בשעת צהריים מאוחרת, כשהחושך כמעט יורד על לפלנד, אנחנו עולים על מזחלות שלג ממונעות, כדי לדהור על נהר קפוא. מסביבנו משתרעים מרחבים עצומים של שלג ויערות אורן. גובה השלג מגיע למטר, ומתחתיו נהר בעומק 5 מטרים. אני עושה טעות של מתחילים, ומסתפקת בכפפות פליז. תוך זמן קצר קופאות כפות הידיים שלי, האצבעות לא מסוגלות לזוז. בזמן שאני מחשבת את קצי לאחור, מסמנת לי המדריכה לעצור. רק עכשיו מתאפשר לי ללחוץ על כפתור חימום הידיות. לאט לאט חוזרות האצבעות לחיים, ואני חוזרת למציאות ולובשת את הכפפות המיוחדות שקיבלנו בתחילת הדרך. עכשיו אפשר להאיץ, ובשיא אנחנו במהירות של 100 קמ"ש.
לא קל לתמרן מזחלת שלג ממונעת, במיוחד בסיבובים. אין כאן הגה כוח. אבל הנוף נהדר, ואנחנו נוסעים לאורך 32 ק"מ. באמצע שום מקום נרשמת עצירה שנייה. המדריכה מוציאה מקדח ידני, קודחת חור בשלג, ומכניסה פנימה חכה קטנטנה באורך 30 ס"מ. בדרך כלל צריך לחכות 20 עד 40 דקות, אבל אנחנו היינו בני מזל - תוך 6 דקות מגיע הדג ונשלף החוצה אחר כבוד. לרוב משאירים את הדגים לשועלים, אבל הפעם הדג הוא בר המזל, והוא מוחזר למים.
לפגוש את סנטה
הגענו ללפלנד בטיסה ישירה לעיר הבירה, רובניימי, עם חברת כרמל לג'נד, שמתמחה בחבל ארץ זה, הגובל בשטחן של ארבע מדינות - פינלנד, רוסיה, נורבגיה ושבדיה. אחרי הצטיידות בציוד הארקטי ההכרחי, שכולל בין היתר סרבל חם, מגפי שלג וכפפות מיוחדות, יצאנו לאתר הסקי אונוסווארה, שבו נמצאת מקפצת הסקי הגבוהה ביותר בלפלנד. עולים ברכבל לפסגת ההר, ומשם מחליקים במזחלת לאורך נתיב שנמתח על פני 800 מטר. חוויה מיוחדת לפתיחת מסע יוצא דופן, ולא רק בגלל הטמפרטורות הנמוכות.
הנקודה הבאה במסע שלנו הייתה כפרו של סנטה קלאוס. לפי המסורת הלפית מקום מגוריו של סנטה הוא באזור הקוטב הצפוני, ולכן הלפים בנו כפר חגיגי בדיוק לפי האגדה. לאורך הכפר מתוח קו נורות כחולות המסמל את תחילתו של גבול חוג הקוטב הצפוני (החוג הארקטי) - קו הרוחב 66.5. כאן השמש לא שוקעת בשיא הקיץ, ואינה זורחת בשיא החורף, אבל את סנטה אפשר לבקר תמיד בלשכתו.
בדרך ללשכה עוברים דרך דלפק קבלה, וממלאים טופס הכולל את שם המדינה שממנה הגעתם - פרט שעוד יצוץ בהמשך. כיוון שמדובר בסלבריטאי מבוקש, התור ארוך. כדי לדעת עד כמה אתם קרובים לסנטה, הסתכלו על הרצפה: ככל שהיא אדומה יותר, כך מתקצר המרחק ביניכם. הזמן המוקצב לכל מבקר עומד על חמש דקות, אחרת סנטה לא יעמוד בעומס. כשהגיע תורנו, הוא בירך אותנו לשלום בעברית (אנחנו על המפה).
*** הכתבה המלאה - במגזין "ליידי גלובס" הנמכר בסטימצקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
