הבעיה עם מסי הנדל"ן הישירים שהם בסך הכול טיפה בים. יש לנו פיל ענק בחדר, אבל כל מה שאנחנו יכולים להצביע עליו זה על עכבר קטן. לכן, גם כשהענף פורח וישראלים מסתערים על כל דירה, אנחנו מתבשרים שהכנסות המדינה ממס רכישה ומס שבח הסתכמו בשנת 2012 ב-5.9 מיליארד שקל והשנה הם צפויים לעמוד על 6.12 מיליארד שקל, לעומת 7.3 מיליארד שקל בשנת 2011 - ירידה דרמטית של 20% ו-16%, בהתאמה. סוף סוף הציבור משלם פחות מס.
רק שבפועל, עבור מרבית האנשים שמנסים לחיות כאן, מדובר ממילא במסים לא רלוונטיים. קונה דירה יחידה עד לסכום של 1.47 מיליון שקל נהנה מ-0% מס רכישה. וכשהוא ימכור אותה, הוא ייהנה מפטור ממס שבח. שני הסעיפים הללו נועדו בכלל לברי המזל שיש ברשותם לפחות עוד דירה אחת, או אלה שקונים דירה ביותר מ-1.47 מיליון שקל.
אבל בינתיים, מדינת ישראל גוזרת מכולנו כשליש מעלותה של כל דירה. מיליארדים רבים זורמים בכל שנה לקופת המדינה משיווק קרקע (כבעלת רוב הקרקעות) וממסים עקיפים כמו מס ההכנסה למאות אלפי העובדים בענף, ממע"מ בשיעור 18% על כל דירה, ומעוד שלל אגרות, היטלים וכיוצ"ב.
כ-40 אלף עסקאות לרכישת דירה חדשה (קבלנים, קבוצות רכישה, בנייה עצמית וכד') מתבצעות בישראל מידי שנה. מחיר דירה ממוצעת עומד על כ-1.5 מיליון שקל. בחשבון מהיר וגס, אם המדינה מכניסה כשליש מזה לכיסה (הערכה מקובלת) - מדובר על כ-20 מיליארד שקל, יותר מפי 3 מההכנסות הישירות ממס שבח ומס רכישה.
ואיך שלא נסובב את זה - כל אלה מתגלגלים בסופו של יום על מחיר הדירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
