רשות ני"ע תגבש כללי ממשל תאגידי לבתי השקעות

האם חגיגת השכר בבתי ההשקעות עומדת להסתיים? ל"גלובס" נודע כי רשות ני"ע החלה לקדם מהלך שמטרתו לפקח על הממשל התאגידי בבתי ההשקעות. ברשות, שבראשה עומד פרופ' שמואל האוזר, מעוניינים לחזק את מתכונת הפיקוח הנוכחית. כיום הפיקוח הוא ברמת הפעילויות בלבד (קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים), אך ברשות שוקלים לפקח על בתי ההשקעות עצמם. זאת, באמצעות חידוד הפיקוח על הממשל התאגידי, מאחר שלטענתם נושא הממשל התאגידי ממילא מוכתב על ידי הנהלת בית ההשקעות.

במסגרת המהלך, מחלקת השקעות ברשות ני"ע, שבניהולו של דודו לביא, תמפה את מדיניות הממשל התאגידי בבתי ההשקעות, לרבות התנהלות הדירקטוריון וביקורת פנימית. לאחר מכן ייקבעו אמות מידה וכללי ממשל תאגידי שבהם הגופים ייאלצו לעמוד. בכך יצומצם הארביטראז' הרגולטורי שקיים כיום בנוגע לפיקוח על בתי ההשקעות לעומת חברות הביטוח והבנקים, והגופים יהפכו לשקופים יותר.

"הגיע הזמן. זה מחדל. לא ראוי שגוף שמנהל כספי ציבור לא יפוקח", אמר היום גורם בכיר בשוק, שבירך על היוזמה. "כבר תקופה ארוכה שבתי ההשקעות הם סוג של 'מקלט רגולטורי', מכיוון שאין עליהם פיקוח, רק על החברות שבבעלותם", הוסיף הגורם.

לתת מענה לחוסר השקיפות

נזכיר כי בעקבות עיוות רגולטורי, סמכויות הפיקוח על בתי ההשקעות אינן מרוכזות בידי גורם אחד; באגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר מפקחים על פעילות הגמל והפנסיה של בתי ההשקעות, וברשות ני"ע אמונים על הפיקוח בנוגע לקרנות הנאמנות, תעודות הסל, ניהול התיקים וחבר הבורסה. בפועל, על בתי ההשקעות (שחלקם, כמו פסגות - בית ההשקעות הגדול בישראל, הם גופים פרטיים) אין פיקוח ישיר ומסודר.

המקרה הבולט בתקופה האחרונה לפער בין הפיקוח היה בשכר הבכירים. המפקח על הבנקים, דודו זקן, הוציא באחרונה הוראות חדשות ונוקשות יותר לשכר הבכירים בבנקים, שעיקרן קביעת גבול ברור להיקף הבונוסים (עד 100% מהשכר הקבוע). בעקבות ההוראות, הבנקים ביטלו את תוכניות התגמול ופרסמו השבוע תוכניות חדשות. בעקבות הצעד של בנק ישראל, החליטה הממונה על אגף שוק ההון והביטוח במשרד האוצר, דורית סלינגר, לפרסם הנחיות למדיניות התגמול בחברות הביטוח ובגופים המוסדיים במתכונת דומה.

אלא שמאחר שאין אף רגולטור שאחראי על הנושא בבתי ההשקעות, מנהלים בכירים בגופים הללו ימשיכו ליהנות ממשכורות שמנות. כך למשל חגי בדש מנכ"ל פסגות (5 מיליון שקל בשנה), דב ילין ויאיר לפידות (5.3 מיליון שקל ב-2012 כל אחד) ועידו נויברגר, לשעבר מנכל דש איפקס (7.3 מיליון שקל ב-2012).

"האוזר נזכר מאוחר מדי לפקח על חגיגת השכר בשוק ההון", מתריע בכיר בענף, "שני הרגולטורים האחרים כבר פרסמו כללים למדיניות תגמול, אבל הרשות רק עכשיו מתחילה להניע את התהליך - ומי יודע כמה זמן זה ייקח".

המהלך שמקדמת רשות ני"ע אמנם לא יהפוך אותה לרגולטור שאחראי על בתי ההשקעות, אולם הוא צפוי לתת מענה לחוסר השקיפות שבו מתנהלים כיום חלק מהגופים, שמנהלים מאות מיליארדי שקלים מכספי הציבור.

למרות שמדובר בצעד משמעותי, יש לזכור כי הוא נשען על שיקול הדעת של הרשות - עד כמה אמות המידה וכללי הממשל התאגידי שהיא תיקבע יהיו מחמירים, ובאיזו מהירות היא תקדם את הנושא. סביר כי ברשות יישרו קו עם כללי הממשל התאגידי הנהוג בחברות הציבוריות, , אולם לא ברור היכן הנושא נמצא בסדר העדיפויות של האוזר, היושב בראשה.