הפריצה הבאה של ת"א 25

בהתבוננות על מדד ת"א 25, נזכרתי בויכוח המתמיד שיש לי עם אחד מחברי לעבודה על פילוסופיות ההשקעה השונות, כאשר הוא, כמשקיע ערך, מאשים אותי באי הבנה בסיסית של נקודת המבט שלו, וזאת על ידי הביטוי האמריקאי הידוע: "You just don’t get it!".

ומה לכאורה לא הבנתי? שההתפתחות האנושית תביא בהכרח לעלייה מתמדת בערך המניות הטובות, וזאת לטווח הארוך. לכן אין צורך, וגם, על פי אבות התורה ההיא, אין אפשרות, לתזמן את הכניסות ואת היציאות על ידי משהו חיצוני מאשר הערכה מתמדת של המניות בהן המשקיע מושקע, ובחינה של שינוי אפשרי בסיבה העיקרית להיות שותף בהן.

אני חושב שאני דווקא מבין, ומסכים עם ההנחה היסודית שעומדת מאחורי המתודולוגיה ההיא:

הטכנולוגיה, הדמוגרפיה, והגלובליזציה של הביקושים, כל אלו הוכחו בהחלט כמנועי צמיחה בלתי ניתנים לריסון, כאשר המבט הוא לפחות לכמה שנים קדימה.

הבעיה היא לבחור את הנכסים שיחזיקו מעמד לאורך אותה תקופה, ולהיות בעל יכולת סבל מספיק גדולה כדי לעבור את התקופות הקשות בהן אותה האנושות גורמת לאיבוד חצי או יותר מערך התיק. 1929, 1974, 1987, 2003, 2009 היו שנים בהן לא היה כל כך טוב להיות בנקודת היציאה מן המשחק ארוך הטווח הזה. כידוע לקוראי, הניתוח הטכני, לדעתי, הוא הכלי לתזמון, ולהגנה מפני מצבים מביכם, וכואבים כאלו.

בקיץ שעבר ראינו שוב קפיצה מעלה, המראה לנו שהכיוון ארוך הטווח אכן בתוקף עדיין. באותה נקודת זמן (1 סגול, וקו אנכי ירוק) ראינו פריצה מובהקת ממשולש מתכנס, אשר החזיק מעמד יותר משנתיים ימים (לפניכם גרף שבועי של המדד עם נתונים מעודכנים עד יום חמישי שעבר):

 משה שלום מדדתא25

שימו לב שבאותה נקודה בזמן ראינו גם שינוי מהותי, מהיר ואבסולוטי, בשני אספקטים של התנהלות המדד: גידול ניכר בכניסת הכסף, ב-4 סגול, ושינוי כיוון מאסיבי של המומנטום, ב-3 סגול).

מבלי להבין את הדינאמיקה של המשולש המתכנס, אין אפשרות להבין את העוצמות של שני גורמים טכניים מובהקים אלו. אז מה בעצם הפריצה הזו אומרת לנו? על פי ספרי התורה הטכנית יעד פריצה ממושלש כזה יהיה שווה ערך לעומק הגדול ביותר שהתקיים באותו משולש.

על מנת לכסות את כל האפשרויות, ציינתי שני עומקים שונים. הראשון המודד את המשולש בתחילת 2011 (הנותן לנו כ-415 נקודות מדד), והשני נמצא קצת יותר מאוחר בזמן, דהיינו בקיץ אותה שנה, והנותן לנו כ-345 נקודות מדד. אם נחשב את שני היעדים המתקבלים, נקבל במקרה הטוב ביותר 1650, ובמקרה הגרוע 1580 (2 סגול). לצורך הדיון נניח שהיעד יימצא או באחד מן הרמות האלו, או איפשהו באמצע.

מתי זה יקרה? לזה יש הרבה פחות אפשרויות לתשובה, והאמת היא שכל ניסיון אמיתי לעשות זאת גובל בנבואה. והווה ידוע למי ניתנה הנבואה מאז חורבן הבית.

מבלי להיכנס לספקולציה גדולה ורחבה מדי, הוא שהמהלך העולה נתקל עכשיו בבעיה קטנה, והיא המעבר מעל שיא כל הזמנים הקודם (5 סגול), כאשר אחרי הצלחה ראשונית לבצע את המשימה הזו, אנו רואים שם קושי וההססנות.

אין זה נדיר שאחרי פריצה משמעותית, מתקיימת בתנועת המחיר של נכסים פיננסיים מעין "בדיקה" מאשרת של אותה פריצה, כאשר כאן, במקרה הזה, מהלך כזה יכול להוריד את המדד עד סביבות 1235.

אם נתבונן היטב באינדיקאטורים הטכניים, זה בהחלט יתאים לחזרה מטה במומנטום, ובכניסת הכסף. תנועה שאינדיקאטורים אלו החלו לבצע לאחרונה. אבל, וזו הנקודה החשובה כאן: על פי ההיגיון של המשולש המתכנס, הבדיקה אמורה להצליח, ואכן להוות אישור להמשך החיובי, וכך, בעצם, להיות הזדמנות נוספת לכניסה לתוך המדד עבור כל אלו שהיססו לעשות זאת בפריצה הראשונית. עבורי, זהו תסריט המותאם היטב עם מה שאני מצפה שיקרה בחו"ל.

כטכנאים מנוסים, עלינו גם לקחת בחשבון את הבלתי צפוי, ולציין את הגורמים בהם ההשערה והסבירות הטובה ביותר, יפסיקו להיות כאלו. על כן, אציין שאם המומנטום יחצה מטה את גבולות התעלה העולה שבה הוא מתנהל, או כניסת הכסף תישאר זמן רב מתחת ל-0, אראה זאת כאתראות רציניות לגבי מימוש הראיה החיובית שציינתי כאן. ואם המחיר יחצה מטה את רמת המחיר של 1200, ובמיוחד את הגבול התחתון של המשולש המתכנס, כל האמור יבוטל כליל.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.