התקדמות בהשקת הקפ"מ שיתחרה בפיקדונות הבנקים

צעד חשוב לקראת השקת הקפ"מ הושלם היום. ועדת הכספים, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, אישרה את התיקון להצעת חוק של רשות ני"ע, המאפשר להחריג את קרנות הנאמנות מסוג קפ"מ מחוק הייעוץ, כך שלא רק יועצי ההשקעות בבנקים ימכרו אותן, אלא גם גורמים נוספים, כגון פקידי הבנק וסוכני ביטוח. תיקון זה אושר במסגרת החוק להקלות בשוק ההון.

התיקון לחוק סולל את השקת הקפ"מ, (קרן פיקדונות ומלוות) שהיא יוזמה של יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר. מדובר בקרן נאמנות סולידית מאוד, המשקיעה את נכסיה במק"מ ובפיקדונות, ושאמורה להתחרות בפק"מ של הבנקים, ולהציע תשואה גבוהה יותר לעומת הפק"מ.

משמעות ההחרגה מחוק הייעוץ היא שלא רק יועצי ההשקעות בבנקים יוכלו למכור את הקפ"מ, אלא כאמור כלל הפקידים, כך שהמוצר אמור להיות נגיש יותר לציבור הרחב. לפי הערכות, בתי ההשקעות יחלו בהשקת הקפ"מ כבר ברבעון הראשון של שנת 2014. אם כי סוגיה שעדיין נותרה פתוחה היא דמי הניהול, שאמורים להיות נמוכים ביחס לקרן כספית, וכן עמלת ההפצה שיקבלו הבנקים.

הבנקים ויתרו ללא קרב

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר היום: "לאחר כמה שנים של הקשחת הרגולציה על מנת לייצר הגנה על כספי הציבור, המטרה עכשיו להקל כמה ואיפה שניתן. דרך הקפ"מ תהיה לציבור אפשרות לקבל ריבית יותר טובה. חוק ההקלות בשוק ההון הוא הישג עצום לשוק ההון הישראלי".

אלא שלמרות ההתלהבות של האוזר, בשוק ההון התגובות בנושא חלוקות. בחלק מבתי ההשקעות חושבים שמדובר במוצר מיותר, ונחות מבחינת פוטנציאל התשואה בהשוואה לקרנות הכספיות. "הקפ"מ הוא לא יותר מניואנס של הקרנות הכספיות. אני לא מאמין שהמוצר הזה יתפוס, לפחות לא בעתיד הקרוב. יחד עם זאת, אם הוא בכל זאת יצבור תאוצה, זה יכול להיות איום גדול על הבנקים", אומר גורם בכיר בענף קרנות הנאמנות.

גורמים במערכת הבנקאית העריכו בעבר כי מוצר זה, שאמור להוות תחליף לפיקדון הבנקאי, עלול להביא לפגיעה בהכנסות הבנקים בהיקף של 500 מיליון שקל בשנה. יחד עם זאת, בבנקים לא ניהלו קרב כדי למנוע את המהלך, ולמעט מסמך שהכינו בעבר באיגוד הבנקים בנושא, ובו הציגו את החסרונות של הדבר, ככל הידוע לא בוצעו צעדים משמעותיים אחרים בניסיון לבלום את המהלך.

לפי ההערכות, בבנקים הבינו שאין טעם לבלום את המהלך, שכן הטיעונים שכנגד השקת המוצר אינם חזקים דיים. כמו כן, ישנם גורמים במערכת הבנקאית שמעריכים כי לא מדובר באיום משמעותי על הבנקים, שכן ממילא הם ערוץ ההפצה המרכזי של הקפ"מ, ולכן הצלחתו תלויה לא מעט בהם.

היקף פיקדונות הציבור במגזר הקמעונאי עומד כיום על כ-550 מיליארד שקל. הבנקים מעניקים ריביות בגבהים שונים על הפיקדונות, כאשר הציבור הרחב, עם פיקדונות של עשרות עד מאות אלפי שקלים, מקבל לרוב ריבית מגוחכת של עד 0.5% בלבד לשנה.

הקפ"מ אמור להציע ריבית גבוהה יותר, שעשויה להגיע ל-2% בשנה, ברמת סיכון מאוד נמוכה, ועל כן מדובר במוצר אטרקטיבי למדי לעומת הפיקדון. אלא שכאמור, הצלחתו תלויה במודעות הציבור אליו, בנכונות שלו לרכוש אותו, ובנכונות של הבנקים לשווק אותו באופן יזום.

מה זה קפ"מ:

הרכב השקעה: פיקדונות ומק"מ במח"מ ממוצע של עד 60 יום

מס: 25% על רווחים ריאליים בלבד

פוטנציאל תשואה: 1.5%-2% בשנה

נזילות: ניתן לקנות ולמכור אחת לשבוע

מי ישווק: יועצי השקעות, פקידי הבנקים וסוכני ביטוח