סטארט-אפ בשבוע: ללמוד מדעים כמו מדענים

הרקע: זוכרים את "שיעורי המעבדה" בבית הספר, בתחומי הביולוגיה או הכימיה? רוב הזמן, לא קרה בהם כלום. במשך חצי שעה מעמידים את הניסוי, במשך עוד חצי שעה מחכים שהוא יתרחש ולקראת סיום השיעור המורה עוברת, רואה שעשיתם משהו לא טוב ולכן הניסוי כשל. היא נותנת הסבר תיאורטי לא ברור, ושולחת אתכם הביתה כשאין לכם מושג מה בעצם רצו לספר לכם.

מאיר גרנר ודב ברוקר, שעסקו במתן שירותים לחברות טכנולוגיה, הקימו את חברת פורייה מערכות למידה (Fourier Education), כדי להתמודד עם הבעיה הזו ולתמוך בלימוד מדעים לבני נוער.

"החברה נולדה מתוך החזון של 'למידה מבוססת חקר'", מסביר קן זוויבל, מנכ"ל החברה, "כדי ללמוד מדע צריך לא רק לחזור על ניסויים מפורסמים, אלא לשאול שאלות בצורה שבה מדענים שואלים אותן. כשעושים זאת, מגלים שילדים יכולים לחשוב על רעיונות מדהימים".

גרנר וברוקר ייצרו בעבודתם הקודמת חיישנים לשימוש במעבדות, ושקלו להיכנס לתחום של מעבדה ממוחשבת לתעשיית הביומד, אולם במהירות הבינו את הפוטנציאל של מוצרים כאלה בתחום החינוך - שם התחרות קטנה יותר, אין צורך בדיוק מושלם בתוצאות, אך יש צורך בחשיבה מקורית, כדי לתכנן את אופן הצגת הניסוי כך שיהיה מעניין לילדים.

השוק: לפורייה שתי מתחרות המציעות גם הן מעבדת ניסויים ממוחשבת לבתי הספר. היתרון של פורייה הוא כי בעוד שתי החברות האחרות הן אמריקניות ומרוכזות כמעט לחלוטין בשוק האמריקני, פורייה פועלת גם בשוק האמריקני וגם בשוק הבינלאומי.

לדברי זוויבל, הבדל נוסף קשור לגישה: "אנחנו באים מגישה של מוצר פשוט, זול, זורם. הכי חשוב שלא נפחיד את התלמיד ובעיקר לא נפחיד את המורה הוותיק".

המוצר: החברה פיתחה עד היום כ-400 ניסויים והיא מוכרת את הציוד הדרוש לניסוי, כולל החיישנים והמחשוב. הניסויים בדרך כלל משתלבים בחומר שממילא נלמד באותה הכיתה, ולכן אין צורך לשנות את תוכניות הלימוד כדי ללמוד מהניסויים של החברה. פשוט מוסיפים אותם לקוריקולום הקיים.

איך נראה ניסוי של החברה? למשל, מציגים לילדים להבה בתוך כד, ושואלים אותם באיזה מקום הלהבה היא החמה ביותר. "לרוב הילדים מתחילים להתווכח", אומר זוויבל, "הם שמים לב שהלהבה מורכבת מצבעים שונים, ואומרים: 'אני שמעתי שכחול זה הכי חם', 'אני שמעתי שהצהוב הכי חם', 'החום עולה למעלה', 'החום יורד למטה'. כשהם נשאלים מהי הטמפרטורה של הלהבה, רובם אומרים 'זה לפחות 100 מעלות כי זה מחמם מים'".

בשלב זה מציגים לילדים מד חום המחובר למחשב. מכניסים אותו לחלקים שונים של הלהבה, ומגלים כי הלהבה הכי חמה במרכז - זהו אחד מחוקי הבערה. ומה מידת החום? 850 מעלות, הרבה יותר גבוה מן הצפוי. "אחרי שנה אם תשאל אותם, כולם עדיין זוכרים, שהלהבה הכי חמה באמצע ושהטמפרטורה היא סביב 800 מעלות", אומר זוויבל.

בניסוי נוסף מפילים מגנט קטן דרך צינור נחושת ומגנט אחר זהה, בדיוק באותו זמן מחוץ לאותו צינור. מי ייפול קודם? לכאורה - נראה שהם ייפלו באותו הזמן. המגנט שנופל בתוך הצינור, אינו מתנגש בדפנותיו ונחושת אינה חומר המושך מגנט. אולם, מסתבר שבנחושת נוצרים זרמים מגנטיים שמשפיעים על המגנט הנופל. "איך יודעים שזה לא זרם אוויר, או הסבר אחר? רואים עם המכשיר של פורייה שהשדה המגנטי עולה ויורד".

ניסויים ממוחשבים מבית פורייה נמכרים היום כבר ב-40 מיליון שקל ברחבי העולם, בדגש על המזרח הרחוק ובפרט סינגפור. "זו אמנם לא מדינה גדולה, אבל היא מובילת דעה בחינוך למדע", אומר זוויבל. כמו כן לחברה נוכחות חזקה ברוסיה, במזרח אירופה ובהודו. "מה שמדהים הוא שלומדים את אותם הניסויים בערך, בכל העולם".

גיוסי ההון: המשקיע העיקרי בחברה, החל משנת 2006, הוא הרשי פרידמן, מבעלי דן אנד ברדסטריט ואזורים, שהשקיע בחברה יחד עם קרן דוקור. החברה היום רווחית.

השלב הבא: "החברה השיקה לאחרונה את ה"איינשטיין", סדרה של ניסויים במכשירי טאבלט. "אנחנו רוצים לפתח כלים שיאפשרו לבצע ניסויים מחוץ למעבדה ויבדקו למשל את איכות המים של הנחל ליד בית הספר ואת זיהום האוויר במקומות שונים. בעתיד אולי נמכור מוצרים לשוק הביתי".