יעל אנדורן בתוכנית לעידוד המגזר העסקי ושוק ההון

מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, מגבשת בימים אלו את הצוותים המקצועיים לבניית "אסטרטגיית העל" של משרד האוצר.

ל"גלובס" נודע, כי תוכנית עבודה זו תהיה מבוססת על שלושה עמודי יסוד: חדשנות, פיתוח שוק ההון, ו-DOING BUSSINESS (עשיית עסקים). עוד נודע, כי החידוש המרכזי בתהליך שמובילה המנכ"לית הוא בניית צוותים תוך-אגפיים (החשב הכללי, אגף התקציבים, השכר ושוק ההון), שיעסקו בנושאים הללו ויציגו תוכנית עבודה מסודרות על מנת לקדמם.

עוד נודע ל"גלובס", כי ביום רביעי האחרון נועדו כלל ראשי האגפים באוצר וסגניהם - כ-80 מבכירי המשרד בסך הכל - עם המנכ"לית אנדורן, והחלו לגבש את הצוותים ותת-הצוותים. בימים הקרובים, יערוך משרד האוצר מסיבת עיתונאים מסודרת שבה יוצגו הצוותים, היעדים והתוכניות.

"שיתוף הפעולה בין האגפים בתוך האוצר אינו דבר שהמשרד הצטיין בו בשנים האחרונות", אמר ל"גלובס" אחד מהבכירים שהשתתף במפגש בשבוע שעבר. "למעשה, כל אגף באוצר עובד כמיני-משרד, כך שהיוזמה שהמנכ"לית מנסה לקדם היא די מהפכנית".

רפורמה מקיפה במערכת הפנסיה

שר האוצר,יאיר לפיד, הציג בפורום קיסריה האחרון את אבני היסוד של האסטרטגיה, והתייחס בהרחבה לסוגיית החדשנות וגם למה שהוא מגדיר "האדם העובד".

לפיד אז רמז על כמה כיווני פעולה, ואמר בהקשר של פיתוח שוק ההון, כי "אנחנו רוצים גם לאפשר להון הישראלי שיושב במוסדיים - בחברות הביטוח ובקרנות הפנסיה - להיכנס לתעשיות חדשות, גם דרך הבנקים וגם באופן ישיר. אנחנו עומדים לפעול כדי שהשוק המוסדי יגוון את אפיקי ההשקעה שלו ויגביר את ההשקעה בתעשיות חדשניות - בין היתר, באמצעות פיתוח מכשירים חדשים, כמו אגרות חוב". עוד נודע, כי במסגרת פיתוח שוק ההון תוכנן לבצע רפורמה מקיפה במערכת הפנסיה.

בהקשר של DOING BUSSINESS ובירוקרטיה, אמר אז לפיד כי "הון זמין הוא תנאי לחדשנות, אבל ישראל הצליחה לחנוק את ההון שלה ברגולציה. הגענו למצב שחברות כמו צ'ק פוינט, אבן קיסר וסודה סטרים, נסחרות בנאסד"ק במקום בבורסה הישראלית. אנחנו רוצים אותן פה ואנחנו נלך - יחד עם שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך - למהלכים דרמטיים של דה-רגולציה".

הישגים נמוכים לישראל

סוגיית הקושי בעשיית העסקים והאווירה ליצירת עסקים חדשים מככבות בראש סדר היום של שרי אוצר זה כמה שנים, שכן לפי כל הדירוגים הבינלאומיים, המשק הישראלי מעלה קשיים רבים על קיום עסקים ובעיקר על הקמת עסקים חדשים.

לפי מדד "DOING BUSSINES" האחרון של הבנק העולמי, בשנת 2014 ירדה ישראל למקום ה-35 במדד זה (מתוך 189 מדינות), כאשר בקרב המדינות המפותחות היא הגיעה למקום ה-29 בלבד (מתוך 56), אחרי מדינות כמו צ'ילה, סלובניה, לטביה ואיחוד האמירויות. בקטגוריות ספציפיות תפסה ישראל מקומות נמוכים בהרבה, כמו המקום ה-140 בקטגוריה "השגת אישורי בנייה", המקום ה-103 ב"השגת חיבור לחשמל", והמקום ה-151 ב"רישום נכסים". כמו כן, ישראל דורגה במקום ה-93 בעוד שתי קטגוריות קריטיות: אכיפת חוזים ומערכת המס.

מדד נוסף שמסייע לבחון את האטרקטיביות של המשק הוא זה של הפורום הכלכלי העולמי (WEF). לפי מדד זה, ישראל דורגה במקום ה-109 במטען הרגולציה על עשיית עסקים; מקום 91 במספר ימים לפתיחת עסק ומקום 90 ב"איכות נמלי הים". עוד עולה, כי 25% מהנשאלים סבורים כי "חוסר היעילות של הבירוקרטיה הממשלתית" מהווה את המכשול העיקרי לעשיית עסקים בישראל.