ליידרמן: "אין לקבוע רצפה לדולר; התיסוף לא מספקולנטים"

פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים ומי שהיה מועמד להחליף את סטנלי פישר כנגיד בנק ישראל, מביע היום (ד') תמיכה במדיניות של הנגידה קרנית פלוג וטוען כי אין לקבוע שער ריצפה לדולר-שקל.

"הניסיון שלנו לימד אותנו שכדי שתהיה אפקטיבית, רצוי שההתערבות תתבצע בצורה שלא מספקת 'ביטוח' לשחקנים בשוק לגבי כמה, מתי, ובאיזו רמה של שער החליפין הבנק המרכזי יקנה או ימכור מט"ח", אמר ליידרמן בכנס CFO המתקיים באילת. "אילו בנק ישראל היה קובע גבול תחתון לשער השקל, הדבר היה הופך להיות בלתי אמין כעבור כמה שבועות, כפי שהדבר קרה באפיזודות רבות בעבר. על כן, טוב עשה בנק ישראל שפעל כפי שפעל".

ליידרמן, שנבחר לפני כמה חודשים לכהן כנגיד בנק ישראל אך ויתר על התפקיד, הוא מבין הכלכלנים הבכירים הראשונים שמביע תמיכה פומבית וגורפת במדיניות הפאסיבית של הנגידה החדשה, קרנית פלוג, בנושא שער החליפין.

לדברי ליידרמן, "משיחות שערכתי עם משקיעים בארץ ובחו"ל, ומהסקירות הכתובות של בתי ההשקעה הבולטים בחו"ל, ברור הוא שההתערבות האחרונה ע"י בנק ישראל הייתה מאוד אפקטיבית בהיותה בלתי צפויה, רבת עוצמה, והיוותה הצהרת כוונות על דאגתו של בנק ישראל מהכיוון של התנודות האחרונות בשער המטבע".

נזכיר כי בשבוע שעבר הביע פרופ' צבי אקשטיין, משנה לנגיד לשעבר ואחד מהמועמדים המובילים לתפקיד נגיד בנק ישראל, תמיכה פומבית וגורפת בקביעת שער רצפה לדולר.

ליידרמן מסביר את הרציונל שעומד מאחורי המדיניות של בנק ישראל: "כידוע, בבנק ישראל מבינים היטב שבנק מרכזי לא יכול להשפיע לאורך זמן על מגמת שער החליפין הריאלי. ההיסטוריה הקצרה יחסית של שוק מט"ח חופשי בישראל לימדה אותנו שבסופו של דבר, כוחות השוק והכוחות הבסיסיים הם אלה שמכתיבים את המגמה לאורך זמן. עם זאת, מקובל לחלוטין שבמידה והבנק המרכזי מזהה בתתי תקופות מסוימות שנוצרות חריגות חדות מהמגמה, יש מקום להתערבות מסוימת במסחר".

ליידרמן, פרופ' בכיר באוניברסיטה תל אביב, גם סבור כי כוחות ריאליים ארוכי טווח הם אלו שעומדים מאחורי התיסוף המחודש של השקל ולא ספקולנטים: "אין ספק שמגמת ייסוף השקל בזמן האחרון משקפת את המשך הכניסה של השקעות ריאליות ע"י תושבי חוץ והנתונים הטובים, בפועל וגם צפויים, בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. ברור שגם להתפתחויות החיוביות בתחום האנרגיה, ובפרט הגז הטבעי, יש את המשקל שלהם בהתחזקות השקל. התחזקות השקל אינה נובעת מספקולציה קצרת טווח של משקיעים זרים."

ליידרמן גם רמז שהתיסוף המחודש צפוי להיות בר-חלוף: "שער החליפין יושפע בעיקר מהסחר העולמי ומשערי החליפין בעולם. בימים האחרונים אנו עדים למספר גובר של אנליסטים שטוענים שדווקא צפוי תיקון מדוד והדרגתי בכיוון של פיחות השקל. הדגימו זאת האסטרטגים מבנק אוף אמריקה שהמליצו בסוף השבוע האחרון למכור את השקל תמורת סל שמחציתו דולר ומחציתו אירו.

"קשה מאד לחזות סנטימנטים של משקיעים, אך לדעתי זאת התפתחות מאוד חיובית מבחינת תפקודו של שוק מט"ח שנוצר עתה מגוון רחב של דעות, שרק חלקן מאמינות בייסוף נוסף של השקל".