"שר הפנים גדעון סער מצדיק עבריינות של משרדי הממשלה"

קבלני תשתיות ובניין מתלוננים על מוסר התשלומים של משרדי הממשלה, התאגידים הממשלתיים וגם של הרשויות המקומיות. אשר לדבריהם, משפיע על יציבות החברות. כדי לנסות ולהילחם בתופעה, קודמה לאחרונה הצעת חוק להטלת סנקציות על מי שלא משלמים בזמן, אלא שזו נבלמה על ידי שר הפנים גדעון סער שהציב ערר על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה. את הערר נימק השר ב"משמעות התקציבית הכבדה", והורה להביא את הצעת החוק לדיון נוסף בוועדה.

דווקא סגן שר האוצר מיקי לוי, היה בעד: "הממשלה תומכת בהצעת החוק", אמר לוי בדיון שהתנהל סביב ההצעה בכנסת, "הגיע הזמן להסדיר את התשלומים שנותנת המדינה, לעסקים שמהם היא רוכשת שירותים ומוצרים. פעמים רבות, דחיית התשלומים הופכת לקריטית עבור עסקים אלה, שכן במצבים מסויימים התשלום הוא חמצן של ממש לפעולתם".

הציבור משלם וכולם מפסידים

עיכוב הצעת החוק, עורר את זעם הקבלנים: "שר הפנים טועה בנקודה אחת, ומצדיק עבריינות ממשלתית בנקודה השנייה", אומרים בהתאחדות בוני הארץ, "בנקודה הראשונה, להצעת החוק אין משמעות תקציבית. לא נוסף שקל אחד למחירי העבודות. הדרישה היחידה היא שמשרדי הממשלה והעיריות ישלמו את הכסף בזמן כפי שהתחייבו. בנקודה השנייה, העירייה התחייבה במכרז לקבלן המבצע על תנאי תשלום מסוימים. לא ייתכן שהעירייה תפר בסיטונות חוזים עם קבלנים וספקים בגלל סחבת בירוקרטית. אם משרדי הממשלה, שבעצמם מפרים תנאי תשלום עם קבלנים וספקים, אשמים בעיכוב, יש לרפא את המחלה הבירוקרטית הגורמת לעבריינות, ולא לקבל אותה כגזירה משמיים. זה תירוצים".

מנכ"ל התאחדות בוני הארץ עו"ד אליאב בן שמעון, סיפר כי על-פי סקר BDI לשנת 2012 דחיית התשלומים גורמת לעסקים הפסדים בגובה 1.7 מיליארד שקל לשנה ולקשיים תזרימיים שלעתים אף מובילים להתמוטטות עסקית. "בסופו של דבר", אמר בן שמעון, "הממשלה והציבור משלמים את העלות הנוספת הנובעת מכך ויוצא שבגלל עבריינות של משרדי הממשלה ועיריות - כולם מפסידים ומשלמים יותר".

פורום ה-15 התנגד

הצעת החוק שאושרה בקריאה הטרומית בדצמבר מציעה לקבוע למשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, מוסדות המדינה וגופים מתוקצבים טווח תשלום שינוע בין 24 ל-45 יום, ומי שיחרוג מהטווח, ישלם הפרשי הצמדה וריבית בשיעור 5% בנוסף לריבית בנק ישראל. הצעת החוק לא מתייחסת לכל סוגי הספקים, לא רק לקבלנים. שר הפנים שבלם את התקדמות החוק נתמך בהתנגדות עיקשת של הרשויות המקומיות. במכתב ששלחו נציגי פורום ה-15 לשר הם כתבו: "הופתענו לשמוע כי הצעת החוק אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה. בראשונה, בשל הסכמת השרים לעגן את סדרי עבודת הממשלה לעניין אשראי הספקים... ובשל הקושי הרב שהצעה זו יוצרת לרשויות המקומיות בישראל".

במכתב טוענים נציגי הפורום כי החוק אינו ממחייב את הממשלה לימי אשראי מקסימאליים כאשר מדובר בהעברת תקציבים לרשויות המקומיות מה שמוביל לקושי תזרימי ברשויות עצמן. עוד נטען כי הרשויות מתמודדות גם עם קשיים בביצוע תקציבי פיתוח, כי הרשות נדרשת לעיתים לשלוח את החשבונות לבקרה במשרדי הממשלה, לפני התשלום, וזה תהליך ממושך.

"הצעת החוק יוצרת אבסורד לפיו הרשויות המקומיות הן שתומכות ומממנות את המדינה ולא להיפך", כך במכתב לשר הפנים, "זאת ועוד, יש לזכור כי ככל שהרשות המקומית חלשה יותר, כך שיעור ההכנסות מהממשלה מסך הכנסותיה של הרשות גבוה יותר, וכך הופכת חשופה יותר לפגיעה מהחוק".

את המכתב לשר מסכמים נציגי פורום ה-15 בדרישה חריפה: "אנו מתריעים בפניך, כי כל האמור לעיל אם נכון ורלוונטי ערב כניסתו לתוקף של החוק, יהיה נכון עוד יותר והרסני, לאחר כניסתו לתוקף", ומבקשים כי השר "ינצל את זכותו להגיש ערר בהקדם האפשרי ולדאוג כי הרשויות המקומיות תוחרגנה מהחוק".

ממשרד הפנים נמסר כי קיימת הבנה מלאה בין מציע החוק לבין השר לגבי תכלית החוק. וקידומו בהסכמה. כמו כן נמסר כי השר מסכים עם ההגיון המוצג במכתב שכתבו הרשויות לגבי הזיקה בין כינון החוק, לבין הקשחה של התנאים שבהן הן מקבלות את התשלומים המגיעים להן מהממשלה.