צים קרובה למחיקת ההון הגדולה אי-פעם של חברה ישראלית

עידן עופר מצטרף למועדון הסדרי החוב החם של תל אביב. לאחר חודשים ארוכים של דיונים אינטנסיביים במקומות שונים בעולם, צפויה חברת הספנות צים שבבעלות החברה לישראל של עופר לחתום בימים הקרובים על הסדר החוב השני בתולדותיה, ובכך לקבל את תואר הכבוד המפוקפק של החברה הישראלית שהעניקה את התספורת הגדולה ביותר לנושיה - כ-50% מחוב של כמעט 3 מיליארד דולר.

בהסדר החוב הראשון, שנחתם בסוף 2009, נפרסו חובות צים לנושים על פני מספר שנים, והחברה לישראל הזרימה מעל חצי מיליארד דולר לתוך צים. על פי מזכר ההבנות הנוכחי בין צים לנושיה, תזרים החברה לישראל כ-200 מיליון דולר נוספים לצים, כנגד הקצאת מניות, ותדולל להחזקה של 33% ממניות חברת הספנות. יש להדגיש כי הסכמת בעלי מניות המיעוט בחברה לישראל להזרמת ההון הנ"ל היא תנאי לקיום הסדר החוב, וכלל לא בטוח שהיא תושג.

נושי צים - הבנקים, המספנות ומחזיקי האג"ח - יקבלו במסגרת ההסדר 66% ממניות החברה, ולמעשה ישלטו בדירקטוריון צים. זאת כנגד תספורת ענקית של 50% מהחוב הכולל, כלומר כ-1.5 מיליארד דולר. למחזיקי האג"ח של צים יונפקו במסגרת ההסדר אג"ח חדשות, ואילו הישנות יימחקו. בעל השליטה בחברה לישראל, עידן עופר, ושותפו אודי אנג'ל, יוותרו על חוב בהיקף של מאות מיליוני דולרים שחבה צים כלפי חברות הספנות של השניים.

למזכר ההבנות שותפים החברה לישראל, צים, החברות הפרטיות של עידן עופר, הבנקים הזרים המלווים ונציגות מחזיקי האג"ח הישראלים, המורכבת מכלל ביטוח, הראל, מגדל ומקרן עמיתים.

צים שרויה במשבר שממנו לא הצליחה להתאושש מאז 2008, עקב השפל המתמשך בענף הספנות העולמי. החברה סוחבת על גבה חוב עתק המסתכם בכ-2.7 מיליארד דולר, מתוכו 1.42 מיליארד דולר לבנקים זרים, 875 מיליון דולר למספנות והיתרה - 391 מיליון דולר, למחזיקי האג"ח.

איבוד השליטה אינו מפתיע

להסדר החוב הנוכחי קדמו לא מעט ספינים ופיצוצים, כאשר כל אחד מהצדדים מתנצח עם השני כדי למתג את עצמו כמי שלכאורה ניצח בקרב. אלא שבסיפור של צים אין מנצחים - כולם מפסידים.

מבחינתה של צים, שמגיעה להסדר החוב השני בתולדותיה כאשר היא סוחבת על גבה "הערת עסק חי", היה אינטרס ברור לסיים כמה שיותר מהר את ההסדר, שכן הערה זו הקשתה על עבודתה השוטפת, בייחוד בכל הנוגע להשגת אשראי נוסף לפעילותה. המסר שלה כלפי הנושים לכל אורך המו"מ היה עקבי - חלה התייעלות בחברה, ובכל מקרה, היא שווה עבורכם יותר מאשר במצב של פירוק.

מנגד, בחברה האם - החברה לישראל - הביעו לכאורה מלכתחילה נכונות לוותר על כלל המניות בצים, ומכאן שאיבוד השליטה הנוכחי בחברת הספנות אינו מפתיע: "בעקבות ההסכמות עם הבנקים המממנים ניתנה תמיכתה העקרונית של הנהלת החברה להעברת מלוא מניותיה בצים, לגורם שיחזיק בהן בנאמנות לטובת נושיה", נכתב בדוחות החברה ל-2012.

יתרה מכך, בימים אלו נמצאת החברה לישראל בעיצומו של תהליך פיצול החזקותיה. לפי מתווה זה תמשיך החברה לישראל להחזיק בשתי השקעותיה המרכזיות - כיל ובזן - ויתר ההחזקות (צים, טאואר, מיזם הרכב הסיני קורוס, זרוע השקעות הקלינטק ICG וחברת תחנות הכוח ICP) יועברו לחברה חדשה שתונפק בבורסת לונדון. התארכותו של הסדר החוב בצים הייתה עשויה לעכב את המהלך הנ"ל, שאותו מבקשת החברה לסיים כבר בשנה הנוכחית.

אלא שכעת נאלצת החברה לישראל לשלם על כך ב-200 מיליון דולר נוספים. במסגרת הסדר החוב הראשון של החברה, שגובש ב-2009, הזרימה החברה לישראל כ-550 מיליון דולר לצים, סכום שאותו שילמה על פני שלוש שנים.

בתוספת הזרמות קודמות שבוצעו ב-2008, בהיקף של כ-250 מיליון דולר, צפוי להגיע סך הזרמות ההון לצים מצד החברה לישראל, כולל ההזרמה הנוכחית, לכ-1 מיליארד דולר.

ומה לגבי בעל הבית עידן עופר? זה מצא עצמו בשבועות האחרונים מתנצח על גבי העיתונים עם מחזיקי האג"ח, שביקשו להרחיק את חיצי הביקורת הציבורית מהם בגין תספורת של 50% הצפויה לכספי הציבור שאותם הם מנהלים, זאת על-ידי יריית חיצים לעבר עופר, תוך שהם מאיימים כי אם לא יכניס את היד עמוק יותר לכיס, הם יפוצצו את המו"מ.

האמת היא שכל הרעש התקשורתי שיצרו מחזיקי האג"ח, שעלה מדרגה על רקע גל הסדרי החוב בשוק המקומי, נועד לחפות על העובדה כי הם - בניגוד ליתר נושי החברה - נמצאים במצב הנחות ביותר, מאחר שקנו אג"ח בלי ביטחונות, והיום - בפעם השנייה בתוך כארבע שנים, הם מתבקשים לשלם מחיר על השקעתם הכושלת.

פרשנות / אפרת פרץ: כישלון ידוע מראש?

חברת הספנות צים אמנם מתקרבת להסדר החוב השני בתולדותיה, אך לצד הרצון למהר ולחתום על ההסדר, עולים לא מעט סימני שאלה, גדולים יש לומר, לגבי ההבנות שהושגו בין החברה לנושיה. האם באמת מדובר על הסדר שניתן להוציא לפועל, או שמא עקרונותיו מבוססים על כרעי תרנגולת, ממש כמו ההסדר הראשון שנחתם לפני ארבע שנים בלבד? שני מכשולים גבוהים העומדים בפני השגת ההסדר קופצים לעין.

1. מדוע שהמוסדיים יאשרו הזרמת הון נוספת לצים?

עוד לפני הסדר החוב הנוכחי, עומד היקף הזרמות ההון של החברה לישראל לצים בשנים האחרונות על כ-800 מיליון דולר (3 מיליארד שקל). סכום זה דומה לסכום שהושקע במיזם הרכב החשמלי בטר פלייס שהובילה החברה, ואשר ירד לטמיון עם סגירת החברה אשתקד.

במסגרת ההסדר הנוכחי אמורה החברה לישראל להזרים כ-200 מיליון דולר נוספים לצים, ולהעמיד בכך את היקף הזרמות ההון לחברת הספנות על יותר ממיליארד דולר. אלא שכדי לעשות כן היא דרושה על פי תיקון 16 לתמיכת רוב מקרב בעלי מניות המיעוט במהלך, שכן מדובר בעסקת בעלי עניין.

בואו נחזור לדברים שאמר ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, באפריל האחרון למחזיקי האג"ח של צים: "הסיכוי להזרמת הון מצד החברה לישראל נמוך מאוד, אין לבעלי מניות המיעוט אינטרס לעשות זאת".

ואכן, קשה לחשוב על סיבה הגיונית לכך שהמוסדיים, בעלי מניות המיעוט בחברה לישראל, יאשרו הזרמת סכום כה משמעותי לאחר ההון הרב שכבר שרפה צים, בפרט על רקע הביקורת הציבורית הגוברת אשר לה זוכה גל הסדרי החוב בשוק ההון. במקרה כזה, התסריט שלפיו תוותר החברה לישראל על כלל מניותיה בצים יהפוך שוב לרלבנטי.

2. מי רוצה לשלוט בחברת ספנות כושלת?

לפי ההבנות שהושגו יקבלו נושי צים - הבנקים הזרים, המספנות ומחזיקי האג"ח בישראל - כ-66% ממניות צים. שאלת תם: מדוע להם לקבל לידיהם שליטה בחברה כושלת, שמתמודדת זה כמה שנים עם משבר שסיומו טרם נראה באופק? יתרה מכך, כיצד תנוהל החברה כשהם בעלי השליטה, מהי האסטרטגיה שלהם, מיהם האנשים אשר יישבו בדירקטוריון והאם ההנהלה הקיימת תישאר על כנה?

אלו כאמור רק שתיים מהשאלות שנותרו היום ללא מענה, ואשר מעלות את הסברה שהסדר החוב שאליו חותרים כעת בצים הוא כישלון ידוע מראש.

 צים