המשק הישראלי צמח ב-2013 ב-3.3% בלבד, בהמשך לצמיחה של 3.4% ב-2012 - כך מעריכה היום (ג') הלמ''ס בסיכום השנה האזרחית. מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר שנרשם בעשור האחרון. נזכיר כי לפחות רבע מהצמיחה הזו נובע מההתחלה של הזרמת הגז, כך שבניכויו בהחלט ניתן לדבר על צמיחת שפל של התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג) בעשר השנים האחרונות. לפי הערכות של האוצר ושל בנק ישראל, ללא גז היה המשק צומח ב-2.3%-2.6% בלבד. גם שיעור הגידול בתוצר לנפש ירד לרמה של 1.4%, השיעור הנמוך מ-2009, שהייתה שנת משבר.
הלמ''ס עדכנה לאחור את הצמיחה ברבעון השלישי של 2013, לרמה של 2% בלבד, שיעור הצמיחה הרבעונית הנמוך ביותר מאז הרבעון הראשון של 2009, שבו המשק היה שקוע במיתון (ירידה של 2% בתוצר). גם התוצר העסקי, המנוע המרכזי של המשק, צמח ב-3.5% (עם גז) בדומה ל-2012. ובכל זאת, שיעור הצמיחה של המשק הישראלי הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות (OECD) שעמד בממוצע על 1.2% - פחות ממחצית משיעור הצמיחה בישראל.
השנה, בעקבות ההאטה החריפה בשווקים המתעוררים, ישראל צמחה מהר יותר לעומת מדינות כברזיל (2.5%) וכהודו (3%), מדינות שנהגו לצמוח הרבה יותר מהר לעומת ישראל בעשור האחרון. גם הצמיחה לנפש הייתה כפולה מזו של הממוצע של מדינות OECD - 0.7%. עם זאת, הצמיחה לנפש בישראל הייתה נמוכה מזו של ברזיל והודו.
"שינוי משמעותי"
שיעור האבטלה עומד על 6.3% - נמוך מזה של מדינות ה-OECD, כ-8%, אך גבוה מזה של גרמניה (5.4%) ויפן (4%). בכל זאת, כפי שכבר נכתב, בעיית האבטלה אינה החמורה ביותר בשוק העבודה הישראלי אלא שכר נמוך, חלקיות משרה, אי אכיפת חוקי העבודה והשתתפות נמוכה בקרב מיעוטים.
לראשונה התייחס בכיר בלמ''ס לשינוי המפתיע בשיטת המדידה, שהוסיף 64 מיליארד שקל לתוצר. כפי שנחשף ב"גלובס" באוקטובר, שינוי שיטת המדידה גרם לצניחת יחס החוב-תוצר של ישראל, מרמה של 73% תמ''ג לכ-68% תמ''ג, ולירידה דרמטית של כ-1% תמ''ג בגירעון - דבר שהוביל לרביזיה עמוקה בתקציב, לרבות ביטול גזירות שאושר בממשלה רק אתמול כגון ביטול העלאת מס הכנסה ליחידים וביטול ההעלאה המלאה במס מעסיקים.
"כתוצאה משינוי שיטת המדידה, היו פרמטרים שהשתנו באופן משמעותי. שינויים עתידיים, ככל שיהיו, ננסה להודיע לבנק ישראל ולאוצר כמה שיותר מוקדם", אמר עוז שמעוני, האחראי על תחום החשבונאות הלאומיים. "התבקשנו גם על ידי האוצר להיפגש עם גורמים חיצוניים לרבות חרות דירוג אשראי".
כאשר בוחנים את הרכב התוצר, בלמ''ס מסבירים כי הצריכה הפרטית עלתה במשך כל השנה בקצב דומה, אך היצוא הלך ונחלש ברבעונים השני והשלישי, לאחר גידול ברבעון הראשון. ההשקעות בנכסים קבועים, בניגוד ליצוא, החלו להאיץ ברבעונים השני והשלישי אחרי התמתנות ברבעון הראשון. בראייה שנתית, הצמיחה ב-2013 הובלה על ידי הצריכה הפרטית שעלתה ב-4%, היצוא ללא יהלומים ירד ב-1.1% והשקעה המקומית הגולמית עלתה ב-1.7% בלבד.
הגידול בצריכה הפרטית (4%) - מנוע הצמיחה העיקרי של המשק - היה גבוה בהרבה מהממוצע ב-OECD, 1.4% בלבד. הצריכה הפרטית לנפש, המכונה "רמת החיים", גדלה ב-2%, שיעור גבוה מזה של השנתיים האחרונות (1.4% ו-1.9% בהתאמה).
יתרה מזו, הגידול בצריכה הפרטית לנפש הובלה על ידי גידול של צריכת מוצרים בני קיימא לנפש, המתארים נאמנה יותר את המצב הכלכלי של משקי הבית, לעומת הצריכה השוטפת (מזון ותרופות) שמושפעת פחות מרמת ההכנסה של משקי הבית. כפי שעולה מהנתונים, רוב העלייה בצריכת מוצרי בני קיימא נובעת מזינוק של כ-12% ברכישת מכוניות פרטיות. גם יוקר המחייה בא לידי ביטוי בנתונים: מדד מחירי הצריכה הפרטית היה גבוה מרוב המדינות OECD, ועמד על 2.1% (1.5% ממוצע ב-OECD).
כאמור, היצוא ללא יהלומים ירד ביותר מ-1%, בהמשך למגמה ב-4 השנים האחרונות, וזאת בהובלת הירידה ביצוא התעשייתי בפרט וביצוא הסחורות בכלל. היבוא נותר ב-2013 ללא שינוי, אחרי גידול בשלוש הנשים האחרונות.
בהקשר של השקעות בנכסים קבעים, הנתונים מטרידים: השקעה בנכסים קבועים נותרה כמעט ללא שינוי אחרי שלוש שנים של עלייה מתמשכת - מדובר על הקצב הנמוך ביותר שנרשם מ-2009.
חמור מכך, בראשונה מאז 2007, ההשקעות בבנייה למגורים ירדו בכשליש האחוז. שיעור הגידול בהשקעה בנכסים הקבועים (0.3%) היה נמוך מזה של מדינות ה-OECD שהיה נמוך ממילא (0.7% בלבד).
נתוני הלמ''ס חושפים גם זינוק חד בגביית מס חברות, שהגיע ל-3.8% מהכנסה הלאומית הפנויה. זאת, לעומת 2.9% בלבד בשנה שחלפה, עקב כמה עסקאות ענק כגון מכירות ישקר ווייז, וגם גביית הרווחים הכלואים.
זה אולי מסביר את העובדה כי הגירעון הממשלתי ב-2013, על אף ההפחדות של האוצר, עמד לפי הלמ''ס על 3.2% תמ"ג בלבד, נמוך מזה של מדינות ה-OECD, שעמד בממוצע על 4.8%. כתוצאה מכך (ומשינוי שיטת המדידה), ירד החוב הממשלתי (לא של המגזר הציבורי כולו) לרמת שפל היסטורית של 65.5%.
שיעור הצמיחה בישראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
