מנתב"ג לנגב, העברת קריית המודיעין לצומת שוקת והקמת קמפוס טכנולוגי של אגף התקשוב בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון), ייצור תזרים משכורות משמעותי, בהיקף למעלה מחצי מיליארד שקל בשנה, שיופנה להשקעות בנדל"ן, להגדלת התעסוקה ולצריכה פרטית בהיקף 350 מיליון שקל בשנה.

המעבר של צה"ל לנגב צפוי גם ליצור למעלה מ-33 אלף משרות חדשות, תוספת של 19 אלף משרות אזרחיות על 14 אלף המשרות הישירות שיעבדו בבסיסים ועבורם. סא"ל שלום אלפסי, ראש מנהלת הקמת קריית ההדרכה, אומר שכבר עתה ניתן לראות השפעה של האזור. "הקמת הקריה דורשת הרבה חומרי גלם ויש עסקים נוספים שמרוויחים מכך. יש החלטה אסטרטגית שלפיה מירב העבודות יגיעו לאנשי הדרום, כך שהכסף יישאר כאן. למשל, מפעל אקרשטיין מעסיק למעלה ממאתיים עובדים רק עבור התשתיות של קרית ההדרכה. גם הברזל, הבטון, הפועלים, אפילו המזון שאוכלים כאן יום-יום, מגיע מהסביבה. במעגל הראשון יש כאן 1,000 עד 1,500 עובדים, ובמעגלים השני והשלישי יש בין 3,000 ל-5,000 עובדים, שמשרתים את הפעילות של קריית הדרכה".

השאלה הגדולה היא מה יקרה בסיום הבנייה, באכלוס המחנה.

אלפסי: "בתור התחלה אנחנו רוצים 500 אנשי קבע שיגורו כאן וילונו כאן. לאחר מכן, עם אכלוס קרית ההדרכה וההרצה שלה, אנחנו מעריכים שהמספרים יגדלו. יש כאן כמעט 2,500 אנשי סגל, והיינו רוצים שלפחות מחציתם יישארו ללון וישתלבו כתושבים בסביבה, באזור באר שבע, בירוחם ובישובים קהילתיים. אנחנו נמצאים בתוך מועצה אזורית רמת נגב, יש כאן קיבוצים ומושבים די מבוססים כמו משאבי שדה, טללים, אשלים. הרצון שלנו זה שהם ישתלבו גם כאן".

בצה"ל מבינים שלא יהיה פשוט לשכנע את אנשי הקבע לעבור לירוחם, לאופקים ואפילו לבאר שבע. המשרד לפיתוח הנגב והגליל הקצה מגרשים לבנייה עצמית ל-500 משפחות אנשי קבע שיבחרו לעבור לנגב, ויעניק סיוע בשכר דירה או בהחזרי משכנתא בסכום שבין 800 ל-1,200 שקל למשק בית. כביש 40 שמוביל לבסיס יורחב לארבעה מסלולים ויקצר את זמן הנסיעה לבאר שבע מ-30 ל-20 דקות בלבד.

1,200 חניות

האם זה מספיק לקצין בקבע, עם משכורת שמנה יחסית ולא פעם רכב צמוד, לעבור לדרום ביחד עם משפחתו כשהוא יכול לעלות בבוקר על רכבת או מכונית בת"א ולהגיע לבסיס בתוך פחות משעה? בצה"ל החליטו להיערך מראש ומכינים תשתית ובה לא פחות מ-1,200 מקומות חניה - שליש לתחבורה ציבורית ושני שלישים לתחבורה פרטית.

"אנחנו בדיאלוג עם גופים נוספים כמו האוניברסיטה בתחום הלימודים הגבוהים, משרד החינוך בכל מה שקשור לתגבור בתי הספר של הילדים, כמו כן יש מהלכים לכיוון תגבור מערך הרפואה כתוצאה מהירידה של צה"ל לנגב. אותן תשתיות יתנו מענה לתושבים שיגיעו לגור כאן. יכול להיות מצב שאנשים 'ימממו', יגיעו בבוקר ויחזרו הביתה למרכז בערב. זה עניין של סדר עדיפות שלהם, אבל אני מעריך שעם הזמן המקום ימשוך אותם והם יישארו לגור כאן ולחיות כאן".