סקר בנושא מניעת מעילות שערכה פירמת רואי החשבון פאהן-קנה Grant Thornton Israel, מהמובילות בתחום שירותי הבקרה בישראל, מעלה כי 55% מהמעילות שבוצעו בחברות בשנת 2013 נעשו על-ידי עובדים בכירים, בעלי מניות ושותפים בחברות.
את הסקר ערך השותף-המנהל, ראש תחום הביקורת החקירתית בפאהן-קנה ניהול בקרה, רואה החשבון והמשפטן שי מדינה.
הסקר בדק עשרות חברות מובילות במשק, בהן עשרות אירועי מעילות שנחקרו במהלך 2013 וכ-100 חברות שביצעו ביקורת חקירתית מונעת. עם הגופים שנבדקו נמנים חברות ציבוריות, חברות פרטיות גדולות, מלכ"רים וגופים ממשלתיים. החברות שהשתתפו בסקר קשורות למגזרי פעילות שונים ומגוונים, בהם מסחר, תעשיה, נדל"ן, פיננסים, היי-טק ועוד.
והממצאים מפתיעים. כשחושבים על מעילות בחברות, לעיתים נוח לחשוב שהעובדים הזוטרים הם אלה שמתפתים לשלוח יד לקופת החברה, אך מתברר כי הבכירים - אלה שמרוויחים היטב ומצויים גבוה בהיררכיה - הם אלה שלא תמיד מסתפקים בחלקם.
מנתוני הסקר עולה רוב מבצעי המעילות, 55%, הם עובדים בכירים, בעלי מניות ושותפים בחברות. 41% מהמעילות שנחקרו בוצעו על-ידי עובדים בכירים; 41% על-ידי עובדים זוטרים; 14% על-ידי בעלי מניות או שותפים; ו-4% נוספים בוצעו על-ידי גורמים חיצוניים. יותר משליש ממבצעי המעילות היו גברים מעל גיל 50.
ממצאי הסקר עולה עוד כי הפרופיל של המועל הבכיר הפוטנציאלי מתואר ככזה שמתוקף מיקומו בהיררכיה הארגונית הוא מסכן את הארגון במעילות בהיקפים גבוהים, שכן בידיו השליטה על כספים רבים.
עובדים אלה הם טיפוסים כריזמטיים, מוחצנים, בעלי ביטחון עצמי רב, שתלטנים, בעלי יכולת ורבלית, המציגים על-פי רוב תוצאות טובות באופן חריג (גם בתקופות קשות), ולעיתים אף מיוחסים להם תכונות של "מטאורים". במקביל, קשה יחסית לבקר ולפקח על פעולותיהם.
הפיתוי גובר בחברות העוסקות במסחר
הפרופיל של המועלים הבכירים לא הפתיע את רו"ח שי מדינה. לדבריו, "גורמים בכירים בארגונים (בעלי הארגון ומנהליו) חשופים יותר למידע אשר עשוי לסייע להם בביצוע המעילה. לגורמים אלה, המוגדרים כמשרות אמון, ניתנות על-פי-רוב הרשאות נרחבות לביצוע פעולות ורישומים במערכות החברה. הפעולות שאותן הם מבצעים אינן מבוקרות ומפוקחות על-ידי מנגנוני הבקרה השוטפים, הקיימים בתהליכי העבודה של הארגון, דבר המאפשר לבכירים לטשטש את מעשי ההונאה ולהתחמק מהביקורות התקופתיות הנערכות בארגון".
מדינה ציין כי "הדרך להתמודד עם תרחישי הונאות של גורמים בכירים היא לחסום בפניהם את האפשרות לבצע פעולות במערכות החברה באופן בלעדי, בלי שגורם בקרה כלשהו יפקח על פעולותיהם, גם כאשר הם מוגדרים כבעלי משרת אמון הנמצאת מעל למנגנוני הבקרה שוטפים".
מנגד, מתייחס הסקר גם לפרופיל המועל הפוטנציאלי מקרב העובדים הזוטרים. על-פי הסקר מדובר בעובדים שקטים, מופנמים, אשר אינם מרוצים ממעמדם בארגון ומתנאי העסקתם, וחשים כי אינם זוכים להערכה מקצועית בארגון שבו הם פועלים. עובדים אלה נמצאים בצמתים מרכזיים בהליך העסקי של הארגון, והם בעלי גישה לנכסיו ולמסדי נתונים מהותיים. לרוב מדובר בעובדים ותיקים המכירים את תהליכי העבודה בארגון על בוריים.
הסקר בחן היבטים שונים הנוגעים לארגונים שבהם התרחשה המעילה. בין היתר נמצא כי 27% מהתרמיות וההונאות התרחשו בחברות העוסקות במסחר. מדובר בחברות המנהלות מלאי של פריטים רבים, אשר חלקם חמידים ונחשקים, דבר המגביר את הפיתוי של העובדים לבצע מעילה ולגנוב את נכסי הארגון.
