פלוג: "רגישות היצוא לדולר אינה גבוהה; הצמיחה תימשך"

"הצמיחה בשנים 2014-2013 צפויה לעמוד על 3.3%, אך בניכוי הגז אנו רואים צמיחה של 2.4% ב-2013 ו-2.9% ב-2014. כאשר אנו חושבים על הפעילות במשק ועל התעסוקה, התרומה של הגז לתעסוקה בטווח הקצר היא מאוד נמוכה". כך אמרה היום (ב') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג בהופעתה הראשונה בוועדת הכספים של הכנסת. פלוג הציגה את תקציב הבנק לשנת 2014 וסקירה רבעונית מאקרו-כלכלית.

"בטווח הארוך", אמרה פלוג, "הוא כן תורם, אבל לא בטווח המיידי, ולכן אנו מסתכלים עם ובלי גז. לכן, אנו רואים האצה של הצמיחה בשנים הבאות. בכל העשור האחרון הצמיחה אצלנו היתה גבוהה יותר וכך היא תימשך בשנים הבאות, אבל היא נמצאת ברמה נמוכה מהרמה ההיסטורית".

הנגידה התייחסה לסוגיית היצוא, ונראה כי היא איננה מתרגשת מאוד מהייסוף המחודש של השקל אל מול הדולר: "הקושי העיקרי ביצוא טמון במוצרים סחירים ותחליפי יבוא שבהנתן שער החליפין קשה להתחרות" והוסיפה "הרגישות של יצוא לשער חליפין איננה מאוד גבוהה ועומדת על 0.2%, קרי, כל תיסוף של 1% בשער החליפין משפיע רק ב-0.2% ביצוא - זו רגישות שאיננה מאוד גבוהה, כאשר ענפי היי-טק הם אלה שרגישים הכי פחות".

"בענפים המסורתיים הרגישות היא הרבה יותר גבוהה. כאשר אנו חושבים על השפעה של שער החליפין על היצוא, הדגש הוא על ההשפעה על רמת התעסוקה בתעשיות המסורתיות (שליש מכוח העבודה), שם מועסקים רוב העובדים ולא בהיי-טק (רק 27% מהתעסוקה)".

פלוג התייחסה לשוק העבודה ואמרה כי ישנה עלייה ניכרת בשיעור התעסוקה וגם בשיעור ההשתתפות בעיקר בקרב אוכלוסיות שפעם פחות השתתפו בשוק (הכוונה לחרדים וערבים). עם זאת, היא ציינה כי עיקר הגידול בתעסוקה בשנתיים האחרונות היה מרוכז במגזר הציבורי ו"יש קיפאון במשרות במגזר העסקי. עיקר המשרות נוצרו בשירותים הציבוריים וזה בהחלט מטריד. אם מסתכלים קדימה ולוקחים את העובדה כי התקציב הבא יהיה יותר מתוח אז ניתן לצפות להתמתנות במספר המשרות במגזר הציבורי" היא טענה.

"שתי תופעות מטרידות"

"יש שתי תופעות מטרידות: גידול מתון בפריון (תוצר לשעת עבודה), גם בהשוואה בינלאומית אנו לא נראים טוב - לא רק שלא סגרנו את הפער אלא שהוא רק הולך וגדל. סיבה אחת היא ששיעור השקעה אצלנו נמוך - אנו משקיעים מעט יחסית. רמות השכר הנמוכות רק מבטא את זה - קצב הגידול של השכר תואם את קצב הגידול של הפריון".

"תופעה מטרידה נוספת היא בתחום העוני". הסבירה פלוג: "שיעור העוני בקרב משקי בית עם שני מפרנסים גדל ל-5% שהוא נמוך אבל ישנה עלייה. בקרב משקי בית עם מפרנס אחד שיעור העוני גדל בקצב מהיר. החדשות הטובות - בממוצע שיעור העוני התייצב, משום שהמשקולות של האוכלוסיה השתנו. כלומר, יש יותר משפחות עם שני מפרנסים - שזה טוב. בהקשר הזה חשוב לזכור עד כמה חשוב להגביר כלים כמו מענק הכנסה (מס הכנסה שלילי)".

