לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הוגשה השבוע בקשה לתביעה ייצוגית נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בהיקף כספי של 139 מיליון שקל, בגין חיובי ריבית עודפים על ניצול מסגרת האשראי ללקוחות פרטיים ועסקיים בין השנים 2007-2013.
התובעת, חברת שיאי אופיר השקעות, טוענת באמצעות עו"ד איתי גזית, כי מרכנתיל ביצע בשנים האמורות שורה של העלאות ריבית וחיוביי ריבית עודפים שלא כדין, במטרה לקזז את "ההפסדים" שנגרמו לו כתוצאה מכניסה לתוקף של הוראת בנק ישראל שאסרה על הבנקים לאפשר יתרות חובה ללקוחות החורגות ממסגרות האשראי שנקבעו מראש על-ידי הלקוח בתיאום עם הבנק.
ההוראה נכנסה לתוקף בינואר 2006, ובעצם הגבילה את הבנקים בלאפשר חריגות ללקוחות בתמורה לחיובי ריבית גבוהים. בתגובה, כך טוענת התביעה, "על מנת לשמר את רמת ההכנסות והרווחים, החליט הבנק על ייקור האשראי הניתן לכלל לקוחותיו על-ידי העלאה הדרגתית ואחידה של הריבית של מסגרת האשראי המאושרת".
יצוין, כי הוראת הפיקוח על הבנקים לא אסרה על כניסה ל"מינוס" של הלקוחות בבנקים או הגדלתו, אלא קבעה כי על הבנק והלקוח לקבוע מסגרת אשראי כלשהי בהתאם ליכולת ההחזר שלו והביטחונות שהעמיד לבנק - ולהישאר בתחומיה.
התביעה טוענת כי מרכנתיל ביצע את העלאות הריבית לכלל הלקוחות במספר מועדים שונים ובשיעורים עודפים הנוגדים את ההסכמים שנקבעו מראש, לעתים לאחר משיכת ההלוואה בפועל על-ידי הלקוח, תוך הפרה בוטה של הסכמים.
ההפרה, כך נטען, באה לידי ביטוי בהעלאה חד-צדדית של שיעור הריבית עליה סוכם בהסכם מסגרת האשראי, במהלכם של רבעונים קלנדריים ולא בסופם, ולאחר שהתובעת כבר לוותה מהבנק כספים בהתאם למסגרת האשראי שהוקצתה לה ובהסתמך עליה.
ראוי לציין כי התביעה מכירה בזכותו של הבנק לקבוע ואף להעלות את שיעור הריבית אותה הוא גובה מלקוחותיו בגין אשראי שניתן, וכן בזכותו לא לתת אשראי בכלל, אך אם הוסכם שיעור ריבית מסוים לתקופה מסוימת, התביעה טוענת כי על הבנק לכבד את ההסכם.
בנוסף, התביעה מציינת שהמחוקק קבע כי שינוי תנאי הריבית ייעשה כאשר הבנק או הלקוח משנים את מצבם לרעה, מה שלא היה במקרה הזה. "העלאות הריבית שביצע הבנק נעשו בניגוד מוחלט להוראות הדין ואף הפרו ברגל גסה את הסכמי מסגרת האשראי שנחתמו מול ציבור הלקוחות", נטען בתביעה.
עליית ריבית ריאלית של 56%
עד לשנת 2006 התנהלו ההסכמי האשראי בין שיאי אופיר למרכנתיל בריבית משתנה והיו תקפים עד לסיום רבעון קלנדרי. תקופת המסגרת ותנאיה התחדשו לתקופה העוקבת, אלא אם הצדדים הודיעו עד 14 ימים לפני תום התקופה על אי-חידושה.
התביעה מביאה דוגמאות שבהן הבנק הודיע לחברה על העלאת שיעור הריבית על האשראי עוד בטרם תמה התקופה המוסכמת, וללא פירוט על שיעור תוספת הסיכון המלא בו תחויב החברה מאותו מועד ואילך. כך, במשך כשנה וחצי מרכנתיל העלה את הריבית מ-5.5% ל-8.6% ב-3 פעימות - עלייה ריאלית של 56%.
החברה התנגדה לשיעורי ריבית אלה, והבנק הבהיר לה כי זאת בהתאם להוראת המפקח על הבנקים, ואם לא תסכים לכך - לא יינתן לה אשראי נוסף. שיאי אופיר נאלצה להסכים לתכתיבי הבנק ולתנאיו. הבנק הסכים להחזיר לחברה את החלק היחסי בחיובי הריבית לתקופה של רבעון אחד בלבד, ואחריו העלה שוב את הריבית. "הסכמת הנתבע להורדת שיעור הריבית בחזרה לזה אשר נקבע בהסכם שנחתם בין הצדדים, מעידה כי הנתבע מכיר בחוסר החוקיות והלגיטימיות בהעלאת שיעור הריבית באופן חד-צדדי בניגוד לקבוע בהסכם הקיים", נכתב בתביעה.
התביעה טוענת כאמור להפרת חוזים, להטעיה מצד מרכנתיל והתעשרות שלא כדין על חשבון כלל לקוחותיו. נטען, כי הנזק הכספי בתקופה האמורה שנגרם לתובעת הוא כ-400 שקל, ובמצטבר לכל הלקוחות של מרכנתיל שנפגעו בצורה דומה בתקופה האמורה - 139 מיליון שקל - ואותם התובעים מבקשים להשיב להם וליתר חברי הקבוצה. (ת.צ 7307-01-14).
מבנק מרכנתיל דיסקונט נמסר: "הבנק קיבל היום את כתב התביעה וילמד אותה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
