התפוח הגדול רקוב מאוד

בניו יורק יש אנשים שטוענים שהכל התחיל בשלט חוצות. בקיץ 2010, קצת אחרי שהוא רכש את ברוקלין (אז ניו ג'רזי) נטס, נתלה מול המדיסון סקוור גארדן שלט בגודל 30X80 מטר שהציג תמונה של המיליארדר הרוסי מיכאיל פרוחורוב והראפר ג'יי-זי (לשעבר אחד מבעלי המיעוט בקבוצה) תחת הכיתוב The Blueprint for Greatness. בדיוק לנגד עיניו של הבעלים של הניקס, ג'יימס דולן.

מאז דולן ופרוחורוב נמצאים בסוג של מאבק כוח. בתחילת 2011 הם נאבקו על כרמלו אנתוני, שדרש טרייד מדנבר נאגטס. פרוחורוב הפסיד, ובריאיון ל-New York Magazine שנה אחר כך כינה את דולן "האיש הקטן הזה" (פרוחורוב הוא 2.03 מ'). דייויד סטרן, הקומישינר של ה-NBA, אפילו הזמין את השניים לארוחת צהריים משותפת בעונה הקודמת כדי לחמם את האווירה. כששאלו אותו מה יצא לו מהפגישה, דולן אמר "ארוחה חינם".

העונה שניהם מכניסים את היד לכיס, ובגדול. הנטס והניקס, שתי הבזבזניות הבכירות בליגה, ישלמו כ-304 מיליון דולר בשכר שחקנים ו"במס לוקסוס" שמושת בגין חריגות מתקרת השכר: הנטס עם כ-188.2 מיליון דולר, כולל שיא NBA חדש של 87 מיליון במס; הניקס יעמדו על כ-115.6 מיליון, 28.7 מהם במס. והתוצאות: אחרי חודשיים, הנטס מדורגים במקום ה-11 במזרח עם מאזן שלילי של 20-10, והניקס במקום ה-13 עם 21-9.

 הקבוצות עם הפיירול הגבוה באנביאיי

***

בשני המקרים מדובר בשילוב של החלטות ניהוליות גרועות וחוסר מזל. אצל הניקס זה התחיל בקיץ 2010 עם ההחלטה לתת לאמרה סטודמאייר, אז פורוורד נהדר עם ברכיים מפוקפקות, חוזה של 100 מיליון דולר לחמש שנים. העונה הראשונה של סטודמאייר בניו יורק הייתה מעולה, אבל בשתי העונות האחרונות החמיץ אחד מבעליה החדשים של הפועל ירושלים 72 משחקים בגלל פציעות, והעונה הוא הוא נראה כמו שחקן גמור (8.8 נקודות למשחק).

מי שאמור לחפות על סטודמאייר הוא אנדראה ברניאני האיטלקי, הבחירה מספר 1 בדראפט 2006, שהגיע בקיץ בטרייד עם טורונטו. הבעיה שברניאני לא שומר, ולניקס כבר יש בחמישייה שחקן הגנה גרוע - אנתוני. עם שניהם על המגרש, קצב הספיגה של הניקס הוא 108.6 נק' פר 100 פוזשנים. תוסיפו לזה פציעות של הסנטר טייסון צ'נדלר (החמיץ 20 משחקים העונה) ושל הפוינט גארד ריימונד פלטון (החמיץ 13), והמצב של הניקס עושה היגיון.

המצב של הנטס, טוען הפוינט גארד דרון וויליאמס, הוא "סיוט". הנטס הימרו בקיץ על טרייד בומבסטי עם בוסטון, שהעביר אליהם את קווין גארנט, פול פירס וג'ייסון טרי - בני 37, 36 ו-36 בהתאמה. בעונה הקודמת בבוסטון שלושתם עדיין היו אפקטיביים, והחיבור עם שלושת האולסטארים של הנטס (וויליאמס, הגארד ג'ו ג'ונסון והסנטר ברוק לופז) נראה יותר ממבטיח על הנייר. על המגרש התברר מהר מאוד שהנטס עשו עסקה גרועה. גארנט הזדקן בשנות כלב ממש (רק 6.6 נק' למשחק), פירס הורד לספסל בגלל יכולת חלשה (קולע ב-40%, הכי גרוע בקריירה שלו), טרי נהיה שחקן שולי (5.7 נק' למשחק). גם ההימור על ג'ייסון קיד, שמונה למאמן ראשי בלי ניסיון, נראה כטעות: הוא כבר הספיק להסתכסך עם עוזר המאמן המוערך לורנס פרנק, ולהאשים את השחקנים שלו בכך שנהיה להם "נוח להפסיד". בינתיים זה נעשה הרבה יותר קשה לנצח, אחרי שלופז - השחקן הכי טוב בקבוצה עם 20.7 נק' למשחק - שבר רגל וגמר את העונה.

***

האבסורד הוא שעדיין יש סיכוי לא רע שגם הנטס וגם הניקס יהיו בפלייאוף: הן במרחק של 3 ו-4 משחקים בהתאמה מהמקום השמיני במזרח, החלש להחריד העונה. אבל זה בטח לא הישג שמצדיק שלט חוצות ענקי בלב מנהטן.