בכיר אמריקאי לשעבר: פולארד מושחת, לא לשחררו; הוועד לשחרור פולארד: "השמצות שהופרכו מזמן"

בכיר אמריקאי לשעבר, ב.א. באומן, שמילא תפקיד מרכזי בניהול חקירתו של ג'ונתן פולארד ובהגשת התביעה נגדו, ב-1985, קורא היום (ד') לממשל אובמה להתעלם מ"מסע יחסי הציבור החכם" שמנהלים תומכי פולארד במאמץ להפחית את עונשו ולא לשחרר את המרגל לפני שימוצה במלואו הדין שנגזר עליו.

באומן, לשעבר סגן היועץ המשפטי של אף.בי. איי. לענייני ביטחון לאומי, היה מתאם החקירה הפדרלית נגד פולארד ואיש הקישור בין משרד ההגנה למשרד המשפטים בנושאים שקשורים בפרשה.

במאמר רווי בוז לפולארד, שמתפרסם היום בעמוד האופ-אד של "ניו-יורק טיימס", מפריך באומן אחת לאחת את כל טענות תומכי המרגל. הוא כותב: "מליצי היושר של פולארד מציירים אותו כמעין פטריוט כפול: נאמן לארה"ב, אך גם חדור מוטיבציה לסייע לישראל. למעשה, פולארד הוא בראש ובראשונה אדם מושחת ואנוכי, שניסה להתעשר. כאשר נפגש עם מפעיליו בפריס, הוא ציין את הסיכונים שכרוכים בפעילותו וביקש להעלות את 'משכורתו' ב-1000 דולר בחודש".

"מדי כמה שנים נעשה מאמץ מתוזמר במטרה לגבש תמיכה ציבורית בשחרורו של פולארד", כותב באומן. "עתה זה קורה שוב. נוסף לקריאות לחנינה שמגיעות מכל גוני הקשת הפוליטית בישראל, נשמעות קריאות דומות גם מגורמים אמריקאים, ובהם לורנס קורב, עוזר שר ההגנה בעת מעצרו של פולארד, שטוען כי עונשו אינו מידתי; וג'יימס וולסי, ראש סי.איי.איי לשעבר, שהשמיע דברים ברוח זו בנובמבר. בדצמבר, כאשר שר-החוץ, ג'ון קרי, טס לישראל, הופיעו בעיתונות הישראלית דיוחים רוויי תקווה שקרי בוחן אפשרות לשחרר את פולארד תמורת ויתורים ישראליים לפלסטינים".

חלק ניכר מהמאמר מוקדש לביזויו של פולארד ולהכפשתו ברמה האישית, טקטיקה שגם המתנגדים לשחרורו לא הרבו להשתמש בה. כך, למשל, כותב באומן: "ג'ונתן פולארד אהב לדמיין את חייו כמשהו גדול יותר ממה שהם היו במציאות. הוא נהג להשמיע סיפורים מפוברקים לעמיתיו הסטודנטים באוניברסיטת סטנפורד בשנות ה-70, לרבות הבדיה שהוא קצין במוסד ושהוא נפל בשבי במדינה ערבית ועונה שם בידי שוביו. לאחר שסיים את לימודיו, הוא שיקר לממונים עליו ולידידיו על עלילותיו וכישוריו. באמצע שנות ה-80 הוא ניצל את מעמדו כאנליסט אזרחי של שירות המודיעין של הצי כדי להעביר סודות מדינה לישראל תמורת כסף".

"תומכי פולארד מנסים לצייר אותו כמי שנפל קרבן לטיפול בלתי הוגן", אומר באומן, "אך הם לעולם לא השוו את גזרי דינו לגזרי הדין של אלה שהורשעו בבגידה דומה לשלו. למעשה, אף לא אמריקאי אחד נתן אי פעם לבעלת ברית מידע מודיעיני בכמות ובאיכות שנתן פולארד לישראל".

