בית משפט המחוזי מרכז דחה ערעור של חברת הוניגמן נגד עיריית ראשון-לציון, וקבע כי על החברה לשלם היטל השבחה בסך 1.7 מיליון שקל.
הוניגמן זכתה בשנת 2008 במכרז של העירייה לרכישת שטח ברחוב זאב שלנג 3 באזור התעשייה החדש בראשון-לציון, המיועד להקמת מבנה בן 5,000 מ"ר תמורת 19.6 מיליון שקל. לאחר שנחתמה העסקה נדרשה החברה לשלם היטל השבחה.
החברה לא החלה בבנייה והחליטה לבסוף למכור את זכויותיה לחברת "דירות יוקרה" שבשליטת האחים משה ויגאל גינדי, בסך 31 מיליון שקל. עיריית ראשון-לציון נתנה את הסכמתה להסכם המכירה והעבירה דרישת תשלום היטל השבחה לרשת הוניגמן, שהגישה את הערעור לבית המשפט המחוזי.
הוניגמן טענה כי היא אינה רשומה כבעלים של הכנס בטאבו, ועל כן אינה בעלים המחויב בהיטל השבחה, אלא היא נמצאת למעשה במעמד של "בר-רשות" במקרקעין, שחל עליו הסכם פיתוח.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת עיריית ראשון-לציון, שיוצגה בידי עו"ד רועי בר ממשרד אברהם בר ושות', וקבע כי חברת הוניגמן, שחתמה עם עיריית ראשון-לציון על חוזה פיתוח, תשלם היטל השבחה בסך של 1.7 מיליון שקל.
בית המשפט נימק את החלטתו וקבע כי את השאלה האם יזם הוא בעלים או "בר-רשות" לעניין היטל השבחה יש לבחון לפי כל נסיבות מקרה לגופו, והיא אינה שאלה המוכרעת לפי הרישום בטאבו.
בית המשפט קיבל את טענות העירייה כי הוניגמן חתומה על הסכמים המחייבים אותה בתשלום היטל השבחה, ופרשנות החוזים כי הוניגמן קיבלה מעמד משמעותי יותר מ"בר-רשות", ולפיכך לא חלה עליה במקרה זה "הלכת קנית".
במסגרת פסק הדין מותח בית המשפט המחוזי ביקורת חריפה על "הלכת קנית" וקובע כי היא יוצרת מצב אבסורדי בו נגרעים כספים מרשויות התכנון, אף שמבחינה מהותית מעמד בעל המקרקעין קרוב יותר ל"בעלות" מאשר ל"בר-רשות". בית המשפט העליון קבע ב"הלכת קנית" כי יזם שחתם על הסכם פיתוח, טרם הועברה הבעלות ליזם, אינו חייב בהיטל השבחה, כי הוא עדיין לא בעל המקרקעין ומוגדר במעמד "בר-רשות" שאינו חייב בהיטל השבחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
