הפסדי בנק ישראל על החזקת יתרות המט"ח מתחילת 2013 ועד לסוף חודש נובמבר בשנה שעברה עמדו על כ-1.9 מיליארד שקל - כך עולה מפרסומים של הבנק המרכזי (בנק ישראל מפרסם את המאזן מדי חודש באתר האינטרנט שלו).
בשנים האחרונות רכש בנק ישראל עשרות מיליארדי דולרים והוא משקיע אותם בעיקר באגרות חוב ממשלתיות הנושאות ריבית נמוכה. התשואה הנמוכה על הנכסים שבנק ישראל רוכש במט"ח היא הסיבה העיקרית להפסדים.
יתרת ההפסד בסוף 2012 עמדה על כ-42.6 מיליארד שקל ובסוף חודש נובמבר 2013 גדלה לכ-44.51 מיליארד שקל.
יש לזכור, עם זאת, שההפסד כולל גם את הפעילות השוטפת של בנק ישראל, כלומר הוא כולל את התקציב בסך של כ-800 מיליון שקל בשנה.
נציין גם כי יתרות המט"ח, שעומדות כיום על כ-81 מיליארד דולר, עמדו על היקף של כ-30 מיליארד דולר בעת שהנגיד הקודם, סטנלי פישר, החל בתוכנית האגרסיבית להגדלת היתרות בחודש מארס 2008.
בשנה האחרונה מגוון הבנק המרכזי את החזקותיו, אם כי באופן שולי עדיין. כ-5.5% מהיתרות הושקעו במהלך 2013 במניות בניו-יורק, שיעור שאמור לעלות לכ-10% בשנים הקרובות. בנק ישראל גם קיבל החלטה לאחרונה להשקיע חלק מזערי מהיתרות במניות גרמניות ובדרום קוריאה.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "כי הבנק איננו בנק מסחרי או גוף עסקי רגיל, והפעילות הפיננסית שהוא מבצע לא נועדה ליצירת רווחים, אלא לשם השגת יעדיו כפי שהם כתובים בחוק. יתרות המט"ח מגלמות תועלות רבות עבור המשק. בעוד העלות בגין החזקת היתרות באה לידי ביטוי חשבונאי מדויק במאזני הבנק, את התועלת שביתרות קשה יותר לכמת. המדיניות המוניטרית ומדיניות שער החליפין מאז 2008 היוותה גורם מכריע לכך שהמשק הישראלי צלח את המשבר בצורה טובה בהרבה ממשקים אחרים, ולעיתים, הכלים הנדרשים לשם השגת היעדים המאקרו כלכליים פועלים במנוגד להשגת רווחים לבנק בטווח הקצר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