הכותב סותר טענה נוספת של תומכי המרגל: לו היה פולארד מורשע בריגול כיום, היו נגזרות עליו עשר שנות מאסר לכל היותר. באומן מודה, שרוב ההרשעות בריגול אכן נעשות על פי חוק שקורא לעשר שנות מאסר. אך פולארד הודה, שעבר עבירה חמורה הרבה יותר מעבירות ריגול "רגילות", עבירה שהעונש עליה נגזר לפי חוק אחר, שקורא לעונש מוות או למאסר לתקופה מסוימת, עד מאסר עולם. מדובר בריגול שקשור במישרין ל"נשק גרעיני, מטוסים או לוויינים צבאיים, מערכות התראה מוקדמת... תכניות מלחמה, מידע על מערכות תקשורת ומידע על צפנים".

המחבר כותב עוד: "תומכים אחרים של פולארד מאמינים שהוא מעולם לא נתן מידע שלא היה אמור להינתן ממילא לישראל. אך הוא מכר את הדיווחים היומיים שיצאו ממתקן המעקב הימי של הצי השישי בספרד. זה מסמך סודי ביותר שמפרט את כל הפעילויות שנרשמו במזה"ת ב-24 השעות האחרונות. הדיווחים האלה היו כל כך חשובים, עד שכאשר החמיץ פולארד כמה פעמים גניבת כמה מהם, הגיבו מפעיליו בכעס".

"תומכי המרגל טוענים גם שהוא מסר מידע רק לבעלת ברית. הטיעון הזה נשען על הנחה שכל בעלות הברית זכאיות לקבל את כל המידע על כל דבר, וזה רעיון מסוכן", כותב באומן. "... הטיעון נשען גם על ההנחה שפולארד ריגל רק למען ישראל, בעוד לשמעשה הוא ניסה לעשות עסקים עם מדינות רבות ואפילו סיפק מידע מודיעיני מסווג לנספח צבאי של דרום אפריקה".

"לעולם לא נדע מה גדול הנזק שגרם פולארד", מוסיף בעל המאמר. "הישראלים החזירו לארה"ב כמה אלפי מסמכים זניחים, ולטענתם זה כל מה שהם קיבלו. אך פולארד הודה שכמות המסמכים שמסר היתה ממלאת מכל בנפח 360 רגל מעוקבות. הכמות היתה כה גדולה עד שמפעיליו שכרו דירה והתקינו בה מכונות צילום מהירות".

באומן מציין, שכאשר נגזר דינו של פולארד, אסר החוק הפדרלי הטלת עונש מוות ומאסר עולם היה, בפועל, מאסר ל-30 שנה. פולארד מתקרב אפוא לשחרור, אם מביאים בחשבון התנהגות טובה, "אך אין לשחררו לפני שימוצה כליל הדין שנגזר עליו", ואסור להתחשב ב"קמפיין חכם של יחסי ציבור" שמנוהל למענו.

"פולארד מעולם לא הביע חרטה או הודה שפגע בביטחון הלאומי של ארה"ב", מציין הכותב. "הוא לא הגיש בקשה לחנינה למרות שהיה זכאי לעשות כן. הוא ביצע פשע, אז שישלם על כך". מבדיקת "גלובס" עולה, כי טענה זו שקרית - ופולארד דווקא כן הביע חרטה, כולל במכתב שמוען לנשיא אובמה.

מהוועד למען שחרור פולארד נמסר בתגובה כי "מאמרו של באומן רצוף השמצות שהופרכו על ידי עשרות בכירי ממשל בטחון ומשפט אמריקנים מהשורה הראשונה, כולל ראש ה-FBI וויליאם וובסטר שתחתיו שירת באומן ואשר קבע נחרצות אין כל סיבה להתנגד כיום לשחרור .מעבר לכך, הוועד למען שחרור פולארד מציין כי בניגוד לטענתו של באומן, פולארד העביר מכתב התנצלות על ידי הנשיא פרס ישירות לנשיא אובמה ושתוכנו פורסם בתקשורת".