חילופי שטחים, או תפקידים?

מה, מה קרה פתאום לאביגדור ליברמן? אני לא מתכוון לדרישתו לחילופי שטחים באזור אום אל פאחם. את הרעיון הזה משמיע ליברמן כבר שנים רבות (רעיון בכלל לא רע). השאלה מה קרה לשר החוץ מתייחסת לכל השאר, לתובנה החדישה אצלו שאפשר וצריך לעשות שלום, זאת כאשר עד לפני ימים לא רבים דעתו הנחרצת הייתה שאין עם מי לעשות שלום.

עבר קטגוריה

האם ליברמן שינה את דעותיו? לא נראה לי. הוא פשוט עשה חושבים, מעין הערכת מצב - לא רק מצב האזור, אלא מצבו של ליברמן עצמו. להיות הילד הרע זה טוב ויפה, כאשר אתה באופוזיציה. ליברמן כבר לא רואה עצמו בקטגוריה זו. השינוי אצלו חל כאשר יצא זכאי בתביעה המיותרת שהגיש נגדו היועץ המשפטי בפרשת השגריר בבלארוס. בכך ניתן האות, מבחינתו של ליברמן, להחליף תדמית ולהמשיך אל היעד שאליו חתר מלכתחילה.

חיסול המהמורה הראשונה

היעד של ליברמן הוא לא חילופי שטחים, אלא חילופי תפקידים. ליברמן מזהה, כמו רבים אחרים, שנתניהו נחלש, גם בליכוד וגם במדינה. ליברמן רוצה להיות זמין כדי להחליף את נתניהו בתפקיד. לשם כך, הוא חייב להיחשב לראוי לתפקיד. את המהמורה הראשונה של אישומים פליליים וינשטיין הסיר בשבילו. עכשיו ליברמן עצמו מטפל במהמורה השנייה של העמדות המדיניות.

אתה לא יכול להיות ראש הממשלה עם תזה שלא יכול להיות שלום. לא משום שזה לא נכון, אלא משום שעניין השלום באזורנו הפך למעין משחק בינלאומי בעל כללים ברורים. בא נשיא חדש, הוא רוצה להוכיח את יכולתו להשיג מה שקודמיו לא הצליחו, כלומר שלום באזורנו, הוא משגר שליחים, הם מצדם מבשרים על התקדמות ונסיגה - בקיצור, יש אקשן שממנו נהנים כולם: נשיאי ארה"ב, ראשי ממשלות באזורנו והתקשורת המלווה את המשחק הזה.

קרי הפורח

תראו את ג'ון קרי. האיש פורח, טס יותר מיילים מטייס מקצועי של חברה מסחרית. אבל זה לא ממש מפריע לו. הוא בחדשות, בראש החדשות. כולם משחרים למוצא פיו, מתארים כל תנועה שלו. ואם בסוף ייצא מזה משהו, מחכה לו פרס נובל בטוח בכיסו. והוא יימצא בעמדה הכי טובה לכבוש את הבית הלבן אחרי אובמה. כל הסיכויים, כמובן, שזה לא יקרה, אבל בינתיים כולם מתרוצצים, וכל מי שמתרוצץ ירוויח משהו מהעסק.

מה יש להפסיד?

ליברמן לא שינה את דעתו לגבי סיכויי השלום. דווקא משום כך הוא יכול עכשיו להטיף לחתירה למטרה שהוא לא מאמין ולא רוצה בה. מה יש לו להפסיד? רק את משרד החוץ. תמורת ראשות הממשלה, כמובן.