הבלוגר עומרי חיון: "יש לי קצת יותר ביצים, זה הכול"

עומרי חיון, 22, בעל בלוג הרכילות המצליח הקרוי על שמו, כיכב בתחילת החודש בכתבה של גיל ריבה בערוץ 10. כתב התקשורת של וואלה, דוד אברהם, פרסם על הפייסבוק של עורכו, דוד ורטהיים, פריים מהכתבה, ובתגובות התפתח דיון לעגני על הטענות של חיון להכנסות של "יותר מ-20 ומשהו אלף בחודשים דלילים, ובחודשים ממש טובים הרבה יותר" מול עליבות הדירה המצולמת, שבה נראה חדר צפוף עם מיטה, כורסה, מסך טלוויזיה וכיור מטבח.

חיון לא נשאר חייב: "סורי. חוסך כסף לבית משלי. בינתיים לא מתלוננים. טפו, טפו", כתב וצירף דוח הכנסות ממודעות גוגל, שלה החכיר את שטחי הפרסום בבלוג שלו לפני כחמישה חודשים. לפי הדוח, עשרה עמודים באתר לבדם - עמוד הבית ותשע כתבות - הכניסו לו כ-9,400 דולר (כ-33 אלף שקל) בפרק זמן שלא פורט.

העמוד הבודד שהכניס את מרב הסכום הוא הכתבה שחשפה כי אייל גולן הוא הזמר המפורסם שחשוד בבעילה אסורה בהסכמה של קטינה, כשהפרשה כבר פורסמה בחדשות 2 אך ללא שמו, בגלל צו איסור פרסום. המונה העדכני שמופיע בראש הכתבה הוא כ-660 אלף כניסות, והדוח מציין שהיא הכניסה כ-4,200 דולר, שהם כ-15 אלף שקל, כלומר כ-22 שקל לאלף חשיפות.

"הממוצע לאייטם טוב (40-70 אלף כניסות) זה מעל 2,000 שקל", הוא אומר ל"פירמה". "אייל גולן לא עשה אותי עשיר או יוצא דופן באופן מיוחד. בכל יום יש שלוש כתבות שעושות סכומים דומים". מצד שני, הוא אומר: "בארבעת החודשים האלה (עם מודעות גוגל, ע"ק) מעל 20 אלף שקל בחודש מינימום, אייל גולן הביא 80 אלף שקל בכיף. וחן טל גם מביאה כסף".

טל, יחצנית מסיבות שהתפרסמה בזכות הצילומים העצמיים החושפים שלה, הגיעה למקום השני ברשימת "תופעות דיגיטל" בסיכום חיפושי 2013 בגוגל, אחרי חיון עצמו. הקפיצה הגדולה שלה בחיפושים הגיעה בספטמבר, אז התחילה לכתוב את הבלוג שלה בפורטל של חיון. בקרוב יעסיק חיון כתבים נוספים בפורטל חדשות שהוא מתכוון להקים, ו"הולך להיכנס למשהו טלוויזיוני, לא ריאליטי, ועם האנשים הכי מוכשרים שקיימים, ובעצם בדיוק מה שאני רוצה, בדיוק האינטרנט הזה, זאת התוכנית. זה הפרויקט הראשון שאני מסכים לו".

"אני לא צורך טלוויזיה ישראלית"

"אני לא צורך שידורי טלוויזיה בטלוויזיה עצמה, ואני לא צורך טלוויזיה ישראלית, כמה שזה נשמע נורא", אומר חיון. "מעניין אותי לחשוף את הדמויות ולעשות בלגן, אבל זה לא מעניין אותי באמת במהות. אני גם לומד על עצמי במקביל. מה שעניין אותי לפני שנה לא מעניין אותי היום. אמנם אני כבר כמה שנים פה, אבל אני עדיין ילד, אז אני לומד על עצמי".

- "אייל גולן קורא לך" ראית?

"בטח", הוא צוחק. "לא. אני חושב שכתבתי פעם אחת כמה זה מחריד, כשבטעות עברתי לערוץ 24, אבל לא יותר מזה. 'כשאייל גולן קורא לך, תסתובבי ותלכי לישון'".

"אני באמת לא מסוגל לעבוד עם גוף גדול. זה לא הכסף. גם כשהייתי באתרים, אף פעם לא הציקו לי, כי הבהרתי את זה בפגישה הראשונה ובסגירה שאני עושה מה שאני רוצה. החוזה היה בערך, 'בלה בלה בלה, עומרי חיון עושה מה שבא לו'. באמת, ברמה הזאת. אבל יש משהו בעצמאות שהוא אשכרה חופשי, זה הכול, אתה פשוט מרגיש חופשי עם עצמך לעשות כל דבר שאתה יכול, אתה יכול להשתמש בכוח שלך בצורה שהיא לאו דווקא רכילותית.

"האתרים האלה הם נורא מסגרות, ואני לא סובל מסגרות. ואמנם אני גם במסגרת עכשיו, אתה רואה את הלבטים שלי עם עצמי על הרכילות, לא-רכילות, אבל אני יודע שאני יכול לשנות, לעשות אחרת. זו המסגרת שלי, שאני קבעתי. שם זה אנשים זקנים שחיים בסרט וקובעים תהליכים שהם לא נכונים והבנות שהן לא נכונות, ודברים שהם לא יראו עוד 700 שנה - אני רואה אותם כבר לפני 10. ואם אני יכול לעשות את זה לבד, למה אני צריך מישהו? זה הכי יפה".

טוקבקיסט במובן החיובי

חיון עבר על החוק כשהשיג את פרטיו של עומר אדם ממאגר מידע של משרד הפנים שדלף לרשת, הסתבך בדיבה ונאלץ להתנצל כשכתב שעידו רוזנבלום חגג במסעדה במהלך הפגנת המחאה החברתית ההמונית לפני שנתיים, ונחקר פעמיים בסיפור אייל גולן, שגם תבע אותו על דיבה בסכום של 300 אלף שקל (חיון דרש סכום דומה מגולן על הדברים שכתב עליו בפייסבוק, והגיש תלונה במשטרה נגד היחצן שלו, רני רהב). למרות זאת, הוא לא חושב שהיה פזיז בפרסום: "עבדתי על הסיפור שש שעות. פעם ראשונה שעבדתי כל כך הרבה זמן על משהו. דיברתי עם כל העולם ואשתו. גורמים במשטרה, חברים של אייל, מכרים".

לדבריו, לא ידע על צו איסור פרסום בזמן שעבד על הכתבה, וכזה טרם הוצא באותו זמן. אחר כך הוא מוסיף: "אני מודה באמת, ידעתי שיש צו איסור פרסום, אבל אם אני יורד לסף הפרטים, מעולם לא עבדתי מול המשטרה, מעולם לא קיבלתי מהם פרטים". החקירה, הוא אומר, לא עסקה באיסור הפרסום, אלא בשיבוש הליכי חקירה, והוא מעריך שהיא תיסגר.

גולן הגיב לפרסום בבוטות בסטטוס פייסבוק: "אני רואה את הרצח אופי שעושה לי עומרי חיון. אבל לא צריך להתייחס לבן אדם שכל החיים שלו סבל מאנשים. ילד כאפות שבקרוב אסגור לו את האתר, מבטיח לכם". אני שואל את חיון אם הסטטוס הזה היה רגע של ניצחון, והוא משיב: "לגמרי".

- מה הסיפור של אייל גולן שינה אצלך מבחינה מקצועית? זה רגע מכונן בקריירה?

"לגמרי. אבל אני חושב שהרגע הזה לא שייך אליי, אלא כללי יותר. אנשים בתקשורת אמנם יודעים שנים שהאינטרנט שבר להם את התחת, סליחה, אבל אני פשוט נתתי להם את זה בפנים והם התחילו להודות בזה".

- אתה העתיד של העיתונות?

"אני... לא... אל תצפו ממני לשום דבר, מה-זה לא. אני חושב שאני מייצג איזשהו דפוס או שינוי שקורה פה באיזשהו מובן. לפעמים אני חושב שיש לי קצת יותר ביצים, זה הכול. זה היה אותו דבר גם אילו זה היה על אריאל שרון או על לא יודע מי, סבבה?".

*** הדירוג המלא של 100 המשפיעים בתקשורת - במגזין "פירמה"