בעלי הקרקע בפארק הבאסה: "עיריית הרצליה מתנערת מהפיצוי"

בעלי קרקעות בפארק הבאסה בהרצליה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ערעור מינהלי נגד החלטת ועדת הערר המחוזית לדחות על הסף עררים לתשלום פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, עקב אישור התוכנית להקמת פארק עירוני בעיר.

‏לטענת בעלי הקרקעות, בית המשפט העליון פסק כי התוכנית הידועה בשם "פרויקט פארק הבאסה" תתבצע בכפוף לפיצוי מלא ומיידי של כל בעלי הקרקעות, וכי לא תיגרם לבעלי הקרקע כל פגיעה קניינית, כפי שהבטיחה בזמנו העירייה.

ואולם, נטען בערעור, כשפנו הצדדים להליך הפיצוי בגין שינוי ייעוד המקרקעין מחקלאי לצורכי ציבור, טענה הוועדה המקומית הרצליה כי לא נגרמה לקרקע כל ירידת ערך, וכי אין לפצות את הבעלים בגין רכיב זה, וועדת הערר המחוזית קיבלה עמדה זו ודחתה על הסף את כל תביעות ירידת ערך המקרקעין.

בעלי הקרקע דורשים לבטל את החלטת ועדת הערר, ולחייב את הוועדה המקומית הרצליה לשלם להם פיצויים בגין ירידת ערך, בסכומים מצטברים של עשרות מיליוני דולרים.

לטענת בעלי הקרקעות, המיוצגים בידי עורכי הדין עודד ישראלי, גד טיכו ממשרד רם כספי, איתי איצקוביץ ממשרד גורניצקי, צבי שוב ועורכי דין נוספים, החלטת ועדת הערר הינה חלק מסדרת החלטות זהות שניתנו לאחרונה על-ידי ועדות הערר המחוזיות גם בנוגע לשטחים בפתח-תקווה ובראשון-לציון, וכחלק ממגמה מוצהרת של משרד הפנים לצמצם את היקף הפיצוי המשולם בגין תביעות ירידת ערך קרקעות.

‏‏"החלטות אלה מותירות בפי המערערים טעם מר של מגמתיות וחוסר סבירות של הליך משפטי", נטען בערעור. "מדובר באג'נדה המותירה את בעלי המקרקעין שנפגעו עקב פגיעת התוכנית בחסרון כיס של ממש, תוך שנגרמת לכל המערערים פגיעה קניינית של ממש, פגיעה אסורה שאין לקבלה ואין להשלים עמה".

עוד טוענים בעלי הקרקעות כי החלטת ועדת הערר עומדת בסתירה להחלטה אחרת של אותה ועדת ערר, ובנוגע לאותה הקרקע ממש, שלפיה יש לפצות את בעלי הקרקע בגין פגיעת תוכנית אחרת להתוויית נתיבי איילון בגבולו המערבי של הפארק.

‏כזכור, עיריית הרצליה, בראשות ראש העיר הקודמת יעל גרמן, החליטה להקים פארק עירוני בשטח 717 דונם במרכז העיר, על קרקע פרטית המצויה בבעלות המערערים. לצורך הקמת הפארק יזמה העירייה תוכנית וקבעה כי ייעוד השטח ישונה מחקלאי לפארק, והקרקע תופקע מבעלות אנשים פרטיים ותירשם בבעלות עיריית הרצליה.

‏בעלי הקרקע מחו נגד המהלך וטענו כי את הקרקע שבבעלותה מכרה העירייה בעשרות מיליוני דולרים לחברת הכשרת היישוב שהקימה עליה את קניון שבעת הכוכבים, בעוד את הקרקעות הפרטיות שלהם העירייה בחרה להפקיע תמורת פיצוי כספי נמוך ביותר.

‏בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים שבמסגרתם התנגדו בעלי הקרקע לאישור התוכנית, עד להכרעת בית המשפט העליון שאישר את התוכנית.

‏לטענת בעלי הקרקע ראש עיריית הרצליה דאז, יעל גרמן, הצהירה בכל הזדמנות שבה נדונו המחלוקות בין הצדדים, ובפני כל ערכאה אפשרית, כי העירייה תפצה את כל אחד מהבעלים בסכום המגיע לו. אולם לטענתם, כשפנו הצדדים להליך הפיצוי, טענה הוועדה המקומית בפני ועדת הערר כי לא נגרמה לקרקע כל ירידת ערך, וכי אין לפצות את בעליה, וועדת הערר דחתה עתה את כל העררים בעניין על הסף. ‏‎‎‏