קוביות הקרח קורסות לתוך עצמן. כן, אני מכיר משתנות גברים מלאות בקוביות קרח (ואגב, במעט מאוד ברים בעיר מצרפים קרח שקוף ומשובח כל-כך אפילו לוויסקי שמוזגים בהן) וגם הדחת מים בעזרת חיישן. אבל מעולם לא צפיתי במחזה כזה, שבו בלי אזהרה מוקדמת כמעט כל הקוביות קורסות בבת אחת כשהמים יורדים.
מבקר המסעדות המיתולוגי ר' איסטניס, הלוא הוא רנה מוקדי המנוח, לא סיים אף ביקורת בלי התייחסות לחדרי הכבוד. השירותים של טופולופומפו שווים התייחסות כבר בראש הכתבה. ולא רק בגלל הקרח במשתנות. שירותים שחורים ודרמטיים מאוד, כמו המסעדה כולה. דרמה היא שם המשחק כאן.
משחקי הקובייה נמשכים גם בחלל האוכל עצמו. קיר שלם, ענק ומפלצתי, מכוסה בו בקוביות שחורות ותלת-ממדיות, שמזכירות ציור של אשר. את הדרמה משלימים קיר הבר המתגאה באין-ספור כלי אידוי מבמבוק, גופי התאורה העצומים, רשת הזהב הענקית המתפתלת ביניהם, וכמובן המטבח הפתוח, שבו מככבים להבות וגחלים.
מטבח האש של קונפורטי היא כותרת המשנה (כן, גם למסעדות יש כותרות משנה בימינו) של טופולופומפו, המסעדה החדשה עם השם הארוך והמעט בלתי אפשרי להגייה ותקציב ההקמה הלא פחות מנופח - 12 מיליון שקלים. כשכתבתי טופול... בגוגל לא הייתי צריך אפילו להשלים את ההקלדה. הגוגל ניחש לבד. לא, לא את חיים, טופול, מחפשים בני ישראל בימינו אלא את...טופולופומפו. את המסקנות תסיקו בעצמכם. כנראה יש כאן לא מעט אנשים שמסוגלים לשלם למעלה מ-1,000 שקלים לארוחה משפחתית של ארבעה, וזה עוד בלי המנות שעולות יותר מ-300 שקלים, ויש כאן לא מעט כאלה, ובלי להשתגע באגף השתייה (יש כאן סאקה ב-3,300 שקלים לבקבוק).
קונפורטי מתעקש שגם במקום החדש שלו הוא יוצר אוכל נגיש. נו, שוין, שיהיה. נגיש למי? לאלפיון העליון? אבל מה שבטוח הוא שהאוכל עצמו אכן נגיש, ואינו משחק קובייה אלא הימור די בטוח, אם אתם יכולים לשלם בשביל זה.
אחרי שלומדים להתעלם מכל הממבו-ג'מבו של התבלינים האקזוטיים, וקשקושי האש בתפריט - "אש מים וקיטור, אש ומקלות" - נשארים עם אוכל קומוניקטיבי, רב טעמים, מתוחכם אבל לא מתחכם, חושני מבלי להיות פרובוקטיבי מדי (לפעמים זה קצת חסר אפילו) ובעיקר טעים מאוד - אסייתי למתקדמים או למי שחושבים את עצמם לכאלה. שזה בעצם כולם בימינו. לפחות מי שאוכל כאן.
התחלנו בצלוחית ירקות כבושים אסייתיים טעימה. המשכנו בסשימי בקר קר עם פטריות זהב, גבינת פניר הודית וחומץ פונגוס, שאיני יודע מהו, אבל הוא נתן למנה בעיטה אדירה והפך אותה מעוד קרפצ'יו למשהו אקזוטי חמצמץ ונהדר.
שה זו רה - ספרינג רול פריך של פרגית ובננות בוסר - היה מנה לא פחות מרתקת. את הרול המטוגן אתה עוטף בעצמך בעשבי תיבול ובעלה של חסת אייסברג, וטובל ברוטב דגים עם חומץ תפוחים ומקבל את האגרול המושלם. צאר סו - פרוסת חזיר על הגריל מלווה בביצה רכה, במלפפונים כבושים, ברוטב הויסין, בבצל ובצי'לי ומוגשת בלחמנייה סינית מאודה רכה - ממש ארוטית בטעמים המורכבים, ובעיקר בגלל החלמון הניגר. שיגעון.
בו לה לוט - מעין קבב בקר עטוף בעלים וייטנאמיים ומוגש על שיפוד עם רוטב שמן שום - היה מעין גרסה אסייתית מעניינת לעלי גפן. טעמו של הבשר עצמו הזכיר קצת קבאב רומני אבל אנחנו אוהבים קבאב רומני.
בייבי ספייר ריבס חזיר הזכירו עוד מנה מזרח אירופית - קוסטיצה, שכאן היא מוגשת עם "קרמל פטל שחור קנטונזי". ממתק בשר של ממש. פילה לבן נצרב בדיוק מופלא, כך שנותר ורוד ועסיסי עד מאוד ולווה ברוטבי מיסו, חרדל ו-וואסבי, שהוגש עם פירה "יפני" (פירה נורא מלוח, בעברית) היה, למרות הפירה, אחת המנות הטובות של הארוחה.
דוראד בלינזי (דניס) היה עוד מנה מצוינת של דג, עם ציפוי פריך וחמצמץ של תבלינים "ירוקים", לימוני "קלמנסי" (אלוהים יודע מהם בדיוק כל המרכיבים הללו, אבל זה טעים נורא) ונדמה לי שגם בוטנים.
קאבול קבאב - מנה של קבאב פרגית וטלה שהוגשה לצד צ'טני עגבניות, רוטב יוגורט (ראהיטה) עם פרג הייתה קצת יותר הודית מוכרת, אבל לא פחות טעימה, להוציא אולי את הקציצות עצמן ששוב הזכירו לי, סליחה, קבאב רומני...
קינחנו בשתי יצירות מופת: מעין "גל" של ביסקוויט פריך עם למון גראס (נדמה לי) ובתוכו קרם וניל ותה יסמין, ולצד כל זה גלידת פטל, וכן עוגת שוקולד חמה וגלידה, עם צ'אי מסאלה חם.
טופולופומפו היא עוד אקסטרווגנזה בעידן ימי פומפיי האחרונים, שבתל אביב נדמה שיימשכו לעולם. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, מדובר בחוויה רב חושית מענגת עד מאוד.
טופולופומפו
השורה התחתונה: יקר (מאוד) אבל שווה
פרטים: ולטר מוזס 8 תל אביב (כוונו את הג'י.פי.אס לרחוב הסוללים 14, אחרת לא תגיעו בחיים); טל' 03-6910691, א'-ש' 19:00-24:00.
מחירים: ירקות כבושים - 15 שקלים, ביף סשימי - 68, שה זו רה - 60, בו לה לוט - 58, צאר סו - 58, ספייר ריבס - 84, קאבול קבאב - 90, דוראד - 140, פילה לבן - 130, שוקולד מסאלה - 48, גלי קרמל - 58 שקלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
