התחזקות השקל לרמות שיא שנתיות העלתה את רמת המודעות של הגורמים האחראים,קרי בנק ישראל והאוצר ונדמה כי השיח הציבורי בנדון עלה מדרגה.
הדיבורים לא ממש מפחידים את הספקולנטים וגם המעשים נראים חובבניים לעומת המקצוענות אותה מפגינים חובבי השקל. מה שהפתיע אותי היו הפרסומים סביב ההחלטה להותיר את ריבית בנק ישראל ללא שינוי.
בנק ישראל פשוט יורה לעצמו פעם אחר פעם ברגל ומהירי סובל כל המשק. אף אחד לא באמת חשב שבנק ישראל יפחית את הריבית במשק.אני חושב שמהלך כזה היה מיותר ולבטח לא היה משיג את המטרה-היחלשות השקל.
אבל מדוע צריך בנק ישראל לסלף נתונים וליצור מצג שווא כאילו שוק המט"ח מתנהל במחצית השנה השנייה של 2013 על מי מנוחות? לא מספיק שהבנק קובע ברוב הימים שערים יציגים גבוהים שאינם משקפים את מהלך המסחר בשעות הדגימה? לא מספיק שהבנק משחק עם שערי מטבעות זניחים על מנת שסל המטבעות יישחק פחות מכפי שצריך היה להישחק לעומת השקל?
להגיד שעיקר התיסוף היה במחצית הראשונה של השנה זה פשוט לזרות חול בעיניים.המספרים מספרים סיפור אחר לגמרי. במחצית השנה הראשונה התחזק השקל לעומת סל המטבעות בכ 3% ובמחצית השנה השנייה התחזק השקל ב-3% נוספים לא באחוז כפי שמנסה לצייר מחלקת ההרגעה בבנק.
אם אתם רוצים לראות את התמונה המלאה תחזיקו חזק. רגוע ממש לא היה כאן בששת החודשים האחרונים.ראשית צריך לקחת בחשבון שבמחצית השנה הראשונה נהנתה ישראל מעודף משמעותי בחשבון השוטף שלכאורה אמור היה להיות הגורם שחיזק את השקל. במחצית השנה השנייה עברה ישראל לגירעון בחשבון השוטף.
יתרה מכך במחצית השנה השנייה נוספה מאסת רכישות של בנק ישראל על בסיס המתווה שהגה סטנלי פישר על מנת להתמודד עם המעבר מרכישת דלקים לייצור גז(פישר הודיע לספקולנטים שרכבו על התחזקות השקל כתוצאה מהמעבר לשימוש בגז שמפחית את הצורך ברכישת דלקים- רכישה שמשמעותה ביקוש למט"ח, שלא יתלהבו כי בנק ישראל ירכוש בשמונה השנים הבאות את כל העודף שנוצר כתוצאה מהמעבר).
קרנית פלוג בצעד אמיץ אפילו הגדילה את המכסה שפישר קבע לשנה הבאה.לצרכים אלו רכש בנק ישראל כ-1.5 מיליארד דולר בששת החודשים האחרונים.בנוסף רכש בנק ישראל עוד כשני מיליארד דולר במסגרת מה שהוא אוהב לכנות במכבסת המילים שלו -"תגובה לפעילות חריגה בשוק". לכאורה זה אמור היה לייצר פיחות ואפילו פיחות משמעותי. בפועל כולנו רואים מה קורה וגם מי שהיה עד כה נאיבי לחשוב שאין פה מתקפה ספקולטיבית ובסך הכול אנחנו גן עדן של כלכלה יציבה, מבין שהולך שולל ושמשהו כאן דפוק לגמרי.
חמור מכך, בנק ישראל ממשיך לעשות טעויות טקטיות כשהוא טורח לציין את הנחת מחלקת המחקר כאילו הריבית תעלה במחצית השנייה של 2014.
ראשית, מחלקת המחקר שמקצועיותה אינה מוטלת בספק, עומדת כבר מספר שנים מול מצב עולמי בו הקשר בין התחזיות לבין ההתרחשות בפועל מקרי ביותר. שנית, גם אם אתם חושבים שתהיה התאוששות לא ראוי יותר לסייג קביעה שכזו? הרי לשם מה הפחתתם את הריבית? לתמוך בשער הדולר כמובן.
אתם מניחים ששער הריבית בארה"ב לא יעלה ב-2014. מה קורה לשער הדולר והסל אתם רואים לבד. האם לא ראוי לסייג ולומר משפט כמו - "אם התאוששות הכלכלה או שער החליפין יאפשרו זאת ואם תהיה התפתחות שלילית בסביבת האינפלציה, ייתכן והריבית תתחיל לעלות עוד ב-2014". לא יותר הגיוני?
אז שתי התבטאויות אומללות, בשילוב רכישה נאיבית של דולרים דווקא ביום של פקיעת אופציות, בו קשה להתמודד מול עוצמת השחקנים הפעילים, מביאים את סל המטבעות לרמת שפל של השנים האחרונות.בנק ישראל ממשיך להתעקש על דרכו למרות שהתוצאות ממש לא מחמיאות.אבל בנק ישראל לא לבד.
לאחרונה נדמה היה כי באוצר מחליפים דיסקט - שר האוצר קורא להחלשת השקל,האוצר החל לבצע עסקות SWAP על החוב הדולרי של ישראל ובשבוע שעבר אפשרו לשלם את המס על הרווחים הכלואים במט"ח(מהלך מצוין שמפחית את לחצי היצע המט"ח).
אולם התבטאות אומללה מצד האוצר שלא אהב את התערבות בנק ישראל בעניין הקיצוץ בתקציב וקרא נגידה להתמקד בשער החליפין,מגבירה את המתח בין שני הגופים ומוכיחה שוב שאין עדיין שיתוף פעולה שהוא כל כך חיוני במלחמה מול הפעילות הספקולטיבית.אם כן קל מאד להבין מדוע שוב מחייכים חובבי השקל.
כך, עד שיתעשתו שם למעלה, יבינו את המשמעויות החמורות שיש להתחזקות השקל על המשק הישראלי ויתחילו לשלב כוחות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.