השקל נסחר היום (ב') בהתחזקות מול המטבעות העיקריים, כאשר הדולר היציג נחלש בפחות מ-0.1% ונקבע על 3.502 שקלים. האירו נחלש בכ-0.2% ושערו היציג נקבע על 4.768 שקלים.
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הופיעה היום בוועדת הכספים של הכנסת. הנגידה התייחסה לסוגיית הייצוא ונראה כי היא איננה מתרגשת מאוד מהתיסוף המחודש של השקל אל מול הדולר: "הקושי העיקרי בייצוא טמון במוצרים סחירים ותחליפי יבוא שבהנתן שער החליפין קשה להתחרות" והוסיפה "הרגישות של יצוא לשער חליפין איננה מאוד גבוהה ועומדת על 0.2%, קרי, כל תיסוף של 1% בשער החליפין משפיע רק ב-0.2% בייצוא - זו רגישות שאיננה מאוד גבוהה, כאשר ענפי היי-טק הם אלו שרגישים הכי פחות".
"בענפים המסורתיים הרגישות היא הרבה יותר גבוה. כאשר אנו חושבים על השפעה של שער החליפין על הייצוא, הדגש הוא על ההשפעה על רמת התעסוקה בתעשיות המסורתיות (שליש מכוח העבודה), שם מועסקים רוב העובדים ולא בהיי-טק (רק 27% מהתעסוקה)".
ב-ATRADE מציינים הבוקר כי "ייתכן כי בנק ישראל לא יאלץ להתערב בשוק המט"ח במטרה להחליש את הדולר היות והדולר פתח את השנה בהתחזקות מרשימה שתבוא לידי ביטוי גם אצלנו. צמד הדולר שקל אשר סגר את השבוע האחרון מתחת ל-3.5, צפוי לפתוח את השבוע הנוכחי מעל רמה זו. היעד שלנו לשבוע זה ניצב באזור 3.55 שקלים לדולר. ככל שהדולר נחלש מתגברים הקולות לקביעת שער רצפה לדולר על מנת להגן על המשק המקומי. הבנק המרכזי של שוויץ פעל כך לפני כשנתיים כאשר החליט להציב רצפה מול האירו באזור ה-1.2. עד כה ניתן לראות כי הבנק אכן הצליח במשימה וכעת מצפים מבנק ישראל לפעול כך, אך כדי לזכור כי לבנק ישראל את המשאבים של הבנק המרכזי של שוויץ לכן אופציה זו נראית פחות ריאלית בשלב זה".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות אמר כי "להערכתנו ללא מעורבות עקבית, הכרזות ברורות והצגת ארסנל מכשירים התומכים בביקוש לדולר, המטבע האמריקאי צפוי לשוב ולהיחלש בזירה המקומית מול השקל. רצף הפרסומים בדבר העלייה הצפויה בשער ריבית השקל, סירוב בנק ישראל לקבוע שער מינימום לדולר, כמו גם ההתערבות המוגבלת והנקודתית בלבד של בנק ישראל, מזמנות פעילות ספקולטיבית פרו שקלית במטרה לאתגר את בנק ישראל ולהביא לייסוף השקל אל עבר רמות שפל חדשות".
במחלקת המחקר של FXCM ישראל מציינים הבוקר: "הדולר-שקל פותח את שבוע המסחר המלא הראשון של שנת 2014. בשבוע שעבר התערב בנק ישראל לאחר שהצמד ירד לשפל חדש ב-3.464, ורכישת הדולרים המסיבית הצליחה לאושש את שער החליפין עד לרמה הקריטית של 3.50. ואולם, השאלה היא האם המהלך ירפה את ידי השורטיסטים ויניע תיקון רחב יותר כלפי מעלה או שמא, כמו בכל מגמה, רוכשי השקל פשוט ינצלו את ההזדמנות שנתן להם בנק ישראל וימכרו את הצמד במחיר אטרקטיבי".
"יש גם לזכור שהתערבותו של בנק ישראל התבצעה בשבוע שבו נפחי המסחר היו דלילים יותר, בשל סוף השנה האזרחית. האפקט העוצמתי של ההתערבות נבע בין היתר מנפחי המסחר הדלילים ומהיעדרותם של משקיעים מרכזיים רבים מהזירה".
דוח חדש שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מזהיר מפני רמות החוב הגבוהות של מדינות מערביות רבות ומצביע על כך שהן יאלצו לבצע קיצוצים נרחבים, ארגון מחדש של החוב ולנקוט צעדים שונים לבקרת ההון במטרה להימנע מחדלות פרעון. המשמעות העתידית של היקף החוב במדינות המערביות היא שצעדי הצנע הפיסקאליים לא יהיו מספיקים, כך טוענים הכלכלנים הידועים מאוניברסיטת הארווארד, כרמן ריינהרט וקנת' רוגוף במחקר חדש שפרסמה קרן המטבע. ריינהרט ורוגוף טוענים כי מעצבי המדיניות אינם מעריכים במידה נכונה את בעיית החוב שעלולה להוביל לגל של חדלות פירעון במדינות רבות, בסגנון זה שהיה בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.