גורם בשוק ההון: "פצצת מניות הבנקים עומדת להתפוצץ"

איך קרה שמדד מניות הבנקים הפך בחודש האחרון לתנודתי יותר מאשר מדדים כמו מדד מניות חיפושי הגז או מדד מניות היתר? מבדיקת "גלובס" עולה כי פקיעתם של מכשירים, דוגמת חוזים עתידיים ואופציות בסוף השנה, אילצה את הגופים המוסדיים למכור בשבועיים האחרונים מניות בנקים כדי לעמוד במגבלות בנק ישראל, שמאפשרות למוסדיים להחזיק עד 5% ממניות הבנקים. כתוצאה מכך, מדד הבנקים הפך לאחד המדדים הכי תנודתיים בבורסה, ורשם זינוק בסטיית התקן שלו לעומת העבר.

להערכת גורמים בשוק ההון, אם סוגיה זו, שנמצאת על שולחנם של רשות ני"ע ובנק ישראל, לא תיפתר בקרוב, הרי שהתנודתיות במדד הבנקים רק תחריף.

סטיית התקן של מדד מניות הבנקים עמד על 21.6% בחודש האחרון, וזאת לעומת סטיית תקן של 15.6% בלבד שנרשמה במדד זה בשנה האחרונה. העלייה החדה בתנודתיות אינה נובעת ממגמה כוללת בשוק - סטיית התקן של מדד הבנקים גבוהה מ-20%, ואילו במדד המעו"ף הוא עמד בחודש האחרון על 11.9%, במדד הנדל"ן על 13.7% ואפילו במדד הביומד הנחשב לתנודתי מאוד הוא עמד על פחות מ-20%, או ליתר דיוק 17.6% (נתונים מלאים ראו בטבלה).

התנודתיות בלטה במיוחד ביום חמישי האחרון, אז ירד מדד הבנקים ב-2.7%, כפול מירידת מדד המעו"ף באותו היום. גורמים בשוק ההון מציינים שהירידה ביום חמישי נבעה מגל של מכירות מניות בנקים שעשו כמה מוסדיים, ובראשם הראל.

מוכרים מניות בלית ברירה

כאמור, בנק ישראל מאפשר לגוף מוסדי יכול להחזיק עד 5% ממניות כל בנק. הריכוזיות בשוק ההון המקומי, הנובעת מגל של מיזוגים ורכישות שהיו בשנים האחרונות בענף בתי ההשקעות, הביאה לכך שגופים רבים - במיוחד אלו בעלי חברת תעודות סל - כבר נוגעים ברף זה.

על כן, כבר תקופה ארוכה שחלק גדול מהמוסדיים, ובהם פסגות, מיטב-דש, אקסלנס והראל, מנוע מלרכוש מניות נוספות של הבנקים. חלקם אף נאלץ בלית ברירה למכור חלק מהמניות, גם אם הם חושבים שמדובר בהשקעה טובה ללקוחותיהם. הגופים אף פנו אל המפקח על הבנקים, דודו זקן, בבקשה להקלות בתנאים, אך זקן מסרב להגדיל את ההחזקות, שכן בבנק ישראל רואים בסוגיה זו סימפטום בלבד לבעיה המהותית יותר, שהיא הריכוזיות בשוק ההון.

משיחות עם גורמים בענף תעודות הסל עולה, כי מנהלי תעודות הסל עקפו את המגבלה באמצעים אלטרנטיביים. כלומר, הם התכסו באמצעות חוזים עתידיים או ביצירת חוזים סינטטיים | על מניות הבנקים, אך התוקף של המכשירים הללו הוא לרוב לשנה ורבים מאותם מכשירים פקעו בסוף השנה (קרי בשבוע שעבר).

שימוש מחודש במכשירים אלה הפך ליקר יותר, בשל הביקוש הגבוה לפתרון זה. "יצירת חוזים סינתטיים עולה כיום כ-0.8% לשנה, בעוד שדמי הניהול שאני מקבל מגוף מוסדי עומדים על 0.1% בלבד. זה פשוט לא משתלם, והלקוחות שלי יודעים שאני לא יכול למכור יותר מניות בנקים", אומר אחד ממנהלי תעודות הסל.

כתוצאה מכך נאלצו חלק מהמוסדיים למכור מניות בנקים, והדבר משפיע גם על היכולת של תעודות הסל להתכסות במדדים נוספים דוגמת המעו"ף, ת"א 100 ומדד הפיננסים - מדדים שבהם יש למניות הבנקים משקל משמעותי.

"פצצת מניות הבנקים עומדת להתפוצץ. רוב המוסדיים הגדולים קרובים לקו האדום של 5% החזקות במניות הבנקים, והסקטור כולו סופג סנטימנט שלילי", מתריע גורם בכיר בענף תעודות הסל, "בשבועיים האחרונים הבעיה החריפה, והשאלה הגדולה היא איך השוק ייראה בחודשים הקרובים, כי אם לא ימצאו פתרון, נהיה עדים להיצע של מאות מיליוני שקלים במניות הבנקים".

"הרגולטורים לא אטומים, הם מבינים שצריך למצוא פתרון והם ממשיכים לחפש אותו. הבעיה היא שהם לא מקדמים את זה מספיק בסדר העדיפויות - וזה כבר פוגע במניות", מוסיף גורם בכיר בשוק.

נזכיר כי נציגים של בנק ישראל ורשות ני"ע הקימו לפני כשלושה חודשים צוות לבחינת פתרונות למצב. ההערכות הן כי אין סיכוי שבבנק ישראל יסכימו להעלות את רף ההחזקות של המוסדיים מעל ל-5% באופן קבוע. בעבר גורמים ברשות ני"ע הציעו להחריג את תעודות הסל מספירתם לצורך חישוב ה-5%, אולם גם לזה בנק ישראל מתנגד שכן צעד שכזה יחזק את כוחם של שאר בעלי המניות.

לפי הערכות, הפתרון המסתמן הוא שזכויות ההצבעה בתעודות הסל יועברו ישירות אל מחזיקי תעודות הסל, אך עם זאת יש עדיין צורך לבדוק היבטים משפטיים ותפעוליים של הנושא. סוגיה מרכזית היא אם ניתן להעביר מבחינה תפעולית את זכויות ההצבעה גם למחזיקים קטנים בתעודות סל בהיקף של אלפי שקלים בלבד. הערכות הן שקשה יהיה למצוא פתרון שכזה, וקבלת זכויות ההצבעה תיעשה בקרב המשקיעים הגדולים בתעודות הסל.

הפתרון המלא צפוי ככל הנראה להתגבש בחודשים הקרובים, אולם גורמים בשוק ההון מדגישים כי חשוב למצוא פתרון מהיר ככל האפשר. "המשבר הזה, שפוקד את כל השחקנים בענף, בהחלט פתיר. אבל אם הרגולטור ימשיך להתמהמה, כוחות השוק יעשו את שלהם", אומר גורם בשוק.

 מדד הביומד