האלמן שמעון קופר כבר אשם

הפרקליטות מגישה נגד פלוני תביעה פלילית. במהלך המשפט מתפרסמת כתבה המובילה את צופיה (וקוראיה) למסקנה שהנאשם עשה את המיוחס לו. כלומר, לפחות מבחינה ציבורית, הבן אדם הורשע.

ומה עם העיקרון הכמעט מקודש שכל עוד אין הרשעה משפטית, הנאשם הוא בחזקת זכאי?

והנמשל: הכתבה על "האלמן הכפול" שמעון קופר ששודרה בתוכנית "עובדה" (2.1.14). קופר עומד לדין על רצח שתי נשותיו. לאחר שצפיתי בכתבה של "עובדה" היה לי ברור שמשפט הוגן כבר לא יכול להיות כאן. הכתבה הובילה בשיטתיות לתוצאה זו.

חופש איזה ביטוי?

האם הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו? - לא יודע. יש לי מנהג להמתין להכרעת בית המשפט.

פעם שופטים סירבו לאפשר פרסומים העלולים לפגוע בזכויות בעלי דין, בוודאי במהלך משפטם. היום הם נוהגים אחרת. בנימוק של חופש הביטוי הם בועטים ברגל לא עדינה בעיקרון המשפט ההוגן.

למשל: על עדים במשפט נאסר לדבר אלה עם אלה, כדי שלא יתאימו את עדותם בהתאם. אז לדבר אסור - אבל להציג בטלוויזיה מותר??!! עובדה - זה מה שקבע אפילו נשיא בית המשפט העליון.

מילוי חובה זו זכות?

ועוד קבע אשר גרוניס: "דווקא גוף שמילא את חובתו העיתונאית לעניין בקשת תגובה מראש חשוף לצווי מניעה, בעוד גופים אחרים שלא עשו זאת צפויים, אם בכלל, אך ורק לסנקציה בדיעבד".

מה אתה אומר, אדוני הנשיא? שמי שממלא חובה זכאי לפרס על חשבון בעלי הדין והחוק? זה מה שאתה קובע?

ואומרת שופטת העליון אסתר חיות בענין זה: "מניעת פרסום פוגעת בזכות החוקתית לחופש הביטוי".

באמת? כל פרסום? ומה אם הפרסום פוגע שלא בצדק בזכויות הפרט? מה אם מדובר בפרסום דברי דיבה, למשל? אני אומר לך, כבוד השופטת: לפעמים מניעת פרסום היא זו שעושה צדק.

כבוד נשיא העליון ושופטיו: אתם קובעים נורמה לפיה אין הבדל בין חופש ביטוי ראוי, לבין כזה שאינו ראוי ואינו חוקי. העיתונות שלנו רק מחכה לפסקי דין כאלה כדי להמשיך את הפרסומים הבלתי הוגנים, הפוגעניים - ובמקרים לא מעטים גם הבלתי חוקיים.

תחזירו את הנורמה השפויה

מתי כן מותר - וצריך - לפרסם כתבות תחקיר כאלה? כאשר זה מיועד לחשוף מקרה לא ידוע, לצורך העמדה לדין. "עובדה" היא זו שחשפה את פרשת "האלמן הכפול". זו הייתה עבודה עיתונאית טובה וראויה ששירתה את הציבור. כאן הסתיים תפקידה של התוכנית.

ברגע שהושגה המטרה של העמדה לדין, צריכה התקשורת לזוז הצידה ולאפשר לשופטים ולציבור לקבוע את עמדתם ללא השפעה של גופים לא שיפוטיים. זו, רבותיי השופטים, צריכה להיות הנורמה, כפי שהייתה שנים רבות. תחזירו אותה, כדי למנוע הידרדרות נוספת בזכויות הפרט למשפט הוגן.