הכסף צומח על העצים

השפה העברית מחלקת את העצים לשני סוגים: לקבוצה אחת משתייכים העצים שנותנים פרי אכיל. הקבוצה האחרת, שאינה נותנת פירות אכילים, זכתה לכינוי מעליב למדי: "עצי סרק". סתם עצים, שאינם מביאים תועלת.

קל יחסית לחשב את התועלת הכלכלית של מטע תפוחים. מחשבים את עלות השתילים, המים, שעות העבודה וכיוצא באלה, מחסרים אותם מהפדיון וכל השאר זה רווח. הרבה יותר מסובך לחשב כמה שווה עץ ביער, או בגינה, וכמה שקלים הוא מניב.

האם יש ערך למראה של חורשה ליד הבית? תשאלו את אנשי הנדל"ן והם יאמרו לכם שפארקים או חורשות מעלים את ערך הנכסים הסמוכים אליהם. מחקר שנערך בפארק נחל באר-שבע גילה כי ערכם של בתים שמרוחקים עד 100 מטר מהפארק גבוה ב-10% מערך אותם בתים שאינם קרובים אליו.

גם מחירי נדל"ן הם נושא נוח למדידה. אבל איך נעריך את התועלת שמביא עץ שצומח ביער, הרחק מכל יישוב? ניסיון מעניין לחישוב ערכם של עצי "סרק" כאלה ערכו ניר בקר ויעל חורש מהחוג לכלכלה ולניהול שבמכללת תל-חי. הם ניסו לאמוד את הערך הכלכלי של יער ביריה מבחינת שירותי הנופש שהוא מעניק.

יער ביריה משתרע על פני כ-20 אלף דונם והוא הגדול מבין היערות שקק"ל נטעה בגליל. ביער מצויים בעיקר עצי אורן. אין זה המקום לדון בשיטות החישוב של המחקר, אבל השניים מצאו שערך היער במונחים של נופש בלבד עומד על כ-7 מיליון שקל בשנה. קק"ל נטעה בישראל יותר ממיליון דונם. אמנם אין להסיק שכל היערות שווים בערכם מבחינת נופש, שכן ביער ביריה פותחו דרכי נוף, אתרי עתיקות, חניונים ומצפורים, ואלה מוסיפים לערכו, אבל ניתן להעריך שהיערות הנטועים בישראל מעניקים מדי שנה בשנה שירותי נופש שערכם מאות מיליוני שקלים.

עד עכשיו דיברנו על יער, אבל בעולם נעשים ניסיונות לחשב גם את מחירו של העץ הבודד, אותו "עץ סרק" שנמצא ליד ביתכם ואתם חולפים על פניו מבלי לתת עליו את הדעת. השיטה המקובלת מביאה בחשבון את שטח חתך הגזע, מעניקה ניקוד שונה למיני עצים ולמיקומם (עץ בודד מקבל ניקוד גבוה יותר מעץ בשדרה) ואף מתייחסת למצבו הבריאותי. לא נלאה אתכם בחישובים מיותרים, אבל עץ שגרתי שעומד בדד בגינת בית וקוטר גזעו עומד על כחצי מטר, שווה על פי החישוב המקובל כ-20 אלף שקל. אותו עץ ביער נטע אדם שווה כ-4,000 שקל.

"עצי סרק" מביאים תועלת רבה נוספת, שקשה מאוד לחשבה. "עץ סרק" אחד סופג מדי שנה כ-20 קילוגרם של אבק ובולע תרחיפים המכילים חלקיקים רעילים. איך מחשבים את זה? איך מחשבים את ערכו של החמצן ש"עצי סרק" מייצרים ואת ספיחת הפחמן הדו-חמצני שבו תולים המדענים את רוב האשם בהתחממות הגלובלית?

שדרת עצים ברחוב מפחיתה את טמפרטורת האוויר ביום קיץ בעד 4 מעלות צלזיוס, ביחס לרחוב חסר עצים. עצים משמשים מוקד משיכה למינים רבים של ציפורים וכמובן מוסיפים צבע ויופי לחיינו. אפילו האדם הציני ביותר, שמסתכל על העולם רק דרך החור שבגרוש, יודה שקשה לחיות במקום שאין בו עצים. איך מחשבים את כל הערכים הללו?

בט"ו בשבט תשע"ד כדאי לזכור שרבותינו נתנו את הכינוי "עצי סרק" בכדי להבדילם מעצים נותני פרי. מכל בחינה אחרת, "עצי הסרק" שלנו מביאים תועלת כלכלית וסביבתית רבה, לאור כך אנו נוכחים לדעת כי אין דבר כזה "עצי סרק".