עוד נמצא כי 23% מההונאות התרחשו בתחום השירותים, ובין היתר בחברות כוח-אדם, חברות שירותי תיירות, בתי-אבות ודיור מוגן, ספקי שירות לחברות תקשורת ועוד.
לדברי רו"ח מדינה, "תחום זה מתאפיין בדרך-כלל בריבוי תהליכי עבודה מורכבים, ופעמים רבות הרצון לפשט תהליכים באמצעות מתן סמכויות עודפות לעובדים גורם לפגיעה בעיקרון הפרדת התפקידים בארגון וחושף ארגונים אלה לסיכונים של מעשי הונאות ומעילות".
רק 13% מההנהלות פנו להליך פלילי
הסקר בחן גם את היקף הנזק שגורמים המועלים לחברות, ונמצא כי היקף הנזק הכספי הממוצע למעילה עומד על כ-650 אלף שקל. אך ברבע מהמעילות שנבדקו, היקף הנזק הכספי הישיר שנגרם לחברות היה בסכומים הגבוהים ממיליון שקל.
מדינה: "מעילות בסכומים נמוכים מתבצעות בדרך-כלל על-ידי עובדים זוטרים, שעבורם מעילה בסכום נמוך מביאה תועלת כספית גבוהה יחסית להכנסתם".
לדבריו, הטיפול במעילה לא תמיד עובר דרך המשטרה והרשויות: "מרבית המעילות המבוצעות בהיקפים כספיים נמוכים מטופלות על-ידי החברות באמצעות הליך משמעתי בתוך החברה, ולכן לא נחשפות לציבור".
חברות רבות מעדיפות לא לערב את המשטרה ולא להגיש תביעות נגד המועל. בכ-60% מהארגונים בהם התרחשו מעילות בחרו ההנהלות לנקוט הליכים פנימיים נגד מבצע המעילה (לעומת כ-30% בשנה שלפניה). רק בכרבע מהארגונים בחרו ההנהלות לטפל במבצע המעילה בהליך אזרחי (לעומת 47% בשנה שעברה); ורק כ-13% מההנהלות פנו להליך פלילי (לעומת 23% בשנה שעברה).
מוקדי סיכונים להתרחשות מעילות
לדברי מדינה, "יתכן כי העובדה שבמרבית המקרים מנהלי הארגונים בחרו לנקוט הליך פנימי, ולא לפנות לערכאות משפטיות, מעידה על כך שבעלי עסקים וחברות מעדיפים חקירה מהירה וממוקדת של היקף המעילה ואופן ביצועה, באמצעות גורם פנימי בחברה או מומחה חיצוני. זאת, כדי להגיע להסדר כספי מהיר עם המועל. הליכים משפטיים (הן אזרחיים והן פליליים) עלולים להימשך שנים ולעלות לחברה מאות אלפי שקלים, ולגרום גם לפרסום שלילי אף ללא השבת סכום המעילה".
אחת השאלות המרכזיות שמעניינות את החברות היא איך מאתרים מעילה. מממצאי הסקר עולה כי יותר מ-40% מהמעילות שהתרחשו (לעומת 35% מנתוני הסקר שנערך אשתקד, ו-26% מנתוני הסקר בשנה שקדמה לו) התגלו על-ידי שימוש בביקורת ובכלי בקרה בארגון; 41% נוספות התגלו בעקבות בדיקה יזומה של ההנהלה בעקבות חשדות. רק אחוזים בודדים התגלו בעקבות מידע אנונימי, קריסת החברה או בקשה להקפאת הליכים, וכן בעקבות חשיפה על-ידי עובד או ביקורת חיצונית של רואה-החשבון המבקר.
מובן שיותר מלגלות את המעילה, החברות מעדיפות שלא תתבצע כלל מעילה בארגון. אז איך אפשר לצמצם את החשש שזה יקרה? קיימים מספר אמצעים למניעת מעילות, בהם סקר סיכונים שמצמצם משמעותית את החשש. כ-82% מהחברות עורכות סקר סיכונים לצורך מניעת מעשי הונאות ומעילות.
רו"ח מדינה מסביר: "חברות רבות עורכות סקרים בעקבות דרישה של הרגולטורים מהשנים האחרונות. מניסיוננו, הסקרים האלה טובים לגילוי מוקדי הסיכון, אך לא לסגירת הפרצות המשמשות קרקע טובה להתרחשותן של מעילות. התוכנית מספקת המלצות לשיפור מערך הבקרה הפנימית בהתאם לארגון שבו היא בוצעה, וכתשובה למוקדים שבהם התגלה סיכון רב להתרחשות מעילה".
מעילה
כך תמנעו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