"אנו נוטים להתרכז בשער החליפין של השקל ביחס לדולר אבל ישנם יצואנים למקומות אחרים כמו אירופה - שליש מהיצואנים מייצאים לאירופה. לכן, נכון יותר להתייחס למדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי (סל המטבעות). בנק ישראל פעל בכל התקופה לקיזוז תנודות חדות. בנוסף, הודענו במאי שנרכוש דולרים כדי לקזז את השפעת יתר של הפקת הגז על שער החליפין. העלות של הרכישות קשורה לפער בין התשואה שאנו מקבלים לבין הריבית שאנו משלמים בגין עיקרו (מק''מ)".

פלוג המשיכה: "הפער היום הוא יחסית נמוך כי הריבית של בנק ישראל היא יחסית נמוכה אבל יש פוטנציאל שאם פער בריביות יגדל, ההפסד יגדל. בהחלט אנו לוקחים את זה בחשבון . אבל אם אנו מנענו תיסוף יש לזה השפעה חיובית ליצוא ולתעסוקה. אני לא חושבת שההסתכלות החשבונאית איננה רלוונטית כי אם יהיה משבר גדול ונצטרך דולרים, אז יהיה לנו".

לגבי מחירי הדירות אמרה פלוג כי "מתחילת 2007 ראינו עלייה מהירה של מחירי הדירות מכמה גורמים. ראשית, ממחסור בהיצע. כמו כן, חלה ירידה באטרקטיביות של אפיקי השקעה אלטרנטיביים. גם המשכנתאות היו אטרקטיביות. גם כשהתחילה עליית המחירים, ההיצע הגיב באופן איטי מאוד. יש לנו מלאי של קרקע מתוכננת מעטה מאוד. אני מקווה שהמאמצים שהממשלה עושה אכן יישאו פרי". בהקשר של משכנתאות, אמרה הנגידה כי "הבנקים מאוד תחרותיים בנושא הזה".

ח"כ מרגלית: בנק ישראל נכשל בניסיונו להתמודד עם שער החליפין

סגן אוצר לשעבר, ח"כ איציק כהן (ש''ס) שאל אותה ישירות האם היא שוקלת לקבוע שער רצפה. "אני לא רוצה להתייחס לכל מיני שאלות היפותטיות", השיבה פלוג.

ח"כ אראל מרגלית שאל את הנגידה לגבי מדיניות שער החליפין והנזק החמור שנגרם למשק הישראלי: "בנק ישראל נכשל בניסיונו להתמודד עם שער החליפין. משמעות שער החליפין של 3.5 שקלים ב-2014 הינה פיטורים של עשרות אלפי עובדים במשק הישראלי, הן בתעשיות המתקדמות והן בתעשיות המסורתיות. לקראת 2014 בנק ישראל חייב לנקוט במדיניות שונה ואנחנו מצפים לשינוי אסטרטגי".

מרגלית הוסיף: "אם בנק ישראל היה חברה בורסאית אין ספק כי בעלי המניות והמשקיעים היו דורשים הסבר על מחיקת מיליארדים עקב רכישת דולרים. האם אין כלים אחרים שבנק ישראל שוקל לשפר את מאזן הסחר?"

בסוגיית תקציב בנק ישראל התמקד מרגלית ברמת השקיפות הנמוכה של התקציב: "בנק ישראל צריך להוביל ולתת דוגמא בכל הנוגע לשקיפות. התקציב כפי שהוגש לוועדה לא היה עובר את מבחן פרסום הדוחות של הבורסה לניירות ערך. בכל שנה יש קרקס של פרסום מובילי השכר במגזר הציבורי; כמה כל נתב בנמל או מנתח לב משתכרים, מדוע בנק ישראל לא מוביל את השקיפות באמצעות פרסום שכרם של עובדיו ומנהליו ומה עלות הפנסיה החציונית?".

"סיפור הפנסיות הגבוהות זה סיפור של העבר כי הבנק עבר לפנסיה צוברת. 295 עובדים בלבד מקבלים פנסיה תקציבית - כל השאר הם בצוברת. הפנסיה התקציבית טופלה במסגרת ההסכם ב-2008. אנו אחד מהגופים היחידים במשק שנעשה מהלך של השבות שכר, בהתאם לבקשת האוצר, שגם הורידו את רמות הפנסיה. יש כאן שקיפות ואנו לא מסתירים כלום. מדובר על סיפור של העבר והדברים טופלו", הוסיף מנכ"ל הבנק, חזי כאלו.