מותר לנו להניח שממשלת ישראל ויועצה הכלכלי בנק ישראל, מעוניינים בסקטור יצוא משגשג. מותר לנו להניח גם שבבנק ישראל, אחרי כל כך הרבה התערבויות (מבית מדרשו של סטנלי פישר, וכנראה בהסכמתה המלאה של הנגידה החדשה) בשוק המט"ח, חושבים שזה הכלי הטוב ביותר למשימה. ולבסוף, מותר להניח שיש גופים פיננסיים גדולים, בארץ ובעולם, הנהנים מחוסר ההצלחה של הבנק שלנו באותה משימה.
מהי המשימה? ניחשתם נכון: מניעת הידרדרותו של הדולר לתהומות מזיקות מדי. בזמנו, המיועד כרגע להיות סגנה של ראשת הפדרל רזרב, יצר כאב בלתי נסבל לספקולנטים סביב רמת המחיר של 3.2 שקלים לדולר. ואנו שואלים: מהי הרמה שבה גברת פלוג תצליח לעשות זאת? לדעתי הצנועה, הסיכוי הגדול הוא שהשוק העולמי יעשה הפעם את העבודה במקומה.
על מנת לנסות להסביר את ההשערה הזו, ובכלל לתת סבירות כלשהי לתסריטים הרלוונטיים עבור הטווח הקצת יותר רחוק בתנועת המחיר של הדולר, הבאתי השבוע בפניכם שני גרפים. הראשון, גרף חודשי המראה את מבט הציפור, והשני הוא גרף שבועי בו ניתן לרדת קצת יותר לפרטים. הבה נתחיל בגרף החודשי:
משה שלום דולר-חודשי-21
השיאים סביבות 5 שקלים לדולר אחד באמת נשכחו, למרות שזה קרה לא יותר מאשר לפני 10 שנים בלבד. מאז ראינו בדולר שתי תנועות ברורות: בהתחלה, תנועה מגמתית יורדת בה השיאים והשפלים ירדו עד תחילת 2011. שימו לב שרק אז, כאשר נוצר שפל גבוה יותר מקודמו סביב 3.35, יכולנו לומר שמשהו אחר קורה כאן.
ומהי התנועה השנייה? המגמה הנוכחית, המוצגת בגרף ארוך הטווח הזה, והיא דשדוש (כל רצף של שיאים ושפלים שאינו עולה או יורד מוגדר ככזה). ולא רק זאת אלא שעד שלא נראה שפל נמוך מ-3.35 כך זה יישאר.
הדשדוש הזה היה מאופיין, עד תחילת שנה זו, בשני דברים ברורים: ראשית, הוא היה סימטרי, בדמות של משולש מתכנס, ולכן משקף יציבות מוחלטת בין צד הביקוש, וצד ההיצע, כאשר המלחמה ביניהם התנהלה כמובן בתחום מחירים רחב עד מאוד.
שנית, רוב המלחמות הקשות התנהלו באמצע של תחום הדשדוש, דהיינו סביב רמת המחיר של 3.70. מי שניצח זמנית ליד רמה חשובה זו, הצליח להביא את המחיר עד הגבול ההגיוני הבא, דהיינו עד הגבול הרלוונטי של המשולש.
והנה, כעת, מאז תחילת שנת 2014, ניתן להבחין בשינוי משמעותי בדמות שבירה של הגבול התחתון של התבנית המתכנסת (עיגול סגול). על התפתחות זו ארחיב בגרף הבא, אבל לגבי הגרף החודשי אני רוצה לומר עוד כמה דברים, ואלו הם המשימות העומדות מול הדולר במידה והוא אכן ירצה לשנות את דעתנו עליו, ולהפוך משלילי לחיובי (נא לעקוב אחרי המסלול הירוק):
1-2: חזרה מעל קו הגבול התחתון של המשולש
2-3: מעבר מעל האמצע החשוב שציינתי
3-4: פריצה מעל הגבול העליון, ולאחר מכן רמת ההתנגדות הקשה הראשונה סביב 4.10
4-5: ולבסוף מעבר מעל "אם כל קווי המגמה", דהיינו מעל זה העובר סביב 4.28
זהו מסלול ה"ויה-דולורוזה" עבור הדולר המקומי, והנראה עכשיו כה דמיוני. דרך אגב, ברור שהסבירות של כל שלב תתגבר פלאים, במידה והשלב הקודם לו אכן יתגשם.
ועכשיו מבט על הגרף השבועי, ולשינוי שציינתי לעיל:
משה שלום דולר-חודשי-21
שימו לב שהשבירה הזו מעוררת הרבה מאוד בעיות:
• היא מבוצעת במסגרת יתד יורד, המהווה בדרך כלל תבנית שהיציאה ממנה דווקא כלפי מעלה.
• היא מלווה בשוויון נפש מוחלט על ידי אינדיקאטור המומנטום המוצג מטה.
• היא מהווה סיום למהלך ארוך מאוד בזמן (מאמצע שנת 2013) ובמחיר (מאז 4.10).
• היא מלווה גם בהתרעמות ציבורית הולכת וגוברת מצד היצואנים, אבל גם מפוליטיקאים בכלל, ואף הצהרות מצד שר האוצר על צורך בשקל פחות חזק.
• ואחרון חביב: היא לא ממש עמוקה.
מכל האמור עד כה אני מוכן להסיק את המסקנה הברורה בעיני, והיא שבהיבט המקומי הדולר בטווח הארוך דווקא נמצא על סף סיכוי טוב של הפתעה חיובית בתנועת מחירו. האישור המינימלי שאני דורש ממנו לצורך חיזוק השערה זו תהיה, כאמור, חזרה והתבססות (בסגירה) מעל הגבול התחתון של המשולש.
מה יכול להוות קטליזטור למעשה כה שונה ממה שהורגלנו לראות עד כה? כמו שרמזתי לעיל, דעתי היא שהישועה לדולר דווקא תבוא מחו"ל, ולא מכאן. מהות צמצום ההרחבה הכמותית האמריקאית, כמקדימה צעדים דומים אצל אחרים, תתן דחיפה לדולר העולמי.
אנו כנראה נראה זאת בדולר-אינדקס, אך באופן מיידי יותר באירו. כמו כן, יש היסטוריה ארוכה של קורלציה הפוכה בין השוק המניות, והדולר. לכן, אם וכאשר נראה במניות את התיקון הטכני המצופה כל כך (לאחר רווח של כ-30% בשנת 2013), זה יכול להוות מניע לא קטן לחיזוק העליות בדולר בחו"ל.
על כן אסכם ואומר: מצבו הטכני של הדולר והגורמים החיצוניים הצפויים נותנים לי לחשוב שהסיכוי בטווח הארוך לשערים גבוהים יותר טוב מן ההיפך. על מנת להבטיח את עצמנו נגדיר ונאמר שירידה מתחת ל-3.35 תכניס הרבה ספקות לגבי כל הנאמר כאן.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.