קרנות הנאמנות הזרות מתקרבות לישראל, אך נראה כי השינויים האחרונים במהלך - שאותו מקדם יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר ושממתין לאישור ועדת הכספים - מעוררים את זעמם של מנהלי הקרנות המקומיים. לאחר שדרישתם לבטל את עמלת המרת מט"ח ברכישת הקרנות הזרות (כדי למנוע מהבנקים לתת להן עדיפות על פני הקרנות המקומיות) נדחתה, הם מתריעים כי המהלך עתיד לפתוח את השוק לתחרות שאינה הוגנת, ואף מסוכנת.
"בתיקון המוצע נוצר מצב של תחרות אסימטרית בין המנהלים בארץ לבין המנהלים בחו"ל", מתריע עוזי דנינו, מנכ"ל אקסלנס. "בעוד שמנהלי הקרנות בארץ מתנהלים תחת פיקוח ושקיפות מקסימלית, הסביבה הרגולטורית של המנהלים הזרים קלה יותר באופן משמעותי".
לדבריו, רשות ני"ע עומדת לאפשר כניסה של קרנות זרות המשקיעות במוצרים ובכלי השקעות מתוחכמים, כגון נגזרים, אופציות לא סחירות וניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS), שאינם מותרים להשקעה למנהלי הקרנות בארץ. "זה עיוות מהותי, שלא מאפשר להשוות את הביצועים ואת הסיכון הנגזר לקרנות זרות מול קרנות ישראליות", הוא אומר.
"אני בעד תחרות, ולכן תומך בהכנסת הקרנות הזרות. אבל תחרות צריכה להיות הוגנת, וכרגע אנחנו עובדים בידיים קשורות", מוסיף גילעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם. "לקרנות הזרות יש עלינו יתרון לא הוגן. למה ביל גרוס יכול לעשות פורוורד ואני לא? למה מותר לי לקנות מניית יתר זניחה אבל אופציות על אפל אסור?"
מי שעוד מתריע על הבעייתיות במתווה הנוכחי של המהלך, ודורש ליישר קו בין הקרנות המקומיות לזרות הוא איגוד קרנות הנאמנות, בראשות אלי בבלי. במכתב חריף שהעביר לאחרונה לרשות ני"ע, התריע האיגוד כי הסיכונים הטמונים בשוני הרגולטורי בין המנהלים הזרים למקומיים "כאילו לא נלקחו בחשבון", תוך שהוא מזכיר, כי "למרות הבקשות החוזרות ונשנות של מנהלי הקרנות המקומיים להגדלת מצאי המכשירים האפשריים להשקעה, הרשות עמדה כחומה בצורה, בשם ההגנה על בעלי היחידות ועל הסולידיות של הקרנות".
באיגוד תוהים מדוע הרשות מבקשת לאפשר למנהלי הקרנות הזרות לשווק קרנות שנחשבות סולידיות, אך ישקיעו במכשירים "עתירי סיכון", וכל זאת בשם התחרות, ותוך פגיעה אפשרית בתחרות ובמשקיעים.
"אין לי מושג למה רשות ני"ע לא מקדמת את העניין. אני לא יודע אם הם חושבים שהמוצרים האלה מסוכנים, אבל ברור שאם לדעתם מדובר במוצר מסוכן, אז הסיווג שלו צריך להיות זהה גם אצל מנהלי הקרנות הזרות", אומר אלטשולר, שלא מסכים עם ההגדרה שלפיה המוצרים האלה מסוכנים. "באותה מידה אפשר להגיד שגם לחצות את הכביש זה מסוכן", הוא אומר.
לדבריו, נוצר רושם שלפיו ברשות ני"ע מעוניינים לאפשר למנהלים המקומיים להשקיע במכשירים החסומים, אך בפועל אין כל התקדמות. "ביקשנו עשרות פעמים מרשות ני"ע לעשות דברים אחרת. הסברנו להם שהשיטות הנוכחיות מאוד מקשות על העבודה ומייקרות את העלויות", הוא אומר. "השיחות הן תמיד טובות, אבל במבחן התוצאה כלום לא קורה". בהקשר זה נציין, כי מנהלים מקומיים נוספים תמכו בדברים שנאמרו לעיל, אך העדיפו שלא לומר את הדברים לציטוט, על רקע החשש להתעמת עם הרגולטור.
מרשות ני"ע נמסר בתגובה, כי "הרשות מקיימת שיח שוטף ומתמיד עם מנהלי הקרנות, במטרה לבחון אפשרויות להרחיב את מגוון הנכסים שבהם מותר להם להשקיע. בד בבד, הם מזכירים שנוכח מאפייניהם הייחודיים של הפעילים בחו"ל והיקף הנכסים המנוהלים על-ידיהם, לא ניתן להחיל על המנהלים הישראלים המפוקחים על-ידי הרשות את הכללים החלים על הזרים באופן אוטומטי וללא בחינה המיועדת לוודא שעניינו של ציבור המשקיעים נשמר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.