דוח "ועדת ברודט" משנת 2007 קבע כי חייבת לבוא התייעלות בתקציב הביטחון. דובר על קיצוץ של 30 מיליארד שקל בין השנים 2007-2018 לרבות פיטורי אלפי קציני קבע, קיצוץ משלחות לחו"ל, קיצוץ בפקידות במשרד הביטחון ופיטורי אזרחים עובדי צה"ל.
בפועל, התבצע מעט מאוד מדוח ברודט. כל אימת שצה"ל נדרש לקיצוץ שמענו על איומים ביטחוניים, השבתת אימונים, הפסקת רכישת ציוד מהתעשייה הישראלית והסברים מדוע אי-אפשר לבצע את מסקנות ברודט.
לפני כשנה, לאחר שהוסכם על קיצוץ בתקציב הביטחון, הוזרמו פתאום מרזרבות נסתרות לתקציב כ-2 מיליארד שקל. רה"מ בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד ושר הביטחון משה יעלון מצאו מטמון, והשקט שב למערכת.
אמנם דוח ברודט עדיין קיים וישנה מחויבות להתייעלות הצבא, אבל הקבינט המדיני-ביטחוני החליט להקים ועדה חדשה שתדון במצב הביטחון. מעין פטנט טיפוסי מבית-מדרשו של נתניהו לדחות הכרעות. עד שימנו ועדה, ועד שהיא תגיע למסקנות, נגיע לשנת 2015. המשמעות היא שקיצוץ ופיטורים בביטחון אינם עומדים כיום על הפרק.
נראה כי תקציב הביטחון לשנת 2015 ייקבע שוב על-ידי הממשלה ללא דוח מלחיץ מהסוג של ברודט. את התקציב ל-2015 קובעים באוגוסט 2014, ועד אז לא יהיו מסקנות חדשות.
כדי להרחיב ולהעמיק בתקציב הביטחון הוועדה החדשה תבדוק ותדון במגוון נושאים, כמו: גובה תקציב הביטחון ביחס לתוצר, תפיסת מערכת הביטחון לעשור הקרוב, היקף התקציב לאור האיומים המדיניים-ביטחוניים, ונושאים כמו: גמלאות, שכר, סיוע אמריקאי, שיקום ונכי צה"ל.
במדינה שבה יוקר המחיה מזנק, מספר העניים צומח והפערים החברתיים עצומים, רצוי היה ששר האוצר יטיל וטו על הקמת ועדה נוספת לדיון בתקציב הביטחון.
30 מיליארד שקל התייעלות כבר לא יהיו. גרוע מכך יתרחש אם הוועדה החדשה תחליט שצריך לחזק חלקים מתקציב הביטחון בגלל איומים אסטרטגיים, מדיניים ואחרים. סוג של מלל שיגרתי מוכר. במקום לייעד את צמצום תקציב הביטחון לרווחה, סיעוד, בתי-חולים, חינוך, מניעת אבטלה, האזרחים לא יראו יותר כסף וצמצום בפערים. במקום הכשרה מקצועית וכבישים יוציאו כספים על עוד מטוס-קרב ואיכות חיינו לא תשתפר.
נתניהו והוועדה החדשה לא יתנו מענה לבעיות החברתיות. לפיד ואנשיו לא נזעקים דיים לסייע לשכבות הביניים בהורדת מסים, דיור ויצירת מקומות עבודה, במקום לאפשר לצבא תקציב שמן כל-כך.
הגיע הזמן שמישהו יבהיר לנתניהו שצה"ל חשוב, אבל המרקם החברתי במדינה חשוב לא פחות. לא בטוח שנתניהו יעשה הרבה לבעיות החברתיות, אבל לחץ של שרי ממשלה עשוי לגרום לו לחשוש מאי-יציבות פוליטית ולהפסיק להקים ועדות שאינן דרושות באמת. וכך הכסף שייחסך יופנה לצמצום פערים ולחיזוק החברה.
* הכותבת היא כלכלנית בבמרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.