הכישלונות הכי טובים שלי

לפני מספר שבועות קיבלתי הזמנה חריגה במקצת: מארגניו של כנס, העומד להתקיים בתל אביב, מזמינים אותי להרצות בו על כישלונותיי.

בתור מי שמרצה לעיתים תכופות בפני קהל בנושאי היי-טק ויזמות, אני מתייחס פעמים רבות להתמודדות עם כישלון ובמקביל גם לאומץ הכרוך ביציאה למסע היזמות הארוך והמפרך, שהסיכויים להצלחתו הם נמוכים ביותר.

אבל, לעמוד בפני קהל ולספר על כישלונותיי, בתור נושא ההרצאה? אני מודה, שזה לא בדיוק עמד בסדר עדיפויותיי ולכן השהיתי במקצת את התשובה שלי למארגנים. והנה, באירוע סיכום שנת 2013 של איצטדיון הסטארט-אפ, קמה לה בחורה צעירה, ביקשה את רשות הדיבור ואמרה: "שמי בת-חן גרינברג, אני יזמת ובימים אלה אני מפיקה את כנס 'פיילקון' הישראלי. האם תהיה מוכן לאשר שתבוא לדבר בכנס על כישלונותיך?".

באולם השתררה דממה ואל מול מאות זוגות עיניים לא נותרה בידי אלא ברירה: "כן, אני מודה על ההזמנה ואשמח לבוא". כמקובל באירועי האיצטדיון, היזמת האמיצה אפילו זכתה לספר במתנה כהוקרה על שאלתה הייחודית.

מאז עבר כחודש והנה הכנס הזה הופך בשבוע הבא למציאות. מסתבר שיש בישראל לא מעט יזמים אמיצים שמסכימים לדבר על הכישלונות שלהם. התפיסה שעומדת מאחורי האירוע הזה היא, שדווקא הלקחים מטעויות יכולים להביא לידי הצלחות בהמשך.

מארגני "פיילקון" מצטטים את היזם היהודי מקס לבצ'ין, יליד ברית המועצות לשעבר, שמשפחתו הצליחה לקבל מקלט מדיני בארצות הברית בשנת 1991 ובכך ניתנה לו ההזדמנות להגשים חלומות וגם להיכשל לפעמים: "החברה הראשונה שהקמתי התרסקה. החברה השנייה התרסקה, אבל פחות. השלישית פשוט נכשלה. הרביעית שרדה. לחברה החמישית שהקמתי קוראים PayPal".

למרבה השמחה מסתבר, שאין בעיה לשכנע יזמים ישראלים לספר על כישלונותיהם. בין מי שהתנדבו ניתן למצוא את השר נפתלי בנט שהיה פעם יזם היי-טק. בנוסף לו התנדבו מאיה אלחלל, ישי גרין, ינקי מרגלית, אמה בוטין, נעם לניר, אדן שוחט, גיגי לוי, ענבל אריאלי ואחרים לשתף מהלקחים שהפיקו מכישלונות שהפכו אותם בסופו של דבר ליזמים מצליחים.

ללכת על הקצה

בשבוע שעבר ביקשתי מעל דף הפייסבוק שלי רעיונות לכישלונות מעניינים. החברים הגיבו במהירות. גליעלי העלתה את סיפורו של סטיב ג'ובס שפוטר מהחברה שהקים ומייקל ג'ורדן שנזרק מנבחרת הכדורסל של בית ספרו. פנינה הציעה כישלון בדיאטה. דטו התייחס לנפילתו של מיזם הרכב החשמלי בישראל.

סיגל הזכירה את רצף הכישלונות של אברהם לינקולן. יורם כתב על טעויות של מפקדים בצבא. שלמה הציע את כישלונותיה הצורבים של הפועל תל אביב. אלישבע הסכימה איתו. בהזדמנות אמחק את שניהם מרשימת החברים שלי.

ליאת כתבה על ילדים שלא מהססים לנסות כי אינם פוחדים לטעות ומכאן היתרון שלהם עלינו, המבוגרים. חשבתי על זה. במידה רבה זה נכון גם ליזמים. הם מוכנים ללכת על הקצה, עד הסוף, ומוכנים להתמודד עם כישלון.

בעולם מספרים שהתרבות הישראלית מוכנה לקבל כישלון וזהו אחד מסודות אומת הסטארט-אפ. אם זה נכון, אז באמת כדאי שנלמד גם לדבר על הכישלונות שלנו, כי זה יעשה את כולנו יזמים טובים יותר ואנשים מפרגנים יותר. ואז, כל מה שנותר לנו יהיה גם לפרגן לישראלים שהצליחו. אוקיי, אני מודה, זו כבר בקשה מוגזמת למדי, בינתיים.