כמה נוח בבנק ישראל

החברתיות של פלוג

בנק ישראל בעידן הנגידה החדשה ניסה למשוך השבוע, יום א', את הממשלה לאג'נדה חברתית חומלת שלפיה מעמד הביניים צריך לשלם יותר מסים. אתמול, ד', התפרסם דוח מינהל הכנסות המדינה ושוב מתברר ש-90% מהמסים משולמים על ידי שלושה עשירונים: שמיני, תשיעי ועשירי. אותו מעמד ביניים שנכתש, והנגידה מאמינה שהם צריכים לשלם עוד יותר.

האם מישהו שמע את קרנית פלוג אומרת מילה על 20 מיליארד השקלים שעולה הפנסיה התקציבית ב-2014? האם מישהו קרא מחקר שלה שמדבר על צורך דחוף לפוצץ את הבלון הנפוח, 600 מיליארד שקל, של הפנסיה התקציבית לעובדי מדינה שיגיע לשיאו ב-2032 בתשלום שנתי של 27 מיליארד שקל מהתקציב?

לגמרי במקרה, אמש, התפרסמו כאן ("גלובס", ע"מ 1-5) הנתונים הנוגעים במישרין לפלוג ולקבוצה הגדולה של חבריה המיוחסים בבנק ישראל הנהנים מחבילת פנסיה תקציבית של עשרות אלפי שקלים לחודש, המגיעה לעלות כוללת של 7-10 מיליון שקל. אפשר שמהמקום הזה קל יותר לדרוש העלאת מסים?

ההבנה של זיסר

"כשאני מסתכל על הרקורד שלי, אני מבין שיש מי שמדבר ויש מי שעושה. המשקיעים שלי, השותפים שלי, הבנקאים שלי, מחזיקי האג"ח, הם שותפיי לאורך כל הדרך - הם קבוצת התייחסות שלי, הם המפה והמצפן העסקיים שלי. כל אלה שהלכו איתי לאורך כל הדרך יודעים היטב שאלביט הדמיה היא חברה חזקה עם ליבת עסקים בריאה שמעטים יש כמוה. חברה שמנוהלת היטב ושתביא הישגים גדולים" (G, 28.9.2011).

השבוע, שנתיים אחרי, נגמר הסיפור במחיקה הגדולה מכולן: הסדר חוב לאלביט הדמיה של מוטי זיסר על 2.5 מיליארד שקל, הכולל מחיקה של 1.8 מיליארד.

הקשיחות של סלומיאנסקי

ביקורת קשה מתחו חברי ועדת הכספים על התנהלות הממשלה בסופה, בסערה ההיא. זה היה ביום ד', כשיו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי, הבית היהודי, התקשח וקרא: "נהיה כמו בולדוג בעניין זה! לא נרפה עד שכל הפיצויים ישולמו וכל הגופים יחזרו לשגרה מלאה!". אחר כך איים כי לדיון הבא ידרוש שיבואו "גורמים בכירים" בממשלה "ולא רפרנטים".

זה לא סלומיאנסקי שרק לפני כשלושה שבועות, 16.12, דחה בקשיחות ובנמרצות את בקשת האוצר לתוספת 2.79 מיליארד שקל לביטחון? זה לא סלומיאנסקי שהתקפל שבוע אחרי, 23.12, והסכים להעביר 3.27 מיליארד לביטחון? אבל מובן שהיה לו תירוץ: הח"כים "וידאו" שלא תהיה פגיעה בתקציבי הרווחה והבריאות.

האומץ של בתי השקעות

ועדת הכספים אישרה, יום ב', את הצעת יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר למוצר פיננסי חדש וסולידי, קפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות), שעיקר העיקרים בו הוא שישווק גם על ידי בתי השקעות ותקוות התקוות בו היא שבתי השקעות יתחרו בבנקים על ריבית הפיקדונות. התקווה/ההצלחה/הצפי הם שבתי השקעות ייתנו ללקוחות ריבית יותר גבוהה מהבנקים עבור הפיקדונות. הדבר שיבלוט משמעותית כאשר הריבית במשק תעלה.

האם זה יקרה? איגוד הבנקים (סוג של קרטל חוקי ומוכר של הבנקאים) כבר זועקים שזה יפגע קשות ברווחים מפיקדונות משקי בית שהם הבסיס האיתן ליציבותם. ובכל זאת: ההצלחה תלויה כל כולה בבתי השקעות, אם ייכנעו (שוב) לאינטרסים של החברים מהבנקים, או ילמדו סוף סוף לכבד את עצמם, את התחרות ואת הלקוח "הקטן" ולתת לכספו ריבית ראויה.

stella-k@globes.co.il