מיני מבחן דרכים: פולקסווגן גולף GTI - היסטוריה בת זמננו

נוסטלגיה היא מוצר רב ערך בתעשיית הרכב, והיא מאפשרת ליצרנים להרחיב את מעגל הלקוחות של דגם מסוים מעבר לקהל המטרה הקלאסי שלו. הגולף GTI היא דוגמה נדירה לדגם שמצליח לייצר את הקישור בין העבר להווה. מצד אחד היא מושכת אליה קהל לקוחות מבוסס ומבוגר יחסית, שהתבגר בצילה של הגולף GTI האייקונית של שנות ה-80'. מצד שני היא פריט אופנתי מבוקש בקרב צעירים חמי מזג עם תקציב פתוח (כלומר הורים נדיבים), שאפילו עוד לא נולדו כשה-GTI כבר הייתה אגדה מוטורית.

חלק מההצלחה נובע מהמאמצים של פולקסווגן לא לאבד את הישן בתוך החדש. העיצוב החיצוני של דגם הבסיס, למשל, הוא מינימליסטי. ל-GTI יש חישוקים גדולים מעט יותר מהגולף התקנית, מפלטים בולטים יותר ופגוש קדמי מעט עמוק יותר עם חריצים בצידיו. יש גם פס אדום עדין לאורך הגריל, כמו בגולף GTI המקורית, אבל בסך הכול ה-GTI דור שביעי מצניעה את יכולותיה כמו כל קודמותיה לשושלת.

ה-GTI מצוידת בתא הנוסעים המרווח והעדכני של כל סדרת הגולף החדשה עם מסך מגע ושאר פריטים מודרניים, אבל פה ושם משובצים בצנעה פריטים נוסטלגיים, שדורשים הבנה של הקונטקסט ההיסטורי - ממש כמו ביקור במוזיאון.

כך, למשל, הבד הסקוטי המשובץ שעוטה את המושבים, כמו בדגמי ה-GTI שמלפני 30 שנה, גרם לנו להזיל דמעה של נוסטלגיה, אבל לבני הדור הצעיר, שהתלוו אלינו, הוא הזכיר את "הסלון של סבתא".

באגף ההנעה, הנוסטלגיה נשארת מאחור. בחזית נמצא מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 2 ליטרים עם טורבו מסיבי, שמייצר 220 כוחות סוס ו-35 קג"מ. בשילוב עם משקל יחסית של פחות מ-1.3 טונות ותיבה אוטומטית מהירה מאוד, הוא דוחף את המכונית מאפס ל-100 ב-6.5 שניות בלבד בדרך ל-244 קמ"ש.

במצב הרגיל של תיבת ההילוכים, ועם רגל מתונה על הדוושה, הכוח זורם בצורה חלקה ושקטה כמו כל גולף 1.4 מצויה. מצב ספורט ורגל כבדה על המצערת מורידים את נקודת הרתיחה ומייצרים תאוצות שגורמות סיפוק עמוק לנהג וחרדה קיומית לסובבים אותו. מערכת ההנעה הדו-קוטבית הזו ארוזה בתור שלדה מוקשחת, הגה כבד, ישיר ומדויק ואחיזת כביש טוטאלית. נוחות הנסיעה סבירה בהחלט לרכב בקליבר ביצועים כזה, אך המהדרין תמיד יכולים לנסות להזמין את מערכת בקרת השלדה האלקטרונית שכוללת גם בולמים עם שיכוך משתנה.

227 אלף שקל לדגם ה-5 דלתות האוטומטי הם סכום בכלל לא מבוטל, שבו כבר ניתן למצוא בארץ אלטרנטיבות יותר מוחצנות, יותר יוקרתיות ולעתים גם לא פחות חזקות ומהירות. אבל לנוסטלגיה ולהיסטוריה לעתים אין מחיר.

תשאלו את אלה שמעדיפים לחצות את אירופה ב"אוריינט אקספרס" ואת אלה, שכבר שילמו הון כדי להירשם להפלגת הבכורה של הטיטאניק החדשה בעוד שנתיים